קואצ'ינג הוא תהליך אימון אשר מטרתו לאפשר שינויים התנהגותיים חיובים על מנת לקדם את מטרותיו של הלקוח. בעמוד הנוכחי תוכלו לקרוא עוד על מה זה קואצ'ינג ומה דומה ושונה בין קואצ'ינג לטיפול נפשי.
מה זה קואצ’ינג?
קואצ'ינג, או בעברית אימון, הוא תהליך ליווי והכוונה אשר מטרתו לאפשר שינויים התנהגותיים חיוביים אצל הלקוח, המקדמים אותו אל עבר מטרות רצויות. תהליך זה מתרחש בין לקוח או לקוחה למאמן או מאמנת (המכונים קואצ'ר או קואצ'רית), אשר מתמחה בקידום מטרות הנוגעות לתחומי חיים שונים. בניגוד לטיפול נפשי ממקצועות הטיפול המוסדרים, היכול לתת מענה בהתמודדות עם קשיים נפשיים, משברים או דילמות מהותיות, קואצ'ינג נועד לסייע לאנשים מול מטרות התנהגותיות ספציפיות, למימוש עצמי או שיפור איכות החיים.
התחום החל להתבסס בתחילת שנות ה-80, ומוסיף להתפתח גם כיום. בתחילה הוא יועד בעיקר לפיתוח כישורים מקצועיים וניהוליים, אך כיום ישנם סוגי קואצ’ינג שונים, המתמקדים ביצירת שינוי בתחומים מגוונים. כך למשל, לצד ׳אימון מנהלים׳, המתמקד בהשגת יעדים מקצועיים, קיים גם ׳אימון בריאות׳ שמסייע בקידום אורח חיים בריא, ו׳אימון לחיים׳, המאפשר עבודה על מטרות מגוונות בהתאם לרצון הלקוח.
שיטת העבודה בתחום הקואצ'ינג מושפעת גם מתיאוריות וכלים קיימים מתחום הפסיכולוגיה, אשר מגיעים בעיקר מתחום הפסיכולוגיה החיובית, מתיאוריות הנוגעות ללמידה או מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בהשוואה לתחילת דרכו של התחום, בשני העשורים האחרונים שימוש בכלים ובתיאוריות פסיכולוגיות הפך למשמעותי יותר. עם זאת, כל קואצ'ר או קואצ'רית משתמשים בכלים ותיאוריות אלו במידה משתנה.
תהליך הקואצ'ינג ממוקד מראש במטרה ספציפית, ומספר הפגישות בו מוגבל. במהלך הפגישות, הקואצ'רים משתמשים בטכניקות ובכלים שונים, בהתאם להכשרתם ולמטרת הליווי. הם אינם שואפים להעביר ידע ללקוחות, אלא לבחון ביחד איתם את בעיותיהם ולאפשר להם ליצור את השינוי בעצמם, תוך סיפוק תמיכה בתהליך זה. במהלך הפגישה, מתקיים שיח על המטרות הספציפיות של הלקוח, המתמקד בהווה ובעתיד וכולל למידה של כלים שיסייעו לו מול מטרותיו. בין הפגישות, הלקוח פועל כדי ליישם את התובנות ואת הכלים שרכש.
למרות שקואצ'ינג אינו שיטת טיפול, מחקרים מראים כי הוא יכול לסייע ביצירת שינויים התנהגותיים ומנטאליים, שעשויים בתורם לשפר את תחושת הרווחה של האדם. שינויים אלו כוללים הגברת מודעות עצמית, ויסות עצמי, מוכנות ללמידה ולשינוי וחמלה לעצמי ולאחרים. במקרים מסוימים, הופעתם של שינויים אלו ושיפור התפקוד שבעקבותיהם, יכולים להוביל גם להפחתת מתח.
מה משותף לקואצ’ינג וטיפול נפשי?
ישנם מספר מאפיינים משותפים לקואצ’ינג ולסוגי טיפול נפשי כגון טיפול דינמי או CBT. העיקריים שבהם הם:
• חשיבות הקשר: בקואצ’ינג ובטיפול נפשי כאחד, נדרשת מערכת יחסים של אמון הדדי ומחויבות בין הקואצ'ר ללקוח, או בין המטפל למטופל. למרות שאופי הקשר וטיבו שונים בין תחומים אלה, בשניהם הקשר חשוב ביותר לקיומו של תהליך משמעותי ולהגעה לתוצאות הרצויות.
