הפרעות שינה הן הפרעות נפוצות אשר משפיעות על איכות, זמן וכמות השינה. על סוגי הפרעות השינה והשפעתן, הקשר בינן לבין בריאות נפשית ודרכים לאבחון ולטיפול.
בני אדם מבלים כשליש מחייהם בשינה. במהלך השינה אנו יכולים לעכל את החווית שחיוונו במהלך היום ולהתאושש מהפעילות הפיזית שהתרחשה בו. השינה חיונית גם לתהליכי זיכרון תקינים, לתפקוד היומיומי ולשביעות הרצון. אם כן, קשיים בשינה עשויים להיות בעלי השלכות נוספות.
הפרעות שינה הן קבוצת הפרעות אשר משפיעות על איכות, זמן וכמות השינה. הפרעות השינה מחולקות למספר סוגים, אשר מתבטאים בדרכים שונות ומשפיעים על היבטים שונים בשינה וביומיום. לפי מחקרים, כשליש מהאוכלוסייה מתמודדת עם אחד מסוגי הפרעות השינה לאורך החיים.
מהם סוגי הפרעות השינה הקיימים?
לפי ה-DSM-5-TR, ישנם 10 סוגים של הפרעות שינה. כעת, נציג את הסוגים העיקריים, ונתאר כיצד הם מתבטאים במהלך הלילה והיום. יש לציין כי כלל ההפרעות עשויות להוביל לקושי ולפגיעה בתפקוד היומיומי.
נדודי שינה – אינסומניה
אינסומניה, או נדודי שינה, היא הפרעה המאופיינת בתחושת חוסר סיפוק מהשינה, אשר מתבטאת בקושי להירדם או להישאר ישנים ועשויה להוביל לתחושת ישנוניות, קשיים בריכוז והשפעה שלילית על מצב הרוח. האבחנה מתקבלת כאשר קשיים אלו מופיעים במשך 3 לילות בשבוע למשך יותר משלושה חודשים. ההפרעה מופיעה במהלך החיים אצל כשליש מהמבוגרים, ועבור רובם מדובר בתקופה חולפת.
הפרעות במחזור השינה
הפרעות במחזור השינה נקראות גם הפרעות במחזור השינה-ערות הקשורות למקצב הצירקדי, כלומר לשעון הביולוגי שמכתיב את המחזוריות בגוף, לרבות שעות השינה והערות. הפרעות אלו יכולות להתאפיין במחזור שינה-ערות מעוכב, כלומר בהירדמות וביקיצה מאוחרת, או במחזור שינה-ערות מוקדם, כלומר בהירדמות וביקיצה מוקדמת. בשני המקרים, התוצאה הינה דפוסי שינה וערות שלרוב אינם תואמים לאלו הנהוגים בחברה.
דפוסי שינה אלו יכולים להוביל לפגיעה בתפקוד, אף שהשינה עצמה אינה נפגעת. הפרעות אלו מופיעות אצל כ-3% מהאוכלוסייה. מחזור שינה-ערות מעוכב נפוץ יותר אצל מתבגרים (כ-16-7%), ושכיחותו של מחזור שינה-ערות מוקדם עולה בגילאים מבוגרים. בנוסף, הפרעה המאופיינת במחזור שינה-ערות שאורכו שונה מ-24 שעות מופיעה אצל כ-80% מהאנשים המתמודדים עם עיוורון.
דום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה מאופיין בהפסקות בנשימה במהלך השינה, הנמשכות כעשר שניות לפחות. התסמינים המשותפים לסוגי ההפרעה השונים כוללים אפשרות לנחירות חזקות, תחושות חנק במהלך הלילה, כאבי ראש בבוקר ותשישות. הפרעה זו מופיעה בקרב כ-5% מהאוכלוסייה הבוגרת, ושיעורה כפול אצל גברים.
