חיפוש

איך להמשיך הלאה לאחר פרידה?

איך להמשיך הלאה לאחר פרידה?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כאשר נפרדתם, ציפית שתוך כמה שבועות, מקסימום חודש-חודשיים, הדברים יחזרו לקדמותם: הגעגוע והחשיבה על האופנים בהם ניתן היה למנוע את הפרידה ישככו, מצב הרוח הירוד ישתפר ותוך זמן לא רב החשק לצאת לדייטים ולמצוא קשר זוגי חדש יחזור. למרות זאת, הזמן עובר וגם אחרי חודשים ארוכים, לעתים גם שנים, את/ה לא מצליח/ה להמשיך הלאה: אף אחד לא מוצא/ת חן בעיניך כמו האקס/ית, הגעגועים לא מפסיקים, הפכת לאדם סגור ושקט יותר ובכלל, כל עניין הדייטים והזוגיות כבר לא נראה לך מושך כמו בעבר. מה קורה לך? למה כל כך קשה לך להמשיך הלאה?

למה כל כך קשה לנו להמשיך הלאה?

"אבל היינו בסך הכל שלושה חודשים ביחד!"

"גם ככה כל הזמן רבנו ונפרדנו-חזרנו כל יומיים, אז על מה יש לי להתאבל?"

"כולם עוברים את זה, למה רק לי לוקח כל כך הרבה זמן להתגבר על הפרידה"?

אמירות אלו הן אמירות שכיחות של אנשים אשר חווים את הקושי שלהם להתגבר על הפרידה ו"להמשיך הלאה" כבלתי מותאם לאיכות או משך הקשר הזוגי שחוו. התחושות העומדות מאחורי אותן אמירות משקפות את הציפייה שלנו שאחרי תקופה מסוימת של "אבל" על הזוגיות שאבדה, נוכל להתאושש מהפרידה, לשקם את מצב הרוח ושמחת החיים שנפגעו ולשוב להיות פנויים ליצירת קשרים זוגיים חדשים. אז למה בכל זאת אנחנו עלולים "להיתקע" ולהתקשות להמשיך הלאה?

הסיבות הברורות לקושי קשורות לכך שזוגיות היא פעמים רבות משאב משמעותי ביותר בחיינו. הזוגיות היא מקור לאהבה, תמיכה וביטחון וגם כאשר היא אינה כזאת בפועל- כמעט תמיד היא מלווה בתקווה ש"מתישהו הדברים יסתדרו". כמו כן, זוגיות משמרת פעמים רבות סטטוס חברתי נחשק ומהווה אישור לא פורמלי לכך שאנו נמצאים במסלול החיים ה"נכון". בהתאם, אובדן זוגיות מלווה פעמים רבות בצער, פגיעה בערך העצמי, חרדות לגבי העתיד בהיבטים שונים (כספיים, חברתיים ועוד) ובערעור של האופן בו האדם תופס את עצמו ואת חייו. באופן טבעי, אנשים שונים ברמת רגישותם להיבטים אלו, ולכן גם ביכולתם להתמודד עם פרידה.

עם זאת, מעבר להיבטים אלו אשר משפיעים כמעט על כולנו ברמה זו או אחרת, היבטים פסיכולוגיים מסוימים משפיעים על חלק מהאנשים באופן מיוחד.

אחת הסיבות השכיחות ביותר לקושי להמשיך הלאה היא שהפרידה "מגרדת" פצעי עבר הקשורים למערכות יחסים משמעותיות בעברנו. לכן, גם אם חווינו קשר זוגי קצר או בעייתי, סיום הקשר אינו מהווה רק פרידה מבן/בת הזוג אלא גם, במובן מסוים, שחזור של פרידות מוקדמות ומכאיבות מעברינו. במקרים אלו עוצמת הכאב והאבל גבוהים במיוחד וקשה מאוד להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה. לדוגמה:

