טיפול פליאטיבי משלב בתוכו תחומי ידע שונים, ונועד לספק מענה לצרכי המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות. בטקסט הבא תוכלו לקרוא על הטיפול הפליאטיבי, מקורותיו ותרומתו האפשרית.
טיפול פליאטיבי נועד לסייע בהתמודדות עם מחלות מורכבות או סופניות. תיאור זה עשוי להוביל לכך שטיפול פליאטיבי יינתן רק בשלבי המחלה הסופיים ולאחר שלא נותרו אפשרויות לריפוי. אך טיפול פליאטיבי יכול לסייע גם בשלבים מוקדמים של המחלה, ולהינתן לצד טיפולים נוספים שנועדו לריפוי או להארכת החיים.
מהו טיפול פליאטיבי?
טיפול פליאטיבי משלב תחומי ידע שונים, ומתמקד בטיפול באנשים שסובלים ממחלות קשות או סופניות. טיפול זה יכול להשתלב בכל שלבי המחלה, ונועד לחזות ולהקל על סימפטומים פיזיים, לצד השפעות סוציאליות, פסיכולוגיות ורוחניות אפשריות. כך, טיפול פליאטיבי יכול לסייע בשיפור איכות חייהם של המטופלים, אך גם של משפחותיהם והאנשים הקרובים המטפלים בהם.
טיפול פליאטיבי נחשב לטיפול מומלץ לא רק בשלבי המחלה המתקדמים, ויכול לסייע לאדם ולסביבתו בהיבטים שונים של ניהול המחלה החל משלב קבלת האבחנה הרפואית. כמו כן, הטיפול יכול להתרחש בסביבות שונות, שכוללות את בית החולה, סוגים שונים של דיור מוגן, בתי חולים וקליניקות.
איך הטיפול הפליאטיבי התפתח?
שמו של הטיפול הפליאטיבי מגיע מהמילה palliate, שמשמעותה לטשטש את סבלו של האדם. בהתאם, טיפול פליאטיבי נועד בתחילה בעיקר לאנשים שלא נותרו אמצעים רפואיים לרפאם, והתמקד בהפחתת סבלם. בעוד שבעבר חלק ניכר מהרפואה התמקד בהפחתת סבל, במאה ה-20 התפתחו טיפולים רבים אשר נועדו לריפוי, והמיקוד עבר במידה מסוימת להיבט זה של הרפואה.
כדי לענות על צרכיהם של חולים שלא יכלו להיעזר בטיפולי המרפא, המסגרת הראשונה שהציעה טיפול פליאטיבי מודרני נוסדה על ידי סיסלי סאונדרס, עובדת סוציאלית, אחות ורופאה. היא פתחה את מוסד ההוספיס הראשון בשנת 1967, בו הוענק טיפול תומך למתמודדים עם סרטן ומחלות נוספות בסוף חייהם, בעוד השם טיפול פליאטיבי הוענק לטיפול בעקבות מנתח אונקולוגי בשם ד"ר בלפור מאונט.
הטיפול במוסד זה הוענק מתוך ההבנה שמתמודדים עם מחלות סופניות אינם מתמודדים רק עם סימפטומים פיזיים, אלא גם עם מצוקה נפשיות וקשיים סוציאליים ורוחניים, כלומר שנוגעים לאמונתם ולתחושת המשמעות שלהם. כיום, הטיפול הפליאטיבי אינו נועד רק לאנשים שנמצאים בשלבי המחלה הסופיים, אך עודו מתמקד במתן מענה הוליסטי לצרכים אלו.
מה ההבדל בין טיפול פליאטיבי להוספיס?
טיפול פליאטיבי והוספיס נועדו לספק מענה לצרכים הפיזיים, הסוציאליים, הפסיכולוגיים והרוחניים של האדם. אך בעוד טיפול פליאטיבי יכול להשתלב בכל שלבי המחלה, הוספיס הינו מסגרת טיפולית אשר נועדה לאנשים אשר נותרו להם לפי ההערכה כחודשים ספורים לחיות, והטיפול שהם מקבלים הינו לרוב טיפול תומך סוף חיים, ללא טיפולים שנועדו לריפוי.
