תפריט נגישות
חיפוש

האם השפה של ילדך מתפתחת באופן תקין?

האם השפה של ילדך מתפתחת באופן תקין?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

תינוקות מגיעים אל העולם עם פוטנציאל בסיסי לרכישת שפה: תינוקות בכל רחבי העולם רוכשים יכולות שפתיות דומות בקצב דומה, ומשיגים שליטה מלאה במיומנויות הבנת והפקת מילים עד גיל חמש, פחות או יותר. באופן טבעי, עד שהשליטה בשפה מתבססת, שפתו של הילד נוטה להיות משובשת והוא עשוי להתבטא באופן לא שוטף או לא ברור. כיצד, אם כן, מבחינים בין שיבושי שפה נורמליים לבין קשיי שפה ותקשורת המצריכים התערבות מקצועית? בכתבה זו תוכלו למצוא מידע על מיומנויות השפה בהן הילד אמור לשלוט בכל גיל, דרכים לעידוד התפתחות השפה וסימנים המצביעים על בעיה שפתית.

גילאי חודש עד שלושה חודשים

מזל טוב! נולד לכם תינוק חדש ולמרות שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שהוא יוכל לשתף אתכם במה שעובר לו בראש- מחקרים מצביעים על כך שכבר מימיו הראשונים הוא חותר ליצירת קשר ותקשורת אתכם, ההורים. בשלושת החודשים הראשונים נצפה שהתינוק יהיה קשוב ויגיב לרעשים סביבתיים. ייתכן שתשימו לב כי הוא מגיב במיוחד לקולה של האם, מאחר והוא מוכר לו כבר מהרחם. כמו כן, נצפה שהתינוק יתקשר באמצעים לא מילוליים כיצירת קשר עין, ויתחיל להשמיע קולות ראשונים (למשל, גרגור). בגיל חודש וחצי-חודשיים התינוק יתחיל לחייך חיוכים רצוניים ולקראת החודש השלישי, הוא ילמד גם להפנות את ראשו למקור ממנו מגיע הקול. בשלב מוקדם זה של חיי התינוק כדאי לשים לב כי סימנים אלו אכן מופיעים מאחר והיעדרם עשוי להצביע על בעיית שמיעה או על בעיית תקשורת. כמו כן, מומלץ להגיב לקולות שהתינוק מפיק (בכי, צלילים) באופן חם, מותאם וחיובי, מאחר וכך אנחנו מסייעים לתינוק לבסס את הידיעה הפנימית לפיה לתקשורת יש משמעות (תינוקות שגדלים בתנאי הזנחה חמורה, למשל, מתקשים לרכוש שפה מאחר והם "לומדים" כי הצלילים שהם מפיקים אינם מביאים לתגובה). לצד זאת, חשוב לכבד גם את הצורך של התינוק במנוחה מהתקשורת: היו קשובים למחוות כמו הסטת הראש ועצימת העיניים, ואל תפריעו לתינוק כאשר נראה שהוא נהנה מהשהות עם עצמו. תינוקות יודעים לסמן לנו מתי הם צריכים מנוחה מהגרייה שמספקת האינטראקציה עם הסביבה, והחמצה של סימנים אלו עשויה ליצור הורות חודרנית ולא מותאמת לצורכי התינוק.

חודש שלישי עד תשעה חודשים

בגילאים אלו התינוק מפתח בהדרגה יותר ויותר מיומנויות קוליות: הוא מתחיל להגות הברות יחידות (בגיל ארבעה-חמישה חודשים) ולאחר מכן (חמישה-שישה חודשים) "שרשרת" של הברות צמודות ("גאגאגא"). כמו כן, התינוק ימשיך להיות תקשורתי: יצור קשר עין, יפנה את ראשו אל מקורות הרעש, יחייך וכן הלאה. גם בשלב זה, ההמלצה המרכזית היא להיענות בשמחה לקולותיו של התינוק ולתת לו להכיר את המנעד הקולי שלו: בשלב זה ילדים לומדים "לשחק" עם עוצמת הקול שלהם וחשוב שלא להשתיק או להגביל אותם, כדי שיוכלו להכיר יותר ויותר את קולם ואת השימוש בו. עד גיל תשעה חודשים, הילד אמור להגות את כל התנועות והעיצורים בשפה אליה הוא נחשף. בשלב זה, קושי בהגיית ההברות והיעדר תקשורת הופכים בולטים יותר, ובדרך כלל מעידים על בעיית שמיעה או בעיית תקשורת.

