הימורים הם פעילות שבה אדם מסכן כסף או נכס בעל ערך אחר מתוך תקווה להשיג רווח, כאשר תוצאת הפעילות תלויה במידה רבה במקריות. הימורים יכולים לכלול, בין היתר, הימורי ספורט, רכישת כרטיסי לוטו או גירוד, משחקי קזינו והימורים מקוונים.
הימורים נפוצים במגוון רחב של תרבויות, ורוב האנשים המשתתפים בהם אינם מפתחים קשיים משמעותיים. עם זאת, אצל חלק מהאנשים מתפתח דפוס מתמשך וחוזר של הימורים, המוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד האישי, המשפחתי והתעסוקתי.
הפרעת התמכרות להימורים, או בשמה המדויק באנגלית Gambling Disorder, היא הפרעה המאופיינת בדפוס מתמשך של התנהגות הימורים בלתי מסתגלת, שהאדם מתקשה לשלוט בה חרף השלכותיה השליליות. החל מהמהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) הפרעת הימורים מסווגת כהפרעה בפני עצמה, תחת הפרעות שאינן קשורות לשימוש בחומרים. כיצד מאבחנים התמכרות להימורים? מה השלכותיה? ומהן דרכי הטיפול המרכזיות?
מה המאפיינים של התמכרות להימורים?
הפרעת התמכרות להימורים מתבטאת בעלייה במעורבות של האדם בהימורים, בקושי לשלוט בדחף להמר ובהמשך ההימורים למרות השלכותיהם השליליות. התמכרות להימורים עשויה להתפתח כבר בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, אך אצל אחרים היא מופיעה רק בגיל העמידה ואף בגיל מבוגר יותר.
לפי ההערכות, כ-0.4%-1% מהאנשים יחוו הפרעת הימורים במהלך חייהם. כמו כן, ההפרעה נפוצה מעט יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים, כ-0.6% מהגברים לעומת כ-0.2% מהנשים יחוו אותה במהלך חייהם. רוב האנשים הסובלים מהפרעת הימורים מדווחים כי הם נוטים לסוג אחד או שניים של הימורים בלבד, אף שישנם אנשים העוסקים במגוון רחב של פעילויות הימורים.
חשוב לציין כי תדירות ההימורים או סכומי הכסף המושקעים בהם אינם מעידים לבדם על קיומה או על חומרתה של ההפרעה. למשל, הימורים בתדירות נמוכה יחסית עשויים להיות חלק מדפוס התמכרותי כאשר הם מלווים באובדן שליטה, במצוקה או בפגיעה בתפקוד, בעוד שהימורים בסכומים גבוהים אינם בהכרח מעידים על הפרעה כאשר הם נעשים באופן מבוקר וללא השלכות שליליות.
איך מאבחנים התמכרות להימורים?
על פי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5-TR) אבחנה של התמכרות להימורים ניתנת כאשר מתקיים דפוס מתמשך וחוזר של התנהגות הימורים בעייתית, אשר מוביל למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד. לצורך אבחנה נדרשים לפחות ארבעה מתוך תשעה המאפיינים הבאים במהלך תקופה של 12 חודשים:
1. צורך להמר בסכומים הולכים וגדלים של כסף כדי להשיג ריגוש.
2. חוסר מנוחה או עצבנות בעת ניסיון לצמצם או להפסיק את ההימורים.
3. ניסיונות חוזרים ונשנים (שלא צלחו) לשלוט בהימורים, לצמצם אותם או להפסיקם.
4. עיסוק תכוף במחשבות על הימורים (למשל, מחשבות טורדניות על חוויות הימורים קודמות, ניתוח סיכויים או תכנון ההימור הבא, ומחשבות על דרכים בהן ניתן להשיג כסף לצורך הימורים).
5. ביצוע הימורים בעת תחושת מצוקה (למשל חוסר אונים, אשמה, חרדה או דיכאון).
6. לאחר הפסד כסף בהימורים, חזרה להימורים כדי "להחזיר את ההפסד".
7. שימוש בשקרים במטרה להסתיר את היקף המעורבות בהימורים.