היפרסומניה
היפרסומניה היא קבוצת הפרעות נדירות אשר מאופיינות בישנוניות משמעותית לאורך היום. אלו כוללות נרקולפסיה עם או ללא קטפלקסיה, ולעיתים אף היפרסומניה ללא סיבה ידועה. בנרקולפסיה ישנה הפרעה בוויסות תנועות העיניים המהירות בשינה, אשר מובילה לישנוניות והירדמות במהלך היום, שיתוק שינה ועוד. קטפלקסיה מתבטאת באובדן פתאומי של טונוס השריר המוביל להרפיית שרירי הגוף או הפנים, לרוב בעת רגשות חיוביים.
פאראסומניה
פאראסומניה היא קבוצת הפרעות המאופיינת בהתנהגויות ותנועות במהלך השינה ומופיעות בשלביה השונים. פאראסומניות שמתרחשות בשנת החלום (שנת REM) מופיעות במחצית הלילה השנייה וכוללות ביצוע של מגוון התנהגויות שמתרחשות בתוך החלום, כאשר הופעה של התנהגויות אלימות עשויה לעודד פנייה לטיפול בהפרעה.
לעומתן, פאראסומניות שאינן בשנת החלום (שנת NREM) מופיעות בעיקר במחצית הלילה הראשונה וכוללות סהרוריות, דיבור מתוך שינה וביעותי לילה, כלומר יקיצה פתאומית המלווה בפחד משמעותי. לרוב, האדם אינו יזכור את התנהגותו. רוב הפאראסומניות נפוצות יותר בקרב ילדים, כאשר הליכה בשינה מופיעה אצל כ-17% מהילדים, לעומת 4% מהמבוגרים.
תסמונת הרגליים חסרות המנוחה ותנועות רגליים מחזוריות בשינה
תסמונת הרגליים חסרות המנוחה מאופיינת באי נוחות גופנית המובילה לדחף להניע את הרגליים, אשר מתגבר במנוחה ובשעות הערב, וכך יכול להוביל לקושי בהירדמות ולהתעוררות במהלך הלילה. עם התפתחות ההפרעה, אי הנוחות עשויה להופיע באזורים נוספים בגוף ולהתחיל מוקדם יותר ביום. ההפרעה משפיעה על כ-15% מהמבוגרים, ונפוצה יותר אצל נשים.
תנועות רגליים מחזוריות בשינה הן תנועות בלתי רצוניות וחזרתיות של הרגליים (ולעיתים גם הידיים), אשר עשויות לפגוע באיכות השינה. הפרעה זו נפוצה במיוחד בקרב הסובלים מתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, וקיומה יכול לתמוך באבחנה של תסמונת זו.
מהם הגורמים להפרעות שינה?
הגורמים להפרעות אלו משתנים כתלות בסוג הקשיים, ועבור חלק מהפרעות השינה אינם ידועים לחלוטין. דוגמה לכך היא אינסומניה, אשר קיימת נטייה גנטית מסוימת לפתחה, אך היא עשויה להיגרם גם על ידי גורמים רגשיים, כגון תחושת סטרס.
לעומת זאת, בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, תנועות רגליים מחזוריות בשינה, ודום נשימה בשינה, קיים משקל לגורמים גנטיים לצד גורמים פיזיים ובריאותיים, כגון חוסר בברזל בהפרעות בתנועת הרגליים ומבנה דרכי האוויר או משקל הגוף בדום נשימה בשינה.
איך מאבחנים הפרעות שינה?
תהליך האבחון משתנה כתלות בהפרעת השינה. עם זאת, לצד הופעת תסמיני ההפרעה והשלכותיה אשר נצפים על ידי המטופל והמטופלת או סביבתם, מעבדת שינה הינה חלק משמעותי באבחון, ובה ניתן לבצע בדיקות בהתאם לצורך הרפואי. במעבדת השינה מתבצעת בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) המתעדת היבטים שונים של השינה, ומתבצעות בדיקות נוספות.
