ארגון האישיות הנוירוטי היא אחד מארגוני האישיות לפי גישתו של קרנברג. על היחס בין ארגון אישיות זה לאחרים, המאפיינים הייחודיים שלו והשפעתם על הטיפול.
ארגון האישיות הנוירוטי הינו אחד מרמות ארגון האישיות, כפי שהגדיר אותן הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג. לפי גישתו המבנית, קיימות שלוש רמות של ארגון האישיות (נוירוטי, גבולי ופסיכוטי), אשר לפיהן ניתן לסווג את הפרעות האישיות. מדובר בגישה אבחונית המתאימה במיוחד להפרעת אישיות, ומסווגת את האבחנות לפי אופן התפתחותם של המבנים הנפשיים השונים.
ארגון האישיות הנוירוטי נחשב לפי קרנברג לארגון האישיות המתקדם ביותר מבחינה התפתחותית המאפיין הפרעות אישיות. הוא נבדל במעט מארגון האישיות האדפטיבי ביותר, בו המבנים הנפשיים הגיעו לכדי אינטגרציה מלאה, כך שלא יופיעו הפרעות אישיות. עם זאת, גם במקרה זה עשויים להתעורר תסמינים או מצוקה נפשית אל מול התרחשויות שונות, כמו בכל רמת ארגון אישיות.
מה ההבדל בין ארגון האישיות הנוירוטי לנוירוזה?
שמו של ארגון האישיות הנוירוטי קשור למושג הנוירוזה אצל פרויד. בהכללה, נוירוזה הינה קושי של הנפש להתמודד עם תכנים מכאיבים, אשר מוביל להתפתחותם של תסמינים נפשיים. בעוד תפיסתו של פרויד את המושג השתנתה לאורך כתיבתו, בכתיבתו המאוחרת הוא התייחס לנוירוזה כנובעת מקונפליקטים פנימיים, בפרט בין יצרים ודחפים לבין הצורך להרחיקם מהמודעות.
כפי שיפורט בהמשך, גם ארגון האישיות הנוירוטי מוגדר בין השאר דרך מנגנוני ההגנה המיושמים בו וההשפעות האפשריות שלהם. עם זאת, בעוד הנוירוזה אצל פרויד מתייחסת בעיקר למצוקה נפשית ולהתעוררותם של סימפטומים, ארגון האישיות הנוירוטי אינו מתייחס לסימפטומים כשלעצמם אלא למבנה האישיות בצורה כוללת יותר.
מהם המאפיינים של ארגון האישיות הנוירוטי?
בהתאם לגישה המבנית וכמו רמות ארגון האישיות הנוספות, ארגון האישיות הנוירוטי מוגדר על פי אופן ומידת התפתחותם של מספר מבנים נפשיים. באופן ספציפי, הוא מוגדר בעיקר תוך התייחסות לשלושת המבנים העיקריים בסיווג של קרנברג:
• בוחן מציאות: אצל אנשים בעלי ארגון אישיות נוירוטי בוחן המציאות הינו תקין ויציב, ונוטה להישאר תואם למציאות החיצונית גם במצבי קושי או מתח. משמעותו של בוחן מציאות תקין הינה היכולת להבחין בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית, כך שתכנים פנימיים כגון רגשות או מחשבות אינם נחווים כחלק מהמציאות החיצונית.
• מידת האינטגרציה של הזהות: בארגון אישיות זה מתקיימת אינטגרציה מלאה של הזהות, כלומר יכולת של האדם לתפוס את עצמו ואת האחרים כישויות מורכבות, המכילות חלקים טובים ורעים אשר נמצאים באינטגרציה ומרכיבים אישיות שלמה. מתוך אינטגרציה זו, יכולה להתאפשר יכולת גבוהה של האדם להבין את עצמו וליצור קשרים עמוקים.
• מנגנוני ההגנה: ארגון האישיות הנוירוטי מאופיין בשימוש בעיקר במנגנוני הגנה מסדר גבוה. אלו מאפשרים לאדם לדחות מהמודעות גירויים נפשיים אשר מעוררים מידה גדולה מדי של חרדה או כאב, אך אינם מובילים לפגיעה משמעותית בתפיסת המציאות, כך שהם נחשבים לאדפטיביים ביותר. מנגנוני הגנה אלו כוללים שימוש בהדחקה, בידוד, אינטלקטואליזציה ורציונליזציה.
בעוד שלושת הקריטריונים הללו הינם ההיבטים העיקריים המאפשרים הבחנה בין רמות ארגון האישיות, ישנם היבטים נוספים אשר מאפיינים את ארגון האישיות הנוירוטי. בארגון זה, קיימת אינטגרציה של הסופר אגו, המכיל את ערכי המוסר המופנמים, אם כי ייתכן ומדובר בסופר אגו נוקשה אשר מוביל לחוויה מוגברת של אשמה. כמו כן, מתקיימות במידה ניכרת גם עמידות למצוקה ויכולת לשליטה בדחפים.
בארגון האישיות הנוירוטי, להבדיל מארגון האישיות שאינו מאופיין באבחנות אישיות, ישנו קושי מסוים ליצור אינטגרציה מלאה בין הדחפים והרצונות של האדם. מתוך כך, עשויים להתעורר קשיים וקונפליקטים הנוגעים בין השאר לביטוי וקבלה של החלקים התוקפניים באישיות, ליחסים שכוללים תלות באדם אחר, למיניות ועוד.
מהי חשיבותו של ארגון האישיות הנוירוטי לטיפול?
בין ההפרעות אשר מאופיינות בארגון אישיות זה הינן הפרעת אישיות היסטרית והפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית. בהפרעות אלו ובארגון האישיות הנוירוטי ככלל, ביחד עם בוחן המציאות התקין והאינטגרציה של הזהות, קיימת גם נוקשות מסוימת של האישיות, אשר קשורה לקושי ביצירת אינטגרציה מלאה של הדחפים ומתבטאת בשימוש לא גמיש בהגנות.
על פי קרנברג, על הטיפול באנשים בעלי ארגון האישיות הנוירוטי להתמקד בהפחתת הנוקשות של האגו, ובהגברת היכולת להכניס אל תוך העצמי במידה מסוימת גם את האזורים המאיימים הקונפליקטואלים יותר, אשר מפריעים לאדם ועשויים לפגוע בתפקודו.
מקורות
Caligor, E., Kernberg, O. F. & Clarkin, J. F. (2007). Handbook of dynamic psychotherapy for higher level personality pathology. American Psychiatric Pub
Kernberg, O. F. (1984). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale Universities Press
Kernberg, O. F., & Caligor, E. (2005). A psychoanalytic theory of personality disorders. Major theories of personality disorder, 2, 114-156
Sletvold, J. (2016). Freud’s three theories of neurosis: Towards a contemporary theory of trauma and defense. Psychoanalytic Dialogues, 26(4), 460-475
