ליקויי למידה מתבטאות בדרך כלל בקשיים ברכישת מיומנויות לימוד כמו קריאה, כתיבה וחשבון. בטקסט הבא תוכלו לקרוא מהם סוגי הלקויים המרכזיים? וכיצד מאבחנים ומטפלים?
הילה בת ה-9 החלה לגלות קושי מתמשך בקריאה ובכתיבה כבר בכיתה ב’. היא ילדה סקרנית, מבינה היטב הסברים בעל פה ומשתתפת בכיתה, ולצד זאת, קריאתה איטית ומלווה בטעויות, והיא נמנעת ממשימות כתיבה. עם הזמן, הילה החלה להביע תסכול ולהגיד שהיא "לא טובה בלימודים". בעקבות חשד לקיומם של ליקויי למידה, הוריה פנו עימה לאבחון פסיכודידקטי.
ליקויי למידה הם הפרעות נוירו-התפתחותיות אשר מתבטאות בקשיים מתמשכים ומשמעותיים ברכישת מיומנויות לימוד בסיסיות, כמו קריאה, כתיבה וחשבון, וזאת למרות קיומה של אינטליגנציה תקינה, הוראה מספקת והיעדר לקות חושית, נוירולוגית או חסך סביבתי אשר עלולים להסביר את הקושי. מדובר בקשיים אשר פוגעים ביכולת לקלוט, לעבד ולאחסן מידע, ומלווים לרב בקושי בתפקודים ניהוליים, כגון תכנון, ארגון וויסות קשב.
לקויות למידה נפוצות יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות, ביחס מוערך של כ-1:2 עד 1:3. מדובר באחת מההפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות ביותר, עם שכיחות מוערכת של כ-5%-15% בקרב ילדים בגיל בית הספר.
בדומה לדוגמה לעיל, ליקויי למידה עלולים להשפיע לא רק על הישגים לימודיים, אלא גם להשפיע באופן עקיף על הדימוי עצמי, על המוטיבציה, על ההסתגלות רגשית והחברתית ועל ההתפתחות התעסוקתית של האדם לאורך החיים. עם זאת, טיפול מתאים יכול לתת מענה להתמודדות ולאפשר לאדם למצות את יכולותיו חרף קיומה של לקות הלמידה.
מה הסוגים השונים של ליקויי למידה?
נהוג להבחין בין מספר סוגים מרכזיים של ליקויי למידה, בהתאם לתחום המיומנות האקדמית שבו מתבטא הקושי:
• דיסלקציה: לקות ברכישת מיומנויות קריאה ויישומן, אשר מתבטאת בקשיים בשטף הקריאה, בהבנת הנקרא, בדיוק הקריאה ובאיות.
• דיסגרפיה: לקות בכתיבה, הכוללת קשיים בהבעה בכתב, באיות, בארגון טקסט ובאיכות הכתב.
• דיסקלקוליה: לקות בהבנת חשבון, המתבטאת בקשיים בהבנת מושגים מספריים, בביצוע חישובים מדויקים, וכן בקושי בהבנת רצף ובפתרון בעיות מתמטיות.
יש לציין כי אצל תלמידים רבים יופיעו קשיים ביותר מתחום למידה אחד, וכי קשיים אלה יכולים להתבטא בעוצמות שונות. בנוסף, תלמידים רבים שמתמודדים עם ליקויי למידה מתמודדים גם עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), כך שלעיתים קשיי הקשב, הארגון והוויסות עלולים להחמיר את הביטוי של ליקויי הלמידה ולהשפיע על תפקודו הכולל של התלמיד.
כיצד מאבחנים ליקויי למידה?
אבחון ליקויי למידה נעשה לרוב בגילאי בית הספר, באמצעות אבחון פסיכודידקטי, שנערך על ידי פסיכולוגים חינוכיים, או באבחון דידקטי, אשר נערך על ידי מאבחנים דידקטיים מוסמכים. עם זאת, ישנם מקרים בהם לקויות למידה מאובחנות רק בגיל ההתבגרות או בבגרות, בעקבות עלייה בדרישות האקדמיות או התעסוקתיות.
אף שנהוג להבחין בין הפרעות ברכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5), כולל את כל שלוש לקויות הלמידה תחת הגדרה אחת, של לקות למידה ספציפית. אבחון של לקות למידה ספציפית נעשה על פי הקריטריונים הבאים:
1. ישנם קשיים מתמשכים בקריאה, בכתיבה או בחשיבה המתמטית במהלך שנות הלימוד הפורמליות. תסמינים אלה עשויים לכלול קריאה לא מדויקת, איטית או מאומצת, הבעה בכתב שאינה ברורה או מאורגנת, קשיים בזכירת עובדות מספריות ועוד.
2. הכישורים האקדמיים נמוכים באופן מובהק ביחס לבני גילו של האדם, כפי שנמדד באמצעות מבחנים מותאמים תרבותית ולשונית בתחומי הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה. בהתאם לכך, אדם עם דיסלקציה יקרא תוך מאמץ רב, ובאופן שאינו תואם את דפוסי הקריאה של קוראים אחרים בקרב בני גילו.
3. לרב, קשיי הלמידה מתחילים בגילאי בית הספר.