תשעה חודשים עד שנה

בגילאים אלו התינוק כבר לא רק "משחק" עם הקול ועם ההגייה, אלא מסוגל לקשר בין צלילים מסוימים לבין החפצים, האנשים או התמונות אותם הם מייצגים. בהתאם, תינוקות בגילאים אלו כבר יכולים להצביע על החפץ או התמונה עליהם הם נשאלים ("איפה אבא/האף/הפרה?"). זאת, כמובן, בהתאם לידע אליו אתם עצמכם חשפתם אותו: תינוקות בשלב זה עדיין זקוקים להנחיה והכוונה רבה, ועדיין לא הגיעו לשלב בו הקליטה מתרחשת באופן ספונטני יותר.

שנה עד שנה וחצי

בסביבות גיל שנה מרבית הילדים מתחילים להשתמש במילים קצרות (לא, עוד, די) או בקיצורים התואמים (פחות או יותר...) את המילה המקורית. כמו כ, הילד יוכל להשלים מילים ארוכות שאתם תאמרו את הצלילים הראשונים שלהן ("מי זה? כ-" "לב"). בגילאים אלו חשוב במיוחד לחשוף את הילד לגירויים שונים: ספרים, שירים, מוסיקה, להציע לילד מילים להשלמה ולדבר איתו באופן ברור.

שנה וחצי עד שנתיים

בתקופה זו תתחיל להתבסס היכולות לחבר שתי מילים יחד ("דנה פה", אבא לך", "זה סבא"), והשאלה "מה זה" תישמע שוב ושוב, כביטוי לניסיונות של הילד לבסס את יכולתו להשתמש בשפה כדי לייצג חפצים, חיות ואנשים בסביבתו. בגילאים אלו ילדים פתוחים מאוד לרכישת השפה, ונהנים מאוד מסיפורים ומהצבעה וקריאה בשם לחפצים וחיות. תפקידכם בשלב זה הוא להיות סבלניים לקצב רכישת השפה של הילד, לחזור שוב ושוב על אותם הסיפורים והשמות ובעצם- להכיר לו את העולם שסביבו. כאשר יש קושי שפתי בשלב זה, בעוד שבשלבים הקודמים היכולת השפתית נראתה תקינה, סביר להניח שלא מדובר בבעיית שמיעה או תקשורת אלא בקושי שפתי נקודתי.

שנתיים- שלוש

בגילי שנתיים-שלוש לילד אמורה יכולת טובה למדי להשתמש בשפה: מרבית הילדים מצליחים לבטא היטב את רצונותיהם ומתחילים לבנות משפטים בני שלוש מילים. כמו כן, ילדים בגילאים אלו מתחילים להכיר מספרים קטנים, מבחינים בין צבעים, משתמשים נכון בלשון זכר/נקבה ויחדי/רבים ובעיקר- מתחילים להשתמש בהדרגה ביותר ויותר מילים. בהתאם, ילדים בגילאים אלו נהנים מאוד ונעזרים בסיפורים, קלטות ושיחות. למרות ההתפתחות הדרמטית ביכולת השימוש בשפה, ילדים רבים בגילאים אלו עדיין משבשים מילים ומתקשים להגות אותיות מסוימות (במיוחד אותיות שורקות כמו ס ו-ש). בשלב זה חשוב מאוד לתת לילד לדבר בחופשיות ולא להפריע לדיבורו בתיקונים וקטיעות, גם כאשר הוא מדבר לאט ובאופן קטוע. כמו כן, כדאי להמשיך ולחשוף את הילד למילים ולתת שמות לעצמים, חיות ומצבים שהוא עדיין אינו מכיר.