לדוגמה, כדי לאבחן דום נשימה בשינה, מתבצעת במעבדת השינה הערכה של כמות אירועי הנשימה במהלך השינה, וההפרעה מאובחנת כאשר מתרחשים לפחות חמישה אירועים. עבור אבחון נרקולפסיה, נבחן הזמן הנדרש עבור האדם להירדם במהלך היום, כאשר הירדמות תוך פחות משמונה דקות ב-5 הזדמנויות לשינה תומכת באבחנה.
איך מטפלים בהפרעות שינה?
בעזרת התערבויות מתאימות, ניתן להוביל לשיפור בסימפטומים של מרבית הפרעות השינה, וללמוד כיצד לנהל אותן. עבור רוב ההפרעות, ישנם טיפולים התנהגותיים שנמצאו כיעילים, לצד ייעוץ וכלים הנועדו לשפר את הרגלי השינה. במקרים מסוימים ובהתאם להמלצות הרפואיות, ייתכן שילוב של טיפול תרופתי או של עזרים רפואיים.
לדוגמה, עבור נדודי שינה, לצד ייעוץ לשיפור הרגלי השינה, גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה (CBT-I) יכול לסייע ולהוביל לשינוי לאורך זמן. עבור הפרעות במחזור השינה, חשיפה לאור בזמנים מוגדרים יכולה לסייע בהסדרת המחזוריות. עבור דום נשימה בשינה, ובפרט בדום נשימה חסימתי, ניתן להשתמש במכונות אשר מזרימות אוויר לגוף דרך מסכה לאורך הלילה, כמו מכונת CPAP, ושילוב CBT-I יכול לסייע ביחס לקשיים הרגשיים שההפרעה יכולה לעורר.
כיצד קשורות הפרעות שינה לבריאות הנפשית?
חשיבותה של השינה מובילה גם לקשר משמעותי בין הפרעות השינה והבריאות הנפשית. ברמה היומיומית, חוסר שינה עשוי להשפיע על התפקוד הכללי והרגשי במהלך היום, כך שייתכנו התנהגויות אגרסיביות ואימפולסיביות יותר, תחושות עצבנות ודכדוך ושינויים בהשוואה למצב הרוח הרגיל.
מעבר לכך, במקביל להפרעות השינה עשויות להתקיים אבחנות נפשיות, כגון חרדה, דיכאון ולעיתים אף מחשבות אובדניות. ייתכנו קשרים שונים בין האבחנות הנפשיות להפרעות השינה, כך שהפרעות השינה עשויות להעלות את הסיכוי להתפתחות האבחנות הנפשיות, לנבוע במידה מסוימת מהקשיים הנפשיים, או להופיע בתקופה המקדימה להופעת האבחנה הנפשית.
כמו כן, נמצא במחקר כי עבור אוכלוסיות המתמודדות עם קשיי שינה וקשיים נפשיים, טיפולים ששיפרו את השינה השפיעו גם על המצב הנפשי. כלומר, מתוך השיפור באיכות שינה חל שיפור בבריאות הנפשית, כגון ירידה ברמות דיכאון, חרדה ורומינציה.
מקורות
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.)
Ophoff, D., Slaats, M. A., Boudewyns, A., Glazemakers, I., Van Hoorenbeeck, K., & Verhulst, S. L. (2018). Sleep disorders during childhood: a practical review. European journal of pediatrics, 177(5), 641-648
Pavlova, M. K., & Latreille, V. (2019). Sleep disorders. The American journal of medicine, 132(3), 292-299
Scott, A. J., Webb, T. L., Martyn-St James, M., Rowse, G., & Weich, S. (2021). Improving sleep quality leads to better mental health: A meta-analysis of randomised controlled trials. Sleep medicine reviews, 60, 101556
Trauer, J. M., Qian, M. Y., Doyle, J. S., Rajaratnam, S. M., & Cunnington, D. (2015). Cognitive behavioral therapy for chronic insomnia: a systematic review and meta-analysis. Annals of internal medicine, 163(3), 191-204