4. הקשיים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה התפתחותית, נוירולוגית, חושית (ראייה או שמיעה) או מוטורית, והם פוגעים באופן משמעותי בהישגים לימודיים, בתפקוד תעסוקתי או בפעילויות יומיומיות.
בנוסף, לפי מדריך האבחנות, ליקויי הלמידה מסווגים לרמה קלה, בינונית או חמורה:
• רמה קלה: קיימים קשיים מסוימים ברכישת מיומנויות לימודיות בתחום אקדמי אחד או שניים, אך ברמה מתונה, כך שהאדם עשוי לפצות על הקשיים או לתפקד היטב כאשר ניתנות התאמות מתאימות או תמיכה, במיוחד במהלך שנות בית הספר.
• רמה בינונית: קשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות לימודיות בתחום אקדמי אחד או יותר, כך שסביר שהאדם לא יגיע לרמת מיומנות מספקת ללא הוראה אינטנסיבית ומותאמת במהלך שנות הלימוד. ייתכן שיהיה צורך בהתאמות או בתמיכה לפחות בחלק משגרת היום-יום על מנת להשלים מטלות באופן מדויק ויעיל.
• רמה חמורה: קשיים חמורים ברכישת מיומנויות לימודיות, אשר משפיעים על מספר תחומים אקדמיים, כך שסביר שהאדם לא יוכל לרכוש מיומנויות אלו ללא הוראה מתמשכת, אינטנסיבית, אישית ומותאמת לאורך רוב שנות הלימוד. גם כאשר ניתנות התאמות או שירותי תמיכה מתאימים, ייתכן שהאדם לא יוכל להשלים את המטלות באופן יעיל.
איך מטפלים בליקויי למידה?
אף שליקויי למידה מלווים את האדם לאורך החיים, התערבויות מותאמות עשויות לצמצם את השפעתם ולתמוך בתפקוד האקדמי והרגשי:
הוראה מתקנת
הוראה מתקנת מהווה את אבן היסוד בטיפול בליקויי למידה, ומתמקדת בהתאמת דרכי ההוראה והתרגול לפרופיל הקוגניטיבי הייחודי של התלמיד. ההתערבות נשענת על אבחון מוקדי הקושי והחוזק של התלמיד, וכוללת תהליכי למידה הדרגתיים, שיטתיים ומותאמים אישית, אשר ניתנים במסגרת פרטנית או בקבוצות קטנות. כך למשל, הוראה מתקנת עבור תלמיד שמתמודד עם דיסלקציה יכולה להתמקד בתרגול הקשר בין אותיות לצלילים, או לחילופין באסטרטגיות להבנת טקסטים ובשיפור שטף הקריאה.
שימוש בהתאמות
התאמות לימודיות נועדו לצמצם את השפעת ליקוי הלמידה על תפקודו האקדמי של התלמיד, מבלי לפגוע בדרישות התוכן הנלמד. התאמות אלו כוללות שינויים בדרכי ההוראה ובאמצעי ההיבחנות וההערכה (כגון הארכת זמן) שינוי אופן הצגת החומר (כמו שימוש בשאלון מוגדל) וכן חלופות להערכה כתובה (כגון בחינה בהקלדה או בעל פה).
שימוש בעזרים טכנולוגיים
שימוש בכלים דיגיטליים יכול לסייע רבות בהתמודדות עם ליקויי למידה, הן בשיפור היכולות האקדמיות והן בצמצום השפעת הקשיים על תפקודו של האדם. כלים כמו תוכנות להקראת טקסטים ואפליקציות לתרגול חשבוני ולארגון הלמידה, תומכים בעצמאות הלומד ומאפשרים נגישות טובה יותר לחומרי הלימוד, ובכך תורמים לשיפור תפקודו.
טיפול רגשי
ההתמודדות המתמשכת עם קשיים לימודיים עלולה להשפיע באופן ניכר על עולמו הרגשי של האדם. פערים אקדמיים, מאמץ שאינו נושא פרי ותגובות לא מותאמות מהסביבה, עשויים לפגוע בתחושת המסוגלות והביטחון העצמי, ולגרום להימנעות מלמידה ומאתגרים מקצועיים.
במקרים מסוימים מתפתחים גם קשיים רגשיים כמו חרדה ודיכאון או הסתגרות חברתית. בהתאם למאפייני הקושי, שילוב של טיפול נפשי או פסיכותרפיה עשויים לסייע בעיבוד הקושי, בחיזוק הדימוי העצמי ובפיתוח דרכי התמודדות אדפטיביות.
מקורות
ו. שרוני-יצחק (1990), סוגיות בחינוך מיוחד יחידה 4- ליקויי למידה, האוניברסיטה הפתוחה.
ב.ס קרוז, ד.דגנאן, ק.לומידיס (עורכים, 2005) תרפיה בהתנהגות קוגניטיבית עם בעלי לקויות למידה, הוצאת ספרים "אח".
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition
Sally E. Shaywitz, Bennett A. Shaywitz, Dyslexia (Specific Reading Disability), Biological Psychiatry, Volume 57, Issue 11, 2005, Pages 1301-1309
Zipora Shechtman, Irith Gilat, Lea Fos, and Adina Flasher (University of Haifa) Brief Group Therapy With Low-Achieving Elementary School Children Journal of Counsuling Psychology, 1996, Vol. 43, No. 4,p.376-382