שגיא פנה לטיפול על רקע תחושות ממושכות של תקיעות, תסכול ודכדוך אשר נבעו מהקושי "פשוט להתגבר" על בחורה איתה יצא במשך חצי שנה כשנתיים לפני שפנה לטיפול. שגיא תיאר את הקשר עם אותה בחורה כרווי קונפליקטים קשים ומריבות אשר סבבו בעיקר סביב התחושה של שגיא שבת הזוג "חונקת" אותו ומשתלטת על כ מרחב פרטי בחייו. על רקע העימותים החוזרים השניים החליטו להיפרד ולהפתעתו של שגיא, במקום להרגיש הקלה ולחפש בת זוג שתתאים לו יותר כפי שציפה שיקרה-הוא מצא עצמו מדוכדך, חסר כוחות וחסר כל עניין בדייטים ויצירת קשרים חדשים. במסגרת טיפול פסיכולוגי הלך והתבהר כי הקשר והפרידה שבאה בעקבותיו מזכירה באופן משמעותי ביותר אלמנטים מהקשר של שגיא עם אמו. שגיא תיאר אם תובענית וחודרנית, אשר נהגה להיות מעורבת ביותר בשגרת הלימודים שלו, בבחירות החברתיות שלו ובקבלת החלטות הנוגעות ללבושו, שירותו הצבאי וקשריו הזוגיים. שגיא חווה תסכול וכעס רב אך מעולם לא התנגד לאמו מתוך חשש שהבעת התנגדות או חוסר שביעות רצון תפגע בה באופן קשה ביותר ותהרוס את מערכת היחסים שלהם. אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי, שגיא נסע לטיול קצר באירופה אבל "איכשהו" מצא את עצמו מתגורר, לומד ועובד בברלין במשך מספר שנים. הוא תיאר תקופה זו כתקופה המאושרת והמשוחררת ביותר בחייו אך בו זמנית תיאר התרופפות בקשר עם אמו ולהרגשתו- גם ירידה בעניין ובאכפתיות שלה כלפיו. הוא סיפר שהכרה זו לוותה במשבר דיכאוני קצר שאתו התמודד באמצעות עישון מרובה של גראס. במסגרת הטיפול התברר לאט לאט כי שגיא בחר לו בת זוג אשר הקשר עמה שחזר את חווית החודרנות והתסכול שליוו את הקשר עם אמו ובהתאם- הפרידה ממנה עוררה באופן לא מודע גם את כאבי הפרידה מהאם. במובן זה, הפרידה ממנה היתה "פרידה כפולה" ומכאיבה במיוחד, אשר שגיא התקשה להתאושש ממנה.

היבט נוסף אשר מביא פעמים רבות לקושי בהתמודדות עם פרידה הוא שהפרידה מהווה התפכחות מכאיבה המעמתת אותנו עם הדברים המכאיבים שיכולים לקרות לנו כאשר אנו מתמסרים ופותחים את ליבנו לאדם אחר. כולנו, כמובן, יודעים באופן תיאורטי שבן/בת הזוג יכולים לפגוע בנו, לעזוב אותנו ואפילו לבגוד בנו, אך לעתים רק אחרי שדברים אלו מתרחשים בפועל אנחנו מתחילים לדעת מבפנים, באופן עמוק, שגם לנו זה יכול לקרות. הכרה זו מביאה פעמים רבות לכך שהכניסה לקשר זוגי הופכת לאפשרות מאיימת מאוד, במודע או לא במודע. לדוגמה:

הדס פנתה לטיפול עם תלונה הנוגעת להיותה "בררנית באופן מוגזם" בנוגע לבחירת בני זוג. היא תיארה כיצד כל פגם או חיסרון בהופעתו החיצונית, תכונותיו או עברו של בן הזוג מהווים עילה לפסילה, כך שגם בגיל 34 היא אינה מצליחה ליצור מערכת יחסים משמעותית. במסגרת הטיפול התברר כי הדס לא תמיד היתה בררנית כל כך: הבררנות החלה לאחר קשר זוגי ומוצלח של שנתיים אשר הסתיים בעזיבה פתאומית של בן הזוג. זו היתה הפעם הראשונה בה הדס, אשר נהנתה תמיד מקשרים חברתיים וזוגיים טובים, נעזבה והיא הרגישה שהעזיבה היתה חוויה מטלטלת ביותר ש"הורידה אותה מהעננים". כתוצאה מכך, הדס אימצה לעצמה עמדה בררנית ביותר אשר כיסתה על הפחד העצום שלה להיעזב שוב ולמעשה גוננה עליה מפני האפשרות להיקשר ולהיפגע.

ואיך בכל זאת ממשיכים הלאה?

הקושי להמשיך הלאה לאחר קשר זוגי יכול להתבטא בדרכים שונות. חלק מהאנשים יהיו מודעים לכך שהם אינם מעוניינים, חוששים או נרתעים מיצירת קשר זוגי חדש. חלקם יהיו שקועים מאוד בקשר שהסתיים, יחוו געגועים קשים ויהיו עסוקים בניסיונות לחדש את הקשר. במקרים אחרים, הקושי להמשיך הלאה יסוו תחת בררנות, ירידה בחשק המיני, שימור קשרים זוגיים/מיניים נעדרי מחויבות רגשית, קושי להתאהב או "התאהבות" במקום עבודה או בתחביב שלא ישאירו מקום לזוגיות. במקרים אחרים, יתפתחו סימפטומים רגשיים (דיכאון, למשל) או פסיכוסומאטיים אשר לא יאפשרו לאדם ליצור קשרים זוגיים וכן יגנו עליו בעקיפין מפני הפוטנציאל המכאיב הטמון בקשר.

רבים מהאנשים החווים קשיים אלו ירגישו שהניסיונות לשכנע את עצמם להמשיך הלאה ולצאת לדייטים "בכוח" אינם נושאים פרי, וכי גם כאשר הם "עושים את הדבר הנכון" על פני השטח, בפועל לא נוצרת מערכת יחסים זוגית משמעותית. במצבים אלו טיפול נפשי הוא אפשרות מומלצת ביותר מאחר והוא מאפשר לעבד את חוויות העבר, הפחדים והקונפליקטים שמתחת לפני השטח, וכך להקל על המטופל/ת להגיע אל התחום הזוגי באופן "נקי" ופנוי רגשית ליצירת הקשר.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי

עוד מאמרים שיעניינו אותך