שלוש עד חמש

בגילאי שלוש עד חמש הילד אמור לבסס שליטה טובה בשפה, ולהתחיל להביע את עצמו באופן שוטף, רהוט וברור. עד גיל ארבע נצפה לשימוש במשפטים בני ארבע או חמש מילים תוך שמירה על כללי הדקדוק, ובסביבות גיל חמש נצפה לשימוש במשפטים בני שבע או שמונה מילים. כמו כן, במהלך שנים אלו הילד ילמד לספור ויכיר את ימות השבוע ולפחות ארבעה צבעים. יכולות אלו ילכו וישתכללו, כך שבגילאי חמש-שש שפתו של הילד כבר תהיה עשירה, שוטפת ומדויקת מבחינה דקדוקית. בגילאים אלו תפקידכם כהורים הוא לספק לילד חשיפה רבה לשפה דרך שיחה, הסברים, הצגות, סיפורים, שירים וסרטים. במקביל חשוב לשמור על גישה נינוחה בנוגע לטעויות הגייה ושיבושים: גם אם זה לא נראה כך, ילדים קשובים מאוד לשפה ולומדים לתקן את עצמם באופן ספונטני. לכן, תיקון יתר, קטיעה של הדיבור או דרישה מהילד לחזור על מילה עד שיהגה אותה נכון יכולים רק להזיק מאחר והם מגבירים את החרדה ויוצרים מודעות יתר שעלולה לפגוע בלמידה הספונטנית. חשוב לזכור כי בשלב זה יכולות החשיבה וההבנה של הילד עולות על יכולות ההגייה שלו כך ששיבושים ועיכובים בשטף הדיבור הם תופעה טבעית. לצד זאת, מספר סימנים עשויים להעיד על כך שהילד מתמודד עם קושי שפתי המצריך פנייה אל איש מקצוע:

אוצר המילים של הילד דל ומצומצם ביחס לחשיפה השפתית לה הוא זוכה
במשך למעלה מחצי שנה, הילד "נתקע" בעת הדיבור, חוזר על הברות או מילים או משתמש באופן מוגזם במילות או הברות קישור ("אני... אמממ... רוצה... אמממ... בננה...")
הילד בן למעלה מחמש ועדיין מתקשה להגות אותיות מסוימות
הילד מדבר היטב, אך השימוש שהוא עושה בשפה מוגבל. למשל, הילד מדבר רק בבית או עם בני המשפחה ומסרב לדבר מחוץ לבית או עם הגננת

בשורה התחתונה: למי פונים?

החל מהלידה ולאורך הגיל הרך, כלומר בגילאי 0-6, הילד זכאי למעקב בתחנות טיפת חלב בהן ניתן לבדוק האם התפתחותו הפיסית, המוטורית, הקוגניטיבית, הרגשית והשפתית תקינה. במידה וקיים קושי בתחום השפתי, אחיות טיפת חלב יוכלו לסייע בבחירת הטיפול המתאים, כאשר במרבית המקרים הילד יופנה לטיפול אצל קלינאית תקשורת, כטיפול יחיד או לצד התערבויות טיפוליות נוספות.

ילדים עם לקויות שמיעה יופנו בדרך כלל הן לטיפול רפואי והן לטיפול אצל קלינאית תקשורת. הטיפול אצל קלינאית תקשורת יותאם לסוג וחומרת לקות השמיעה, ויכלול הן טיפול בילד עצמו והן הדרכת הורים אשר תסייע להורים לטפח את שפתו של הילד באופן הטוב ביותר על אף הלקות.
במידה והילד מתמודד עם הפרעת תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, אשר מלווה בין היתר בלקות שפתית, תיבנה בדרך כלל תכנית טיפול כוללנית ומקיפה אשר תכלול בין היתר טיפול אצל קלינאית תקשורת. במקרים אלו הטיפול אצל קלינאית תקשורת יכלול, בהתאם לצרכיו הספציפיים של כל ילד, סיוע ברכישת יסודות השפה, הרחבה של אוצר המילים ויסודות תקשורת בסיסיים (למשל, יצירת קשר עין, הצבעה, יזימת שיחה) .במידה והילד אינו מסוגל לרכוש כישורי שפה, יבנו יסודות לתקשורת חליפית (למשל, שימוש בלוח תקשורת בו הילד מביע את רצונותיו באמצעות הצבעה על תמונות).
במידה והילד מתמודד עם בעיית שפה נקודתית כמו גמגום, הפרעה בשטף הדיבור, קושי בהיגוי אותיות מסוימות וכן הלאה, הוא יופנה בדרך כלל לטיפול קצר וממוקד אצל קלינאית תקשורת.
במידה והילד שולט בשפה אך מתקשה להשתמש בה באופן חופשי עקב גורמים רגשיים שביניהם חרדה, ביישנות או אילמות סלקטיבית, ההורים יופנו בדרך כלל אל פסיכותרפיסט לילדים אשר יציע להם הדרכת הורים ו/או טיפול פסיכולוגי לילד עצמו.

אנשי מקצוע בתחום

קלינאות תקשורת

עוד מאמרים שיעניינו אותך