אוטו קרנברג הוא פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר, אשר נודע בין השאר בזכות גישתו המבנית לסיווג והבנה של הפרעות אישיות. על קרנברג, חייו ופיתוחיו המשמעותיים.
שיתוףאוטו קרנברג הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, אשר אחראי למספר תרומות תיאורטיות ופרקטיות משמעותיות לפסיכואנליזה. הוא ערך אינטגרציה בין תיאוריות של הוגים שונים וגיבש תיאוריה התפתחותית משלו, ותרם תרומה משמעותית לחקר האישיות והפרעות האישיות. בנוסף, גיבש קרנברג ראיון קליני, שמטרתו אבחון רמת ארגון האישיות, ופיתח שיטת טיפול המתאימה להפרעות אישיות.
אוטו קרנברג נולד בוינה ב-1928 להורים יהודים. כשהיה בן 11, ברחה משפחתו מגרמניה והתיישבה בצ'ילה, שם למד רפואה, עם התמחות בפסיכיאטריה ובפסיכואנליזה. ב-1961 הוא היגר לארה"ב, ומילא מגוון תפקידי מפתח במוסדות פסיכואנליטיים ופסיכיאטריים.
בין השנים 1976-1995 קרנברג כיהן בתור יו"ר שותף של המרכז הרפואי Weill Cornell שבניו-יורק ובין השנים 1977-1993 היה עורך הספרים של כתב העת של החברה הפסיכואנליטית האמריקאית. בשנים 2001-1997 הוא כיהן כנשיא ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA). מאז 1976, מכהן קרנברג כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קורנל.
בדומה לפסיכואנליטיקאים נוספים, טען קרנברג כי חוויות השנים הראשונות מהוות את הבסיס העיקרי לבריאות ולפתולוגיה בבגרות, ופיתח מודל תיאורטי להתפתחות. המודל של קרנברג מבוסס על ההנחה שלכל טווח גילאים מתאימה משימה התפתחותית מסוימת, ואי-הצלחה בהשגת היעד ההתפתחותי קשורה להתפתחות אבחנות או קשיים נפשיים בבגרות.
המודל של קרנברג משלב בין מודלים של תיאורטיקנים שונים. הוא כולל בתוכו את רעיון הספרציה-אינדיבידואציה של אדית ג'ייקובסון ומרגרט מאהלר, את הפיצול המאפיין את ראשית החיים ואת ההתגברות עליו כשלב התפתחותי מהותי של מלאני קליין, ואת הרעיון של הנוירוזה כמאבק בין דחפים לבין האפשרות לבטאם של פרויד.
קרנברג התייחס לשלושה שלבים התפתחותיים עיקריים:
קרנברג תרם תרומה מרכזית להבנה הפסיכואנליטית של הפרעות האישיות בכך שפיתח גישה אבחונית חדשה. גישתו מתייחסת לחוסרים שזיהה בשתי גישות מרכזיות שהיו נהוגות בעולם הפסיכיאטריה: הגישה הגנטית, המתייחסת בעיקר לגורמים ביולוגים ומולדים לשם אבחון, והגישה התיאורית, אשר שמה דגש על התסמינים הגלויים של האדם, ומתבטאת לדוגמה במדריך ה-DSM.
קרנברג הציע את הגישה המבנית, אשר מותאמת במיוחד לאבחון הפרעות אישיות ולמקרים שיכולים להיות קשים לאבחון בגישות האחרות. לפי הגישה המבנית, ישנו רצף היררכי של רמות ארגון האישיות, אשר עליו ניתן למקם את הפרעות האישיות השונות. זאת, בהתאם מספר היבטים בארגון האישיות, אשר המרכזיים שבהם הינם:
על בסיס קריטריונים אלו, קרנברג מפריד בין רמות ארגון האישיות:
קרנברג מציין גם את האישיות הבריאה או הנורמלית, אשר דומה לארגון האישיות הנוירוטי אך נבדלת ממנה במידת נוקשות האישיות. בעוד באישיות הנוירוטית השימוש בהדחקה כמנגנון הגנה יוצר פיצול של חלקים מאיימים של העצמי אשר יוצרים נוקשות מסוימת, באישיות הבריאה כלל החלקים של העצמי, לרבות דחפים, צרכים ומשאלות, נמצאים באינטגרציה ומוכללים בזהות. כמו כן, יש לציין כי לאורך החיים ובטיפול יכולה להתקיים תנועה מסוימת של אותו האדם בין רמות ארגון האישיות השונות.
קרנברג פיתח את הריאיון המבני, אשר הנו מודל לקיום ראיון קליני, השם דגש על אבחון רמת ארגון האישיות של המרואיין. הראיון מתמקד בסימפטומים, בקשיים ובקונפליקטים של המטופל ובדרך ההתמודדות שלו עימם, וכן באופן בו באים לידי ביטוי כל אלו ביחסי הגומלין עם המראיין בחדר. כמו כן, הוא כולל התייחסות להיבטים החברתיים והבינאישיים של חיי המרואיין.
במהלך הריאיון, המראיין עושה שימוש בכלים כגון הבהרה של החלקים הסותרים או המבלבלים במידע שהאדם מספק, עימות עם ההיבטים שנשארים לא ברורים לאחר ההבהרה, וקישור בין המידע המודע שעלה בראיון לבין תכנים לא מודעים אפשריים דרך פרשנות.
מטרת המראיין הינה לעורר במטופל מידה של חרדה אשר תוביל להצפת מנגנוני ההגנה העיקריים שלו אך תאפשר לראיון להימשך. מתוך המיקוד בסימפטומים, ישנה הנחה כי בראיון יעלו אינדיקציות שונות לארגון האישיות של האדם, לרבות מידת האינטגרציה של הזהות, מנגנוני ההגנה האופייניים ובוחן המציאות.
קרנברג הינו גם אחד ממייסדי הטיפול ממוקד ההעברה (Transference Focused Therapy; TFP), אשר מתמקד בטיפול בהפרעות אישיות שונות. טיפול זה על גרסאותיו השונות נועד לקדם מטרות מגוונות אשר תואמות לגישה המבנית ולתיאוריה של קרנברג, כגון הגברת האינטגרציה של הזהות בקרב מטופלים בעלי ארגון האישיות הגבולי, או הפחתת הנוקשות באזורי חיים מסוימים בקרב בעלי ארגון האישיות הנוירוטי.
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים
Kernberg, O. F. (1984). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale Universities Press
Kernberg, O. F., & Caligor, E. (2005). A psychoanalytic theory of personality disorders. Major theories of personality disorder, 2, 114-156
Palombo, J., Koch, B. J., & Bendicsen, H. K. (2009). Otto F. Kernberg (1928–) Publishing Era: 1963 to the present. In Guide to Psychoanalytic Developmental Theories (pp. 181-196). New York, NY: Springer New York
מדוע אנו חוזרים על התנהגות שתוצאותיה חיוביות? לטענת תיאורטיקנים התנהגותיים קלאסיים, חיזוקים מבחוץ בלבד. על פי הפסיכולוג אלברט בנדורה, גם ויסות עצמי
קראו עודהאם תוכל לגרום לילדך לשפר את ציונו בעזרת אמונה ביכולותיו? לפי תהליך הנבואה המגשימה את עצמה, ציפיות גורמות לאדם להתאים עצמו אליהן באופן לא מודע
קראו עודהגשמה עצמית, מימוש פוטנציאל וחיים מלאים- הנושאים בהם עסק הפסיכולוג אברהם מאסלו. באחד ממחקריו תיאר 13 תכונות המשותפות למפורסמים שהגיעו להגשמה עצמית
קראו עוד