• כלים: בהתאם לכך שישנה חפיפה בין תיאוריות המשמשות בסוגי קואצ'ינג מסוימים ובין סוגים מסוימים של טיפול, ישנם כלים המשותפים להם. אלו כוללים מיקוד בחוזקות הלקוח, עבודה על דפוסי חשיבה, וכלים כלליים יותר כמו הקשבה, שימוש בשאלות פתוחות או סיכום הנאמר.
מה ההבדל בין טיפול נפשי לקואצ'ינג?
לצד הדמיון, ישנם גם מספר הבדלים משמעותיים ומהותיים בין התחומים:
• מטרת התהליך: בטיפול נפשי, המטרה יכולה להיות יצירת שינוי באזורים בהם האדם חווה קשיים או אתגרים הפוגעים בתפקודו ובאיכות חייו, שיפור בסימפטומים או התמודדות עם אבחנות נפשיות, כמו חרדה או דיכאון. לעומת זאת, בקואצ'ינג המטרה נוגעת לשיפור או הרחבת יכולותיהם של אנשים ולמימוש הפוטנציאל שלהם בתחום לבחירתם, בו אינם חווים קשיים מהותיים.
• המיקוד: בטיפול נפשי לרוב לא קיים תחום בו הטיפול מתמקד, והוא יכול לגעת באזורי חיים מגוונים הנוגעים לרווחה הנפשית של המטופל או המטופלת. ואילו בקואצ'ינג, התהליך ממוקד במטרות ובנושאים שהוגדרו מראש, עם מעט שיח על נושאים אחרים.
• משך התהליך: בסוגים מסוימים של טיפול נפשי מספר הפגישות אינו מוגדר בתחילת הטיפול, ואילו בקואצ’ינג מספר הפגישות קבוע מראש ומצומצם יחסית.
• מסגרת התהליך: בטיפול נפשי לרוב ישנה מסגרת קבועה (או באנגלית setting), המייצרת חוויה יציבה למטופל. המסגרת מורכבת ממקום וזמן קבועים לפגישה, בהם מתקיים הקשר בין המטפלת למטופל. בקואצ'ינג, תיתכן גמישות גדולה יותר בשעה ובמיקום, וקשר רציף יותר בין הפגישות.
• הכשרה: ראשית, הכשרתם של מאמנים אינה הכשרה טיפולית, ואינה כוללת התמחות בזיהוי או בטיפול באבחנות נפשיות. בנוסף, אף כי גם ביחס לכלל עולם הטיפול, לא קיים כיום בישראל חוק המסדיר מי יכול לעסוק בטיפול ומי לא, ישנם כמה מקצועות, כגון פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, אשר מוסדרים בחוק.
למול זאת, לא קיים חוק הנוגע לאימון הקובע מהי ההכשרה הנדרשת כדי שאדם יוכל להגדיר את עצמו כמאמן, ובפועל ישנו היצע הכשרות מגוון. לאור זאת, בעת בחירת מאמן או מאמנת, מומלץ לברר מהי הכשרתם, ולוודא את השתייכותם לאיגודים בישראל אשר מציבים סטנדרטים של הכשרה ואתיקה לאימון, כמו לשכת המאמנים.
לעתים, ישנה חפיפה בהיבטים מסוימים בין טיפול ובין קואצ'ינג. כך למשל, גם טיפול יכול להיות ממוקד מטרה או מוגבל בזמן, או לעסוק ברצון האדם בתחושת סיפוק ומימוש. עם זאת, ההבדל המהותי ביותר בין התחומים נוגע לכך שבמצבים של קשיים רגשיים, בין-אישיים ותפקודיים, או בעת מצוקה נפשית אחרת, קואצ'ינג אינו מהווה מענה מתאים. במקרים אלו, חשוב לפנות לטיפול המתבצע על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש.
מקורות
Aboujaoude, E. (2020). Where life coaching ends and therapy begins: Toward a less confusing treatment landscape. Perspectives on Psychological Science, 15(4), 973-977
Grant, A. M., & Atad, O. I. (2022). Coaching psychology interventions vs. positive psychology interventions: The measurable benefits of a coaching relationship. The Journal of Positive Psychology, 17(4), 532-544
Lai, Y. L., & Passmore, J. (2019). Coaching psychology: exploring definitions and research contribution to practice. International Coaching Psychology Review, 14(2), 69-83
Linley, P. A., & Harrington, S. (2005). Positive psychology and coaching psychology: Perspectives on integration. The Coaching Psychologist, 1(1), 13-14
Rigby, C., & Gordon, J. (2024). ‘A web of connections’: A thematic analysis of the learning from a period of coaching that enables sustained change. International Coaching Psychology Review
