20/4/2026
החל מהיום בערב ובמהלך מחר, יום הזיכרון 2026, יתקיימו ברחבי הארץ טקסים ואירועי הנצחה שונים עבור חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. טקסים אלו עשויים להיות בעלי משמעות רבה במיוחד עבור המשפחות השכולות, שכן באפשרותם להוריד לרגע מעט ממשא הכאב והזיכרון האישי ולהיתמך בכך שביום זה, כולנו זוכרים. אך השנה, כשיום הזיכרון מגיע בימים בהם אי-הוודאות הביטחונית נמצאת עדיין באוויר, הדבר עשוי להיות מורכב עבורנו.
בכתבה הבאה, ד"ר רונית שלו, מטפלת, מרצה וחוקרת בתחום האבל והשכול, מתייחסת בדיוק למתח הזה, מזכירה לנו את חשיבותו של הזיכרון המשותף גם כעת, ומציעה דרכים לזכור ולהנציח במסגרת היכולת של כל אחד מאיתנו.
כשילדים או בני נוער מאבדים אח או אחות הם מאבדים קשר קרוב ומיוחד, בעל משמעות רחבה עבור ההתפתחות שלהם. בנוסף, הם עשויים לחוות שינויים משמעותיים גם באיזון המשפחתי שהתקיים לפני האובדן.
מה התגובות של הילד והמשפחה לאובדן? כיצד גיל הילד או הילדה עשוי להשפיע על התמודדותם עם האובדן הקשה? וכיצד ניתן לתמוך בילדים אלו ולסייע להם? בכתבה הבאה, ננסה לענות על שאלות משמעותיות אלו.
.jpg)
יום הזיכרון מזכיר לנו כמה ההתמודדות עם אובדן של אדם קרוב היא קשה ומורכבת. אך למרות הקושי, חשוב לזכור כי כבני אדם יש לנו דרכים טבעיות להתמודד עם האובדן, וכי יש לנו כיצד לתמוך באנשים שנמצאים בתוך התמודדות זו.
ד"ר אביטל גרשפלד ליטוין, פסיכולוגית רפואית מומחית ומדריכה, צוללת לנושא ועונה על שאלות חשובות כמו כיצד מתרחש תהליך האבל? איך אפשר לתמוך באדם שחווה אובדן? וכיצד טיפול יכול לעזור?
יום הזיכרון הזה מתרחש בצילה של המערכה עם איראן כאשר גם המצב הנוכחי עשוי להרגיש שברירי, ועשויים לעלות אצל כולנו קשיים שונים להסתגל ולהמשיך כרגיל. אך ייתכן שעולה בנו גם קול שאומר שהסבל שלנו אינו מוצדק, שכן אנשים אחרים נמצאים במצב קשה יותר. בכתבה זו, דניאל פיינטוך, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, מסביר למה אנחנו נוטים להשוות את הכאב שלנו לאחרים, אך גם למה נטייה זו לרוב אינה משתלמת בטווח הארוך.
