תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

כיצד מונעים אבחון שגוי של הפרעות קשב וריכוז?

כיצד מונעים אבחון שגוי של הפרעות קשב וריכוז?

צוות בטיפולנט

אבחון הפרעות קשב וריכוז הינו הליך שבשנים האחרונות תפוצתו הולכת ועולה. ילדים רבים, כמו גם מבוגרים, מופנים לאבחון הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, בעשור האחרון מזהירים בארגון הפסיכולוגים האמריקאי (ה-APA), כי בתחום הפרעות הקשב והריכוז, ישנם אחוזים משמעותיים של אבחונים שגויים - חלק מהאנשים אינם מאובחנים אף על פי שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז, ואחרים מאובחנים כסובלים ממנה, אף על פי שהתסמינים מהם הם סובלים הנם תוצר של גורם אחר, שאינו הפרעת קשב וריכוז.

איך ייתכן שהאבחון שגוי?

1. אבחון סובייקטיבי - בעבר (ולעיתים גם היום) אבחוני הפרעות קשב וריכוז היו סובייקטיביים בלבד, כלומר התבססו אך ורק על עדות הנבדק, הרושם של סביבת הנבדק וכן של המאבחן בזמן האבחון. אך הרושם הזה יכול להיות מטעה - ילד יכול להציג סימנים של הפרעות קשב וריכוז למשל כי הוא משועמם, כי יש לו קשיי שמיעה או כי הוא סובל מקשיים רגשיים. במצבים כאלו חלק גדול מהסימפטומים יראו כאילו הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, אך הטיפול התרופתי לא יועיל לו במידה מספקת, שכן הבסיס הנוירולוגי המאפיין את ההפרעה אינו קיים ומקור התסמינים עדיין יגרום לו לסבל.

2. דמיון להפרעות אחרות - התסמינים של הפרעת קשב וריכוז הינם דומים לסימפטומים של הפרעות אחרות וכן יכולים להיות ממוסכים על ידיהן (כלומר לא להיראות בשל קיומה של הפרעה אחרת). כך קורה שלעיתים אדם מאובחן בהפרעות קשב וריכוז בעוד מקורה של הבעיה בהפרעה אחרת, כגון חרדה או לקויות למידה, או שהאדם אינו מאובחן בהפרעות קשב וריכוז, אלא בהפרעה אחרת, אף על פי שהוא סובל גם מהפרעות קשב וריכוז.

3. תת אבחון של ילדות ונשים - מחקרים עדכניים מראים כי ילדות ונשים הסובלות מהפרעת קשב וריכוז, מאופיינות בתסמינים של ההפרעה שהינם שונים מהתסמינים המקובלים, עליהם אנו נוהגים לחשוב כשאנו חושבים על הפרעות קשב וריכוז. מתוך כך, ילדות ונשים רבות אינן מאובחנות בהפרעות קשב וריכוז, מתקשות מאוד בלימודיהן, סובלות מקשיים חברתיים ודימוי עצמי שלילי. 

הפתרון למניעת אבחון שגוי - מבחנים אובייקטיביים 

על מנת למנוע אבחון שגוי של הפרעות קשב וריכוז, התפתחו בשנים האחרונות מבחנים אובייקטיביים, הבוחנים את תפקודו של הנבדק בזמן אמיתי, בדרך כלל באופן ממוחשב. המבחנים השונים מציעים מגוון צורות לבחון את הנבדק, תגובותיו ותפקודו במטלות ומצבים הדורשים שמירה על קשב וריכוז. המבחנים מבוססים על נורמות של גיל ומין, והם מהווים את אחת הדרכים האמינות ביותר לאבחון הפרעות קשב וריכוז. 

בישראל נפוצים שלושה סוגי מבחנים אובייקטיביים הבוחנים תפקוד מתמשך: מבחן TOVA, מבחן BRC, ומבחן מוקסו.

מבחן TOVA
מבחן TOVA הינו המבחן הוותיק ביותר בתחום, והוא מבוצע משנת 1966. במקור המבחן נועד על מנת לשמש בניסויים שניסו למצוא את הטיפול המתאים להפרעות קשב וריכוז. לפי מחקרים שונים, האבחון של הבדיקה הינו מדויק ב- 80% מהמקרים. 

מבחן BRC 
מבחן ה-BRC הוא למעשה קומפלקס של בדיקות נוירופסיכולוגיות ממוחשבות מקיפות ורבות, המשולבות יחד. המבחן תוקף במחקרים מדעיים והוא מבחן מקיף ביותר, הבוחן לא רק קשיי קשב וריכוז, אלא גם תפקודים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. כך המבחן מאפשר תמונה רחבה ומפורטת של קשיי הנבדק וכן של החוזקות שלו. ומתוך כך הוא מבחן המבחין היטב בין קשיים רגשיים לקשיי קשב וריכוז. 

מבחן המוקסו
המוקסו הוא מבחן ביצוע מתמשך ממוחשב שפותח בישראל ומצליח לאבחן בוודאות של 90% את קיומן של הפרעות קשב וריכוז. המבחן בוחן קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות, תזמון וזמן תגובה, וכן בוחן את תגובתו של הילד לגירויים והסחות ויזואליים כמו גם שמיעתיים. מבחן מוקסו נבדק על ילדים ישראליים וכולל נורמות ישראליות באבחון קשיי קשב וריכוז, וכך הוא מבטיח אובייקטיביות ודיוק גבוהים מאוד.

היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות הפרעות קשב וריכוז

מקורות

Berger, I., & Cassuto, H. (2014). The effect of environmental distractors incorporation into a CPT on sustained attention and ADHD diagnosis among adolescents. Journal of neuroscience methods, 222, 62-68.‏

Berger I, Goldzweig G. (2010) Objective measures of Attention - Deficit/Hyperactivity Disorder - a pilot study. Isr Med Assoc J 12:531-535. they describing similar underlying constructs of child behavior?.Social biology, 49(1-2), 99-115.

Brewis, A. (2002). Social and biological measures of hyperactivity and inattention: Are they describing similar underlying constructs of child behavior?.Social biology, 49(1-2), 99-115.

Williams, L. M., Hermens, D. F., Thein, T., Clark, C. R., Cooper, N. J., Clarke, S. D., ... & Kohn, M. R. (2010). Using brain-based cognitive measures to support clinical decisions in ADHD. Pediatric Neurology, 42(2), 118-126.‏

אנשי מקצוע בתחום

אבחון הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך