חיפוש

כיצד מדברים עם ילדים על השואה?

כיצד מדברים עם ילדים על השואה?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כמעט מדי יום אנו פועלים כדי להסתיר או לרכך עבור ילדינו הצעירים אירועים מפחידים ומאיימים: מנמיכים קול כדי שלא ישימו לב שאמא ואבא רבים, מכבים את הטלוויזיה כדי למנוע צפייה בתמונות מאיזורי פיגוע ומסבירים שהכלב האהוב שמת הפך למלאך ועלה לשמיים. אלא שבמציאות הישראלית לא קל לגונן מפני מפגש בגיל מוקדם- מוקדם מדי- עם פיגועים, תאונות, מלחמות וכמובן- ימי השואה והזיכרון. הצפירה ויום האבל הלאומי ביום השואה חושפים ילדים צעירים מאוד לזוועות השואה אשר אינן נתפסות גם עבור מבוגרים. מה אומרים וכיצד מסבירים?

האם ומאיזה גיל לספר?

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ילדנו יחשף לצפירה ולאווירת יום השואה. לכן, החל מגיל שנתיים כדאי להכין את הילד באופן מתאים לגילו: עדיף שישמע הסבר מההורה עליו הוא סומך ולא ישמע מידע ממקורות בלתי פורמליים אשר עשויים להיות מבלבלים ומאיימים הרבה יותר. כמו כן, יש לקחת בחשבון שהילד ישמע על יום השואה מהגננת ומילדים אחרים. במקרים אלו, חשוב שלא לסתור את דברי הגננת כדי להקל על הילד- סתירות אלו גורמות לילד לחוש כי מסתירים ממנו סכנה ממשית וקרובה.

מה לספר ואיך?

אם לנו כמבוגרים קשה לתפוס את זוועות השואה ואת המספר העצום 'שישה מיליון', הרי שעבור ילדים זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. לכן, חשוב להתאים את המידע הנמסר לילד לגילו ויכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות. ראשית, חשוב שלא להעמיס על הילד תיאורים מפורטים שאינם מתאימים לגילו. ילדים עד גיל חמש, למשל, יכולים להסתפק בהסבר על כך שהנאצים ('אנשים רעים שרצו לגרש את היהודים') פגעו בהרבה מאוד יהודים והיום אנחנו חושבים ונזכרים בתקופה זו. בגילאים אלו כדאי להדגיש כי השואה קרתה מזמן ובארץ רחוקה, כדי להרחיק מהילד את הסיפור כך שלא יהיה מאיים מדי. בגילאי חמש עד שבע, מאחר ועדיין יש קושי בתפיסת מספר הנרצחים העצום, כדאי להסביר את סיפור השואה דרך סיפורים ספיציפיים של ילדים. ספרי ילדים העוסקים בנושא השואה מסייעים אף הם לחבר את הילד לנושא באופן המעורר הזדהות ולא מטשטש תחת מושגים כלליים אותם אין ביכולתו לתפוס. בכל הגילאים חשוב להדגיש בפני הילד לא רק את הרוע אלא גם את מעשי הגבורה, הן של היהודים והן של עמים ואנשים פרטיים אשר נלחמו להצילם.

"ואם זה יקרה שוב?"- כיצד עונים?

רבים מהילדים מביעים דאגה ופחד מכך שהשואה תתרחש שוב: "ואם שוב ירצו להרוג אותנו?", "מה נעשה אם זה יקרה שוב?". יש להתייחס לשאלות אלו ברצינות רבה ולהסביר לילד כיצד אנו ערוכים להגן על עצמנו: בניגוד לעבר, יש לנו מדינה משלנו; יש לנו צבא חזק; השואה התרחשה מזמן ובארץ רחוקה. בהקשר זה ניתן גם להדגיש כיצד למרות השואה- העם היהודי ניצל והצליח להקים מדינה משלו.

איך "אסור" ו"מותר" להתנהג ביום השואה?

כמעט כולנו זוכרים את איומי המורות בבית הספר ואת העונשים הצפויים 'למי שיצחק בצפירה'. למרות זאת, חשוב לזכור כי מרבית הילדים הצעירים אינם מצליחים לעכל את משמעותו של יום השואה ואין טעם לצפות מהם "להיות עצובים" במהלך היום. כמו כן, יש להפגין רגישות למידת מוכנותו של הילד לשמוע על יום השואה- חלק מהילדים יסרבו לשמוע בעוד שחלקם יפגינו עניין, וחשוב לכבד את צרכיו של הילד.

לא פחות חשוב- הכנה לצפירה

עבור ילדים צעירים עשויה הצפירה להיות מפחידה לא פחות ממשמעותו של יום השואה עצמו. לכן, כדאי להזכיר לילד מספר פעמים כי תשמע צפירה, להדגים לו מראש (למשל, בתגובה לאזעקה של מכונית לומר שצפירה דומה תשמע גם בגן). במידה והילד חווה אזעקות התרעה אמיתיות, יש לחזור ולהבהיר שאין מדובר באותה הצפירה וכי הצפירה ביום השואה אינה מאותתת על סכנה או קריאה לכניסה למקלטים.

ספרים וטלוויזיה- האם ואיך?

ניתן לאפשר לילדים לצפות בתוכניות טלוויזיה העוסקות בשואה אך חשוב לבדוק היטב כי תוכניות אלו מותאמות לגילם ואינן כוללות תמונות זוועה. גם כאשר התוכניות מותאמות לגילו של הילד, מומלץ לצפות יחד עמו ולהבהיר נקודות בלתי ברורות. יש לקחת בחשבון כי הילד עשוי לחשוש מהישנות השואה ולהיות לצידו כדי להרגיע את החששות. לגבי ילדים בוגרים יותר אשר קוראים באופן עצמאי, כדאי לפקח על קריאת ספרים בנושא השואה ולבדוק שהם אכן מתאימים ליכולותיו ובשלותו של הילד.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך