עבודתו הקלינית והתיאורטית של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, התאפיינה בעיסוק רב בהשפעתם של תכנים נפשיים בלתי מודעים על ההתנהגות האנושית. פרויד הציע כי מנגנוני הגנה המופעלים ע"י האגו מאפשרים לנו שלא להתעמת באופן ישיר עם תשוקות, פנטזיות ודחפים אשר עלייתם עשויה לגרום לאשמה ולחרדה.
אחד ממנגנוני הגנה אלו הוא העידון/ סובלימציה: מנגנון הגנה בו דחפים ורגשות אסורים מתועלים לפעילות מקובלת חברתית. מנגנון הגנה זה נחשב לאחד המנגנונים היעילים והבוגרים ביותר, מאחר והשימוש בו מאפשר ביטוי לגיטימי של הדחף ומביא, פעמים רבות, ליצירתיות. דוגמא לכך היא אדם אשר חווה דחפים תוקפניים רבים ומבטא את תוקפנותו בהצטיינות באומנויות לחימה, או אישה שיצריה המיניים מתועלים לעבודתה האומנותית.
לקריאה נוספת
קישורים נוספים באתר: זיגמונד פרויד, מנגנוני הגנה, אנה פרויד, פסיכולוגיית האגו.
ביבליוגרפיה
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