בעוד הוספיס יכול להיות מקום פיזי בו המטופל שוהה ומקבל טיפול בתקופה זו של חייו, הוספיס מהווה תפיסה טיפולית רחבה ויכול להתבצע בכל מקום בו המטופל בוחר ויכול לשהות. כך, אדם אשר מקבל טיפול הוספיס יכול לשהות במרכז ייעודי בבית חולים, בסוגים שונים של דיור מוגן או בביתו תוך קבלת תמיכה מתאימה, ולעבור בין המסגרות בהתאם לצורך.
מי מעניק טיפול פליאטיבי?
טיפול פליאטיבי כולל תחומי ידע וטיפול שונים, אשר יכולים לקבל מענה על ידי איש מקצוע יחיד או צוות רב-מקצועי. מבנה הצוות הפליאטיבי יכול להשתנות בין מסגרות רפואיות, מחלות וצרכים שונים של המטופל. גם בהעדר צוות טיפול פליאטיבי, הרופא המטפל יכול לסייע למטופל בהיבטי המחלה השונים, ולהפנותו לאנשי מקצוע נוספים בעת הצורך.
ההיבטים הטיפוליים הנכללים לרוב בטיפול זה הינם היבטים פיזיים, פסיכולוגיים, סוציאליים ורוחניים, אשר מידת המיקוד בהם תואמת לצרכי המטופל. מתוך כך, הצוות הפליאטיבי יכול לכלול רופאים ורופאות, אחים ואחיות, עובדים ועובדות סוציאליים ואנשים מתחום הדת. בנוסף, יכולים להשתלב בצוות גם פסיכולוגיות ופסיכולוגים, מטפלות ומטפלים בעיסוק, תזונאיות ותזונאים ועוד.
איך טיפול פליאטיבי יכול לסייע?
טיפול פליאטיבי יכול לסייע לכל אחד או אחת אשר מאובחנים עם מחלה קשה או סופנית, אשר עשויה להביא עימה השפעה שלילית על איכות החיים והתפקוד או סימפטומים וטיפולים שמעוררים קשיים משמעותיים אצל האדם ואצל האנשים הקרובים המטפלים בו.
הטיפול יכול לעזור בהערכת כלל צרכי המטופל, ניהול והתמודדות עם כאב, זיהוי של התדרדרות בבריאות, תכנון טיפול התואם לרצונות ולצרכי המטופל וקבלת החלטות בהתאם לסדר העדיפויות שלו. בנוסף, טיפול פליאטיבי יכול לאפשר הכרה בקשיים ובחששות שעשויים לעלות עם התקדמות המחלה, ולסייע בתקשורת על צרכי המטופל עם קרוביו ועם המסגרת הרפואית.
בהיבט הנפשי, אשר יכול לקבל מענה על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, בכוחו של טיפול פליאטיבי לאפשר מקום בטוח לדבר בו על סוף החיים ולהתכונן אליו בצורה מעשית. הוא יכול לסייע גם בהתמודדות עם קשיים נפשיים שעשויים לעלות, כמו תחושת ייאוש או חרדת מוות.
נמצא במחקר כי טיפול פליאטיבי יכול לסייע בשיפור איכות חייהם ושביעות רצונם של מתמודדים עם מחלות קשות או סופניות, להפחית אשפוזים בבתי חולים, להגביר את התמיכה הרגשית במטופל, את עצמאותו ואת האמון בינו לבין מערכת הבריאות. כמו כן, הטיפול יכול לסייע גם לאנשים הקרובים המטפלים באדם ולזהות מטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סימפטומים נפשיים, כמו חרדה או דיכאון.
מקורות
Feldstain, A. (2024). Psychosocial intervention in palliative care: What do psychologists need to know. Journal of Health Psychology, 29(7), 707-720
Murray, S. A., Kendall, M., Mitchell, G., Moine, S., Amblas-Novellas, J., & Boyd, K. (2017). Palliative care from diagnosis to death. British Medical Journal, 356
Swami, M., & Case, A. A. (2018). Effective palliative care: what is involved?. Oncology (08909091), 32(4)
Tatum, P. E., & Mills, S. S. (2020). Hospice and palliative care: an overview. Medical Clinics, 104(3), 359-373
