חיפוש

Depressive Disorder in Infancy and Early Childhood - הפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת גיל 0-3

המחשבה על כך שתינוק בן מספר חודשים עלול ללקות בהפרעת דיכאון ינקותית עשויה להיראות לרבים בלתי אפשרית. הפרעות שכאלה, המכונות הפרעות מצב רוח נחשבו בעבר לנחלתם של מבוגרים בלבד, אך עם השנים החלו לזהות תסמינים של הפרעות אלו גם בגילאים צעירים יותר. כיום יודעים שהפרעות אלו קיימות אצל תינוקות יותר ממה ששיערו בעבר. הפרעות מצב רוח בקרב תינוקות וילדים צעירים מתבטאות בקשיים בוויסות מצב הרוח וכוללות דיכאון, חרדות וכעס. בבדיקת התינוק חשוב להבחין אם הפרעת מצב הרוח אופיינית לסיטואציות מסוימות או נמשכת גם כשהסיטואציה, המקום והאנשים משתנים.

תסמינים קליניים

דיכאון בקרב תינוקות מתבטא בקשיי ויסות עצמי של פעולות בסיסיות (שינה, ערנות, אכילה, תנועה, בכי) ובחוסר עניין בסביבה. כמובן שבבדיקת התינוק לא ניתן לשמוע ממנו דיווח מילולי על מצב רוחו לאחרונה, לכן הבדיקה חייבת להיות בתשומת לב מרבית. תינוק הסובל מהפרעת דיכאון יראה סימנים של האטה תנועתית, חוסר חיוניות, התכנסות ואדישות לסביבה, חוסר הנאה והפרעות פסיכוסומאטיות שיתבטאו בבעיות שינה ואכילה. לעיתים התינוק יתנהג בחוסר שקט ועצבנות. הפרעת התקשרות והפרעת אבל / צער יכולות להראות תמונה אפקטיבית דומה, אך יש להן מאפיינים ייחודיים בהיותן קשורות לקשר בין אישי או אירוע מסוים (אובדן דמות ההתקשרות העיקרית).

אבחנה ע"פ ה DC 0-3

ישנם חמישה תנאים המאפשרים לאבחן דיכאון בינקות:

* ההפרעה במצב הרוח ובהתנהגות מהווה שינוי ממצב הרוח וההתנהגות הרגילים של התינוק/הילד.
* מצב הרוח המדוכא או העצבני, או ה'אנהדוניה' (אי-הנאה), חייב להתמיד לפחות בחלק מהזמן בנפרד מחוויות     ואירועים עצובים או מטרידים (כמו תוכנית טלוויזיה עצובה או קבלת עונש). ההתמדה במצב הרוח משמעה          נוכחותו למשך רוב היום, במרבית הימים, למשך תקופה של שבועיים לפחות.
* התסמינים צריכים להיות נרחבים, ולהופיע ביותר ממקום, אירוע או פעילות מסוימים. אם התסמינים מופיעים רק    בתוך קשר אחד צריך לבדוק את דפוס וטיב ההתקשרות.
* התסמינים גורמים לילד מצוקה ברורה, פוגעים בתפקודו או מעכבים את התפתחותו.
* ההפרעות אינן נובעות ממצב רפואי כללי (למשל היפו-תירואידיזם), או השפעה ישירה של חומרים (למשל תרופות או רעלנים).

אבחנה של דיכאון עמוק (Major Depression) צריכה לכלול חמישה מתוך התסמינים הבאים, אחד משני התסמינים הראשונים חייב להיות כלול באבחנה:

* מצב רוח מדוכא או עצבני במשך רוב היום, במרבית הימים, לפי מה שמציין הילד ("אני עצוב") או לפי אבחנת הסביבה.
* הנאה ועונג נעלמים באופן בולט, וגם עניין בכול פעילות, כמו משחק או אינטראקציה עם הדמויות המטפלות,  למשך מרבית הימים.
* אובדן משקל משמעותי או עלייה משמעותית (שינוי של יותר מ 5% ממשקל הגוף בתוך חודש ימים, או שינוי  משמעותי בתיאבון, או כשל בעלייה במשקל בהתאם לשלב ההתפתחותי).
* אינסומניה או היפרסומניה (חסר בשינה או שנת יתר).
* עצבנות פסיכומוטורית או פיגור פסיכומוטורי.
* עייפות או אובדן אנרגיה.
* עדות לתחושות של חוסר ערך, או אשמה בלתי מותאמת במשחק (למשל פעולות של הענשה עצמית) או לפי התבטאויות של הילד עצמו.
* ירידה ביכולת לחשוב ולהתרכז או הססנות שנמשכת מספר ימים. יכול להתבטא בקושי לפתור בעיות, להגיב  למטפלים, או להיות קשוב.
* רמזים חוזרים לנושאים של מוות, אובדנות או ניסיונות לפגיעה עצמית. הילד יכול להראות תסמינים כגון אלה  במחשבות, מעשים, תוך כדי משחק או התנהגויות מסוכנות.

הערה: אבחנה של פחות תסמינים מתוך הרשימה- שלושה או ארבעה, יכולה להיות מתאימה לאבחנה של Depressive Disorder NOS. גם במקרה זה צריך לפחות אחד משני התסמינים הראשונים להיות מאובחן.

גורמים

מספר גורמים עשויים להביא להתפתחותו של דיכאון בילדות המוקדמת, כאשר רובם קשורים לגורמים ואירועים בסביבתו של התינוק:

* "דיכאון אנקליטי" הנובע מאובדן של הדמות החשובה לתינוק, אובדן ממנו התינוק אינו מתאושש למרות נוכחותה  של דמות חלופית. במקרה זה ניתן לשקול אבחנה חלופית של הפרעת אבל / צער.
* דיכאון אימהי כרוני, הגורם לנסיגה של האם לתוך עצמה והיותה בלתי נגישה לתינוק. כשמתרוקנת ההשקעה הרגשית של האם בתינוק גם הוא מפסיק את השקעתו הרגשית באימו. הפרעות פסיכוסומטיות במקרים כאלה יכולות להתפרש כניסיון למשוך חזרה את תשומת ליבה של האם, מתוך דחף החיים שבתינוק, או לחילופין כוויתור על החיים וכניעה לדחף המוות.
* הזנחה חמורה של התינוק היא גורם אפשרי נוסף, וצריך לבדוק אם הסביבה המטפלת נוטה להזנחה ומונעת מהתינוק את הדרוש להתפתחותו.
* אירוע טראומתי יכול לגרום לתסמיני דיכאון אף הוא. במקרה כזה הילד יאובחן עם פוסט טראומה (PTSD) כאבחנה ראשית, בנוסף לאבחנת הדיכאון.

טיפול

במקרה שמדובר בהזנחה או בהורים שאינם מסוגלים ליצור קשר עם הילד מסיבות כלשהן, יש לבחון את הסיכוי ