מעשה כשל הוא מושג פסיכואנליטי, שמתאר שגיאות בשפה, בזיכרון או בפעולות שמקורן ברובד הלא־מודע. מעשים אלו חושפים לעיתים מחשבות או רגשות שהיינו מעדיפים להסתיר, מהאחר ומאיתנו. בעמוד זה תוכלו לקרוא על משמעותן של טעויות אלו בתיאוריה הפסיכואנליטית, בהתפתחות המושג וכיצד הוא בא לידי ביטוי בטיפול.
מעשה כשל (בגרמנית: Fehlleistung; באנגלית: Parapraxis) הוא מונח שטבע זיגמונד פרויד לציון פעולות יומיומיות שנראות במבט ראשון כטעויות או כשלים, אך לפי גישתו הפסיכואנליטית הן מבטאות תהליכים נפשיים לא מודעים. פרויד ראה במעשי כשל תופעות בעלות משמעות נפשית, שבאמצעותן נחשפות משאלות, רגשות וקונפליקטים בלתי מודעים, לעיתים מודחקים, הפורצים אל פני השטח במסווה של טעות.
המונח "Parapraxis" נטבע באנגלית במיוחד כדי לתרגם את Fehlleistung (המונח המקורי, בגרמנית) אשר טומן בחובו הן את מימד הפעולה (Leistung) והן את מימד הכשל (Fehl). הפרשנות הפסיכואנליטית של פרויד העניקה למונח זה מעמד של ממש בחקר חיי היום-יום, והפכה את ה"טעות" למפתח לחשיפת המודחק. התופעה מוכרת גם בשם "כשל פרוידיאני" (Freudian Slip), במיוחד כאשר מדובר בפליטת פה.
הגדרה ומאפיינים
מעשה כשל הוא פעולה שבאופן מוצהר אינה משיגה את התוצאה הרצויה, אלא מחליפה אותה בתוצאה אחרת, שלכאורה אינה מכוונת. עם זאת, פרויד טען כי גם לתוצאה זו יש הגיון פנימי שכן היא ממלאת משאלה או דחף לא מודע. דוגמאות טיפוסיות כוללות פליטות פה, שכחת שמות, טעויות בכתיבה (פליטות קולמוס), קריאה שגויה, איבוד חפצים ועוד.
החידוש התיאורטי של פרויד, כפי שהוא מופיע בספרו "הפסיכופתולוגיה של חיי היום-יום" (1901), היה באיחודן של תופעות שוליות אלה תחת קטגוריה אחת ובהענקת משמעות נפשית עמוקה לטעויות שנתפסו עד אז כמקריות או חסרות ערך. פרויד הציע דגם של "פשרה" בין הכוונה המודעת לבין תכני הלא-מודע, כאשר מעשה הכשל הוא תוצר של התנגשות פנימית בין כוחות נפשיים מנוגדים.
הדטרמיניזם הפסיכולוגי
אחד העקרונות המרכזיים בתיאוריה של פרויד הוא הדטרמיניזם הפסיכולוגי – ההנחה שכל פעולה נפשית, ולו השולית ביותר, נשלטת על ידי סיבתיות פנימית. בהתאם לכך, גם טעויות אינן מקריות אלא מבטאות את קיומו של תהליך נפשי בלתי מודע. במעשה הכשל מתרחשת פשרה בין הכוונה הגלויה לבין תוכן נפשי שהודחק, אך עדיין פועל ומשפיע.
מעשי כשל תופסים מקום מרכזי בתפיסתו של פרויד את חיי הנפש. בדומה לחלומות ולסימפטומים נוירוטיים, גם הם נחשבים לביטויים חלקיים של משאלות אסורות או מודחקות, אשר עברו עיוות כדי לאפשר את חדירתן לתודעה מבלי לעורר התנגדות או חרדה. הם מהווים אפיק חשוב לחשיפת הלא-מודע ומקור להבנה של קונפליקטים תוך-נפשיים.
מעשי כשל בטיפול
לפי פרויד, אין טעויות אקראיות: כל כשל משקף מנגנון הגנתי שמסתיר דחף, זיכרון או משאלה לא-מודעת. לכן, יש מקום בטיפול לשים לב למעשי כשל, לתת להם מקום ופרשנות, בדומה לאסוציאציות חופשיות, חלומות ועוד. ברמה הקלינית, מעשי כשל מספקים לפסיכואנליטיקאי "פתח הצצה" ללא-מודע של המטופל. הם נחשבים לביטוי אותנטי של קונפליקט פנימי ומעובדים כחלק מהתהליך האנליטי.
מקורות
ביטמן, א. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
Freud, S. (1966). Psychopathology of everyday life. WW Norton & Company
