סבילות מאפיינת התמכרות לסמים, ומתבטאת בצורך במינון הולך וגובר של סם לשם השגת ההשפעה ההתחלתית שלו. בטקסט הבא תמצאו מידע על התופעה והמנגנונים הפסיכולוגיים שבבסיסה.
מהי סבילות?
סבילות היא תופעה העשויה להתפתח בעת התמכרות לחומרים. כאשר מתפתחת סבילות לחומר ממכר, אדם עלול לחוש צורך להשתמש במינונים הולכים וגדלים על מנת להשיג את אותה ההשפעה שנחוותה בתחילת השימוש בחומר במינון נמוך יותר (על מצב רוחו או על תפקודים גופניים שונים).
מן הכיוון השני, בעת שימוש חוזר במינון ההתחלתי, אדם עלול להרגיש כי השפעתו של החומר פוחתת בהדרגה. לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5-TR), סבילות היא אחד המאפיינים האפשריים של הפרעות התמכרות לחומרים, אך היא אינה מהווה קריטריון הכרחי לאבחנה.
ישנם מחקרים המצביעים על כך שסבילות עלולה להתפתח גם בהפרעות התמכרות התנהגותיות, כגון התמכרות להימורים או הפרעת גיימינג (התמכרות למשחקי רשת). במקרים אלו, היא עשויה להתבטא בירידה הדרגתית בהשפעת הפעילות הממכרת, או בצורך להעלות את עצימותה כדי להשיג את אותה השפעה. כך, למשל, בהפרעת גיימינג, סבילות עלולה להתבטא בצורך בהשקעת זמן הולכת וגדלה במשחקי רשת.
הבדלים בהתפתחות סבילות
הסיכון להתפתחות סבילות משתנה מאדם לאדם. לפי ה-DSM-5-TR, לרוב קשה לקבוע כי התפתחה סבילות רק על סמך ההיסטוריה הרפואית של אדם, וכדאי להיעזר לשם כך גם בבדיקות מעבדה. בבדיקות אלו, רמות גבוהות של חומר ממכר בדם, בשילוב היעדר סימנים להרעלה ממנו, עשויים לתמוך בהשערה כי התפתחה סבילות. באופן דומה, תפקוד תקין בנוכחות רמות גבוהות של חומר בדם עשוי לרמז על כך שאדם פיתח סבילות.
בהקשר זה, יש להבחין בין סבילות לבין הבדלים בינאישיים בסף הרגישות להשפעה של חומרים ממכרים. בעוד שסבילות מתייחסת להיחלשות ההשפעה של חומר מסוים בעת שימושים חוזרים ונשנים, הבדלים בינאישיים בסף הרגישות מתייחסים לעוצמת ההשפעה הראשונית של החומר על אדם שאינו מכור (לדוגמה, עד כמה מהר אדם 'משתכר' לאחר כוס משקה אחת).
בנוסף, רמת הסיכון להתפתחות סבילות משתנה בעת התמכרות לחומרים שונים, וכך גם אופי ההשפעה על מערכת העצבים המרכזית. כך, למשל, סבילות להשפעה מדכאת נשימה, להשפעה מרדימה או לפגיעה בתיאום המוטורי, עשויה להתפתח ברמות שונות כתלות בסוג החומר הממכר.
סבילות ברמה הפסיכולוגית
התניה קלאסית בהתפתחות סבילות
על פי מחקרים, התפתחות סבילות ברמה הגופנית מושפעת גם מתהליכים פסיכולוגיים. למעשה, אחד המנגנונים העומדים בבסיס תופעה זו הוא התניה קלאסית. לאחר מספר צימודים בין גירוי מסוים הקודם לנטילת הסם, כמו מקום אופייני שבו האדם משתמש בסם (גירוי מותנה), לבין הסם עצמו (גירוי בלתי מותנה), עשויה להופיע תגובת פיצוי מותנית.
תגובה זו היא תגובה גופנית הפוכה להשפעת החומר, שנועדה "לאזן" את השפעתו. במצב זה, ככל שתדירות השימוש בסם עולה, כך עשויה גם תגובת הפיצוי המותנית להתגבר, ובהתאמה - הירידה בהשפעת הסם על האדם הופכת למשמעותית יותר.
גירויים חיצוניים ופנימיים בהתניה לסם
התניה קלאסית יכולה להתרחש הן בין גירוי חיצוני לאדם לבין הסם, והן בין רמזים פנימיים לאדם לבין הסם. גירויים חיצוניים יכולים להיות רמזים ויזואליים, שמיעתיים או ריחות מסוימים, המאפיינים את סיטואציית הצריכה האופיינית של הסם. לעומת זאת, רמזים פנימיים הם תהליכים פנימיים, כגון מחשבות או רגשות, המניעים את האדם לצרוך את הסם באופן יזום.
בנוסף, רמזים פנימיים עשויים להיות גם תחושות המתעוררות בעת שימוש עצמי בסם ומעידות על תחילת השפעתו, מה שעשוי לעורר תגובת פיצוי גופנית ולתרום להתפתחות סבילות. בהקשר זה, מחקרים אכן מראים כי אנשים מפתחים סבילות גבוהה יותר לאלכוהול ולאופיאטים בעת שימוש עצמי בחומרים אלה, בהשוואה למצב שבו הם מקבלים אותם באופן פאסיבי.
לסיכום, סבילות היא תהליך גופני, אשר מושפע בין היתר מתהליכי למידה והתניה פסיכולוגית. הבנה זו תרמה לפיתוח טיפולים התנהגותיים המתמקדים בהכחדת התניות במצבי התמכרות. כך, למשל, טיפולי חשיפה לרמזים נועדו להחליש את הקשר בין רמזים מקדימים לצריכת הסם, לבין תגובות הפיצוי המותנות שהם מעוררים. כחלק מטיפולים אלה, עשויים להיות מוצגים למטופל רמזים הקשורים לסם, תוך מניעת הגישה לסם עצמו.
מקורות
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.) American Psychiatric Publishing
Grant, J. E., Potenza, M. N., Weinstein, A., & Gorelick, D. A. (2010). Introduction to behavioral addictions. The American journal of drug and alcohol abuse, 36(5), 233-241
Siegel, S. (2005). Drug tolerance, drug addiction, and drug anticipation. Current Directions in psychological science, 14(6), 296-300
