חיפוש

גיל ההתבגרות: למה הם כל כך כועסים?!

גיל ההתבגרות: למה הם כל כך כועסים?!

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בווום. שוב הדלת נסגרת אחרי המתבגר בטריקה מהדהדת ושוב אתם תוהים מה, לכל הרוחות, גורם לו לכעוס כל כך ואיך ויכוח יומיומי התנפח בכזאת מהירות לכדי מריבה נזעמת. הורים רבים מופתעים מהשינוי שחל ב"ילד/ה המתוק/ה" אשר הפך כמעט בן רגע למתבגר נרגן ועצבני אך בפועל, נראה שיש למתבגרים סיבות טובות לכעוס במהלך ההתבגרות.

כעס כחלק מתהליך גיבוש הזהות

חשבו על עצמכם כאשר אתם כועסים. על הריכוז וההתמקדות המלאים במושא הכעס. על התחושות הברורות של כעס, תסכול ורצון להשיב את הסדר על כנו. במילים אחרות, שימו לב עד כמה כעס יכול להיות חוויה מארגנת אשר מסייעת בהצבת גבול בין העצמי לאחר ("אני הייתי בסדר גמור, הוא זה ש..."), מטשטשת את הכאב וחוסר האונים אשר אולי חווינו רגע לפני התעוררות הזעם על מי שפגע בנו וגורמת לנו לחוש מחוברים מאוד לרגשותינו. חוויה של כעס היא פעמים רבות חוויה נפשית מארגנת אשר "עושה סדר" פנימי וככזאת- יקרה מאוד למתבגרים המצויים בעיצומו של תהליך גיבוש זהות אישית.
אחת המשימות המורכבות ביותר הניצבת בפני נערים ונערות במהלך גיל ההתבגרות היא ביסוס וגיבוש של הזהות העצמית. התפתחות חשובה זו מתרחשת באמצעים רבים אשר אחד מהם הוא הכעס אשר מאפשר למתבגר להציב גבולות בינו לבין האחר, ומסייע לו לחוש כי הוא מחזיק באופן יציב ושלם בעמדות ודעות אשר מהוות אבני בסיס לזהות העצמית המתגבשת.

כעס כאמצעי לביסוס עצמאות ונפרדות

כהורים לנערים או נערות המצויים בעיצומו של גיל ההתבגרות, אתם בוודאי ערים לכך שהמתבגר שלכם עסוק מאוד בנושאים הקשורים לנפרדותו ועצמאותו. אותו "נוווווו אמא!!!!" המלווה בגלגול עיניים חסר סבלנות הוא בדיוק הדרך של המתבגר להזכיר לכם, אך בעיקר לעצמו, שהוא כבר לא "הילד הקטן של אמא ואבא" אלא אדם נפרד, עצמאי ובעל אוטונומיה. הכעס והמריבות המלווים לא פעם את גיל ההתבגרות ומופנים בעיקר אל ההורים (כמה פעמים כבר שאלתם את המתבגר "ככה אתה מדבר גם אל החברים שלך?") הם לא פעם ההמשך הישיר של ה"נוווו אמא!!!" אשר משמעו "אני עצמאי ולא תלוי בכם". דווקא מאחר והמתבגר, בעצם, עדיין תלוי מאוד בהורים גם בשלב זה- הוא נזקק לא פעם ל"הרמת ווליום" כועסת אשר תחזק את תחושת העצמאות והאוטונומיה אותה הוא מנסה לבסס.

סיבה טובה לכעוס: תפיסה ריאלית ומפוכחת יותר

לא תמיד קל לנו להכיר בכך, אבל לפעמים המתבגרים שלנו כועסים בצדק. גיל הילדות הוא גיל של תמימות יחסית, המאופיין בין היתר בתפיסה מאדירה של ההורה: ההורה תמיד יודע, חזק וחכם והילד הצעיר אשר עדיין לומד את העולם דרך עיניו של המבוגר אינו מחזיק בדרך כלל בחשיבה ביקורתית מבוססת דיה. גיל ההתבגרות, לעומת זאת, הוא גיל בו יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של המתבגר מפותות הרבה יותר והוא חשוף יותר לעולם החיצוני, למשפחות אחרות ולרעיונות חדשים. בהתאם, דפוסי חשיבה, התנהלות והתנהגות אשר עד כה נתפסו כמובנים מאליו עבורו מתחילים, במהלך גיל ההתבגרות, לעורר שאלות ולעיתים גם התנגדות. המתבגר מתחיל לבסס עמדות משלו, להשוות בין הנעשה בביתו ובקשר שלו עם ההורים לבין מה שקורה אצל חבריו ובהתאם- מתחיל לא פעם לכעוס.

לא קל להיות מתבגר: כעס כתגובה לחווית גיל ההתבגרות

מאחר וגם אתם הייתם פעם מתבגרים, אתם בוודאי יודעים כי גיל ההתבגרות הוא תקופה לא פשוטה. גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים פיסיים ורגשיים, של התעוררות המיניות, של התרחבות הדרישות הלימודיות ושל עלייה במורכבות והתחכום הנדרשים בתחום הבין אישי. כל אלו, לצד התהליכים המורכבים של גיבוש זהות וביסוס נפרדות ואוטונומיה, מציבים בפני המתבגר אתגרים שאיתם לא התמודד קודם לכן. מאחר ויכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של המתבגר בתחום השליטה העצמית והוויסות הרגשי עדיין אינן מגובשות במלואן, משימות אלו של גיל ההתבגרות מלוות לא פעם בתחושות של תסכול, חוסר שקט, חרדה ועוררות אשר המתבגר מתקשה לווסת. לא פעם, תחושות אלו מוצאות ביטוי בכעס ועצבנות אשר המתבגר עצמו לא תמיד ער למקורותיהם.

לסיכום, ניתן לראות כי עלייה בעוצמת ובתדירות הכעסים במהלך גיל ההתבגרות אינה בהכרח תופעה שלילית או ביטוי לבעייתיות, אלא חלק מהתהליך ההתפתחותי המאפיין תקופת חיים זו. באופן טבעי, מתבגרים שונים זה מזה בעוצמות הכעס שיחוו, במידה בה ישתמשו בכעס כאמצעי להתמודדות עם המטלות ההתבגרותיות איתן הם מתמודדים ובדרכים שימצאו להתמודדות עם הכעס המתעורר בהם: חלק מהמתבגרים מביעים כעס רק לעיתים נדירות בעוד שאחרים הופכים ל"פצצה מתקתקת".
בחלקו השני של המאמר נתבונן בגורמים לכך שכל כך קשה להתמודד עם כעס של מתבגרים, ונציע טיפים לניהול נכון של מצבי כעס של מתבגרים.

תחומי מומחיות:
טיפול במתבגרים

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במתבגרים

עוד מאמרים שיעניינו אותך