8. סיכון או אובדן של מערכת יחסים משמעותית, מקום עבודה או הזדמנות לימודית או מקצועית עקב ההימורים.
9. הסתמכות על אחרים שיספקו כסף כדי להיחלץ ממצבים כלכליים נואשים שנגרמו כתוצאה מההימורים.
מה ההשלכות של התמכרות להימורים?
להתמכרות להימורים עשויות להיות השלכות משמעותיות, אשר נוגעות במגוון תחומי חיים:
השלכות כלכליות: במישור הכלכלי, ההפרעה עלולה להוביל להצטברות חובות, אובדן משאבים כספיים והסתמכות על אחרים לצורך התמודדות עם מצוקה כלכלית שנגרמה בעקבות ההימורים. בנוסף, מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא דפוס של "רדיפה אחר הפסדים" – ניסיון להשיב כסף שאבד באמצעות הימורים נוספים, אשר עשוי להוביל להעמקת ההפסדים ולהחרפת הקושי לשלוט בהתנהגות.
השלכות חברתיות: במישור הבין-אישי, התמכרות להימורים עלולה לפגוע במערכות יחסים משמעותיות, בין היתר בשל הסתרה ושימוש בשקרים בנוגע להיקף ההימורים או בשל בקשות חוזרות לסיוע כלכלי. כמו כן, ההפרעה עשויה לפגוע בתפקוד התעסוקתי והלימודי, כאשר עיסוק מוגבר בהימורים או בהשלכותיהם מוביל לירידה בריכוז, להיעדרויות ולפגיעה בביצועים.
השלכות נפשיות: מבחינה נפשית, התמכרות להימורים נמצאה קשורה לשיעורים גבוהים של הפרעות נלוות, ובהן דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות שונות. אנשים המתמודדים עם ההפרעה עשויים להציג גם עיוותי חשיבה הקשורים להימורים, כגון תחושת שליטה מופרזת על אירועים מקריים, אמונות טפלות וביטחון יתר אשר נוגע ביכולת לחזות את תוצאות ההימור. בנוסף, בקרב אנשים הפונים לטיפול בשל התמכרות להימורים, נמצאו שיעורים גבוהים של מחשבות אובדניות, אשר משקפות את המצוקה הנפשית המשמעותית הנלווית לעיתים להפרעה.
אבחנה מבדלת של התמכרות להימורים
בעת אבחון התמכרות להימורים, חשוב להבחין בינה לבין מצבים והתנהגויות אחרות שעשויים להיראות דומים, אך אינם מעידים בהכרח על הפרעת הימורים:
• הימורים שאינם בגדר הפרעה: יש להבחין בין הפרעת הימורים לבין דפוסי הימורים שאינם כרוכים בפגיעה משמעותית בתפקוד, כגון הימורים מקצועיים והימורים חברתיים. בהימורים מקצועיים, האדם מתייחס להימורים כפעילות מובנית, עם כללים ברורים, ניהול סיכונים ומשמעת עצמית גבוהה. הימורים חברתיים מתרחשים לרוב במסגרת חברתית, למשך זמן מוגבל, תוך קבלת הפסדים סבירים וללא פגיעה משמעותית בתחומי החיים. לדוגמה, הימור סמלי בין חברים סביב תוצאות של טורניר כדורגל.
• אפיזודה מאנית: במהלך אפיזודה מאנית עשויים להופיע אובדן שיקול דעת והתנהגויות מסוכנות, ובהן גם הימורים מופרזים. לכן, בעת אבחון הפרעת הימורים חשוב לוודא שהתנהגות ההימורים אינה מוסברת טוב יותר על ידי אפיזודה מאנית.
אבחנה של הפרעת הימורים תינתן כאשר קיים דפוס מתמשך של הימורים בעייתיים, גם בתקופות שאינן חלק מאפיזודה מאנית. מנגד, אנשים עם הפרעת הימורים עשויים להפגין במהלך תקופות של הימורים אינטנסיביים התנהגויות המזכירות מאניה, כגון עוררות מוגברת או ביטחון עצמי מופרז, אך מאפיינים אלה נוטים לחלוף כאשר התנהגות ההימורים נפסקת.
• הפרעות אישיות: הימורים עלולים להופיע אצל אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית והפרעות אישיות אחרות. אם מתקיימים הקריטריונים לשתי ההפרעות, ניתן לאבחן את שתיהן.
• מצבים רפואיים אחרים: אנשים אשר נוטלים תרופות מבוססות דופמין (למשל, לטיפול במחלת פרקינסון) עשויים לחוות דחף להמר. אם תסמינים אלו נעלמים כאשר מפחיתים את מינון התרופות או מפסיקים את השימוש בהן, ניתן לשלול אבחנה זו.
איך מטפלים בהתמכרות להימורים?
הטיפול בהפרעת הימורים נועד לסייע לאדם להפחית או להפסיק את ההימורים, לפתח שליטה טובה יותר בדחפים ולהתמודד עם הגורמים הרגשיים והקוגניטיביים התורמים להתנהגות.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): הוא הטיפול הפסיכולוגי השכיח ביותר בהפרעת הימורים, ונמצא כיעיל להתמודדות עימה. טיפול זה מסייע בזיהוי ובשינוי של דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים את ההימורים, כגון אמונות מוטעות לגבי סיכויי הזכייה, תחושת שליטה באירועים אקראיים או הניסיון "להחזיר" הפסדים באמצעות הימורים נוספים. בנוסף, הטיפול מסייע בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם דחפים, זיהוי מצבי סיכון ומציאת דרכי התמודדות חלופיות עם מצוקה.
• ראיון מוטיבציוני: גישה טיפולית זו מסייעת לאדם להתמודד עם תחושת האמביוולנטיות כלפי השינוי, לחזק את המוטיבציה להפחתת ההימורים ולהגביר את תחושת המסוגלות להפסיק את ההתנהגות. הטיפול מעודד את האדם לבחון את היתרונות והחסרונות של ההימורים ואת הפער בין התנהגותו לבין מטרותיו וערכיו, ובכך מחזק את נכונותו לבצע שינוי.
• קבוצות תמיכה: עבור חלק מהאנשים, השתתפות בקבוצות חברתיות מובנות, כגון "מהמרים אנונימיים" (GA; Gamblers Anonymous) עשויה להוות מקור לתמיכה חברתית, ולסייע להפחית תחושות של בושה ובדידות ולהימנע מהימורים לאורך זמן.
• טיפול משפחתי או זוגי: מאחר שהפרעת הימורים משפיעה לא רק על האדם עצמו אלא גם על בני משפחתו, שילוב בני המשפחה בתהליך הטיפולי עשוי להיות מועיל. טיפול משפחתי או זוגי יכול לסייע בשיפור התקשורת והאמון, בהתמודדות עם ההשלכות של ההימורים ובחיזוק התמיכה בתהליך ההחלמה. במקרים רבים טיפול זה ניתן לצד טיפול פרטני.
• מסגרות טיפול ושיקום: כאשר טיפול בקהילה אינו מספק, ניתן לפנות למרכזי טיפול ושיקום ייעודיים להתמכרויות. מסגרות אלו מציעות טיפול רב-מקצועי, הכולל לרוב טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי, ליווי פסיכיאטרי במידת הצורך, טיפול משפחתי, סיוע בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות ותמיכה בתהליך השיקום.
במקרים רבים, שילוב בין טיפול פסיכולוגי, תמיכה משפחתית והתערבויות המסייעות בניהול המצב הכלכלי ובהפחתת הנגישות להימורים עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה ולהוביל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.
מקורות
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text revision; DSM-5-TR). American Psychiatric Association Publishing
Menchon, J. M., Mestre-Bach, G., Steward, T., Fernández-Aranda, F., & Jiménez-Murcia, S. (2018). An overview of gambling disorder: from treatment approaches to risk factors. F1000Research, 7, 434
Potenza, M. N., Balodis, I. M., Derevensky, J., Grant, J. E., Petry, N. M., Verdejo-Garcia, A., & Yip, S. W. (2019). Gambling disorder. Nature reviews Disease primers, 5(1), 51
Rash, C. J., & Petry, N. M. (2014). Psychological treatments for gambling disorder. Psychology research and behavior management, 285-295
