תפריט נגישות

הכאב שקוף, אבל כואב! ראיון עם רן שורר על התמודדות עם כאב כרוני

הכאב שקוף, אבל כואב! ראיון עם רן שורר על התמודדות עם כאב כרוני

צוות בטיפולנט

כאב זה נושא כאוב! מי שסובל מכאבים כרוניים יודע וודאי כמה לא פשוט להמשיך ולהתמיד במטלות היום-יום כשבמקביל כל הזמן משהו מציק לך בגוף. עם זאת, באופן פרדוקסלי, הכרחי להמשיך בפעילות ככל הניתן על מנת להפחית את הכאב ואת השפעותיו על התפקוד. כיצד כאב הופך להיות כרוני? מהם המנגנונים המשמרים את הכאב? מה ניתן לעשות על מנת לנהל את הכאב במקום שהוא ינהל אותנו? נפגשנו עם רן שורר, פסיכולוג שיקומי מומחה במרפאת כאב ובמכון הראומטולוגי באיכילוב, לראיון מעניין וחשוב במיוחד.

כאב – למה צריך אותו בכלל?

מי מאיתנו לא היה רוצה פשוט לחיות את חייו ללא כאב? כנראה שרובנו היינו בקלות בוחרים באפשרות זו, לו הייתה קיימת. עם זאת, לדברי שורר, "מנגנון הכאב הוא אחד המנגנונים הבסיסיים והחשובים בחיינו: הוא מספק לנו מידע אדפטיבי בתגובה לגירוי שעלול לגרום לנו נזק, ומאותת לנו מתי להרחיק את עצמנו ממקור סכנה, כמו כאשר ילד מרחיק את היד במהירות כאשר נגע בטעות במחבת חמה".

כך מסתבר, ללא הכאב לא נהיה מוגנים מפני הסביבה החיצונית (למשל: בשינויי טמפרטורה), ולא תהיה לנו אינדיקציה באיזה אופן ועוצמה להשתמש במשאבים הגופניים שלנו (למשל: נרים משאות כבדים יותר ממה שאפשרי לנו; לא נתלבש מספיק חם כאשר החורף בעיצומו). הכאב נועד לאותת לנו על שינויים בסביבה הפנימית שלנו, וכך הוא נותן לנו משוב וחיוני ללמידה, להתפתחות ולשימור עצמי.

כאב כרוני: למה זה קורה לנו?

שורר מסביר כיצד כאב כרוני מתהווה. הוא נותן דוגמא של גבר שעבר תאונה יחסית קלה של נפילה, שלוותה בכאבי גב שהפכו להיות כרוניים, וכך "הוא החל לקחת תרופות נגד כאב, לא הלך לעבודה במשך תקופה, היו לו מחשבות שליליות לגבי היכולת שלו לחזור לתפקוד והוא גם התקשה להיעזר בסביבה שלו לקבלת תמיכה. כשהזמן חלף, הכאב לא פחת, והוא החל לחוות חוסר אמון מצד הרופא ומשפחתו. האנשים מסביבו לא הבינו על מה כל העניין (התאונה לא נראתה כזו רצינית!). מדוע הכאב לא עובר? הוא קבע תור לרופא כאב לעוד חצי שנה, ובינתיים הונחה לעשות פעילות גופנית, אבל חש כאב רב וחשש שפעילות גופנית רק תחמיר את המצב. הכאב החל לנהל את סדר היום שלו, הוא נעשה עצבני ומיואש וחש עלבון כשהציעו לו לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי. בינתיים הכאב רק הלך והתעצם".

שורר מסביר כי "כאב מתחיל בחוויה פיזית, אך יש לו השפעות והשלכות על האופן בו אנו מחזיקים את הגוף שלנו, האופן בו אנו ממקמים את עצמנו בעולם,  האופן בו אנו חושבים על עצמנו והאופן בו אנו מרגישים כלפי עצמנו. כך קורה, שישנם מצבים בהם על פניו כאב שהתעורר היה אמור לעבור - אך הוא הופך להיות כרוני".

לאחר שלושה חודשים של כאב מתמשך, חלים במוח שלנו שינויים משמעותיים: "אירועים שבעבר לא נחוו ככואבים יתחילו להיות מורגשים כעת ככואבים. המוח למעשה נהיה יותר רגיש לכאב, ומפרש מצבים רבים כאותות התראה". בנוסף, שינויים מוחיים לגבי כאב גוררים פעמים רבות היזכרות באירועים מהעבר שעוררו כאב פיזי, מנטלי או רגשי. באופן זה, חווית הכאב מוכפלת ומועצמת. שורר מדגיש שוב ושוב ש"אין דבר כזה כאב מדומיין אלא הכאב הוא תמיד חוויה גופנית ומנטלית אמיתית".

השלכות תפקודיות, נפשיות וקוגניטיביות של כאב כרוני

ההשלכות של התמודדות יומיומית עם כאב מופיעות קודם כל ברמה התפקודית. האדם מתקשה לחזור לפעילויות הרגילות שלו, ולהשתתף במסגרות עבודה ותמיכה בהן לקח חלק בעבר. השהייה הממושכת בבית מלווה לרוב בירידה במצב הרוח, בהפרעות שינה ובהפחתה של פעילות גופנית, ואי לכך, גם פוגעת בכוחות ובחוסן הנפשי. כל אלו מובילים במקרים רבים להתפתחות של דיכאון. המטופל נכנס למעין "מעגל קסמים שלילי" שקשה לצאת ממנו – יותר כאב מוביל ליותר דכדוך, ולנוכח הדכדוך הולך וגובר לו הכאב. ככל שהכאב תופס נתח יותר משמעותי בחיי המטופל, כך תשומת הלב אליו גוברת. מרוב ריכוז בכאב - המטופל מתקשה להיות קשוב לסביבתו, חווה קשיי ריכוז ומצבו הקוגניטיבי מתדרדר.

הכאב שלי שקוף? השלכות חברתיות ומיניות של כאב כרוני

מעבר להשלכות התפקודיות הראשוניות שתוארו, לכאב יש גם השלכה חברתית מורכבת. "אחת הבעיות המרכזיות של מטופלים שמתמודדים עם כאב הוא היותו בלתי נראה - שקוף", מסביר שורר. בניגוד לאתגרים פיזיים אחרים, לא ניתן לראות שלאדם כואב אלא אם הוא מעיד על כך או שניתן להסיק מהתנהגותו שכואב לו (צליעה, הליכה איטית וכו'). בניגוד למצבים רפואיים אחרים, אין לחוויה מתמשכת של כאב בהכרח סימן חיצוני ברור ומזוהה (בשונה משטף דם מחבלה, נכות וכו').

כתוצאה מכך, אדם שסובל מכאב חש פעמים רבות כי לא מבינים אותו וכי לא מאמינים לו. הוא הולך ומתרחק מהסביבה ואף נוטה לחוש דחייה חברתית, אשמה, פגיעה בחיי המין ובדידות. כך קורה שבאופן פרדוקסלי, היחסים הבינאישיים והאהבה שהיו יכולים לשמש משאב חשוב בהתמודדות עם הכאב ובהחלמה ממנו - נוטים להתדלדל בדיוק כאשר הם נדרשים ביתר שאת.

עבודה טיפולית רב-מערכתית ואינטגרטיבית בהתמודדות עם כאב

מאחר ולכאב כרוני יש השלכות על כל תפקודי האדם, וההתמודדות עמו מלווה בשינויים מוחיים, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים, מיניים וחברתיים, חשוב מאוד שהטיפול באדם שסובל מכאב כרוני יהיה רב-מערכתי. בטיפול פסיכולוגי לאנשים שמתמודדים עם כאב ניתנת חשיבות רבה לבניית תכנית התנהגותית מתאימה, לרבות ניהול סדר יום והקפדה על פעילות גופנית סדירה. הטיפול נועד לסייע למטופל לקבוע מהם הדברים שחשובים לו, תוך מציאת מקצב חדש ואחיד ביום-יום שיאפשר לו לעשותם.

שורר מתאר כי הטיפול באנשים שמתמודדים עם כאב כרוני שם דגש על הפחתת רגישות של המוח למסרים של כאב (נוירו-מודולציה), בין היתר באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול בנוירופידבק, טיפול באמצעות שדה מגנטי (TMS) וטכניקות של מיינדפולנס. חשוב מאוד לסייע למטופלים במתן כלים אחרים להתמודדות עם המחשבות השליליות שלהם, כמו גם עם דפוסי התנהגות לא אדפטיביים.

בעקבות זאת, מסביר שורר, "הטיפול הפסיכולוגי המותאם ביותר לאנשים שסובלים מכאב כרוני הוא אינטגרטיבי, וכולל הבנה על תהליכים מוחיים וטכניקות שמסייעות לנוירומודולציה, שליטה בטכניקות פסיכו-פיזיולוגית לוויסות והרפיה, וכן הבנה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאתגור סכמות חשיבה-רגש-התנהגות שנוצרו לאור הכאב. כל זה בשילוב מסגרת טיפולית מעצימה עבור המטופל, הנותנת מקום לקשר בינו לבין המטפל".

גוונים של אפור: מה מביא מטפל לעבוד עם כאב?

שורר מספר על הדרך המקצועית שלו שהביאה אותו להתמקד בעבודה עם מטופלים שסובלים מכאב. דווקא במה שרוב האנשים היו נמנעים ממנו – האפרוריות שבכאב – שורר רואה קסם ועניין: "זה לא תחום של שחור ולבן, אלא תחום עם הרבה גווני אפור, חיבור בין גוף ונפש. האפשרות לראות נקודות אור בתוך קושי מתמשך תוך יכולת לגייס כוחות להמשיך את המסע שלנו בחיים גם אם יש בו משא ועול, נראה לי השליחות לי והזכות שלי בעבודה עם מטופליי".

על המטפל – רן שורר

רן שורר הוא פסיכולוג שיקומי מומחה ונוירופסיכולוג. בעל ניסיון טיפולי בהתמודדות עם אנשים הסובלים ממחלות כרוניות בשלבים שונים בחיים. מומחה בשיקום התפקוד המנטלי לאחר מחלות גוף-נפש והתמודדות עם כאב יומיומי. מרכז את הצוות הפסיכולוגי במכון הראומטולוגי במרכז הרפואי איכילוב, ואת הצוות הקוגניטיבי ביחידת קשב וזיכרון במרכז הרפואי "אסף הרופא" לאבחון וטיפול בהתמודדות עם הפרעות קוגניטיביות כולל ADHD, קשיים בזיכרון, חבלות ראש ועוד. בעל קליניקה פרטית בכפר בילו (צומת בילו).

אנשי מקצוע בתחום

התמודדות נפשית עם מחלה

עוד מאמרים שיעניינו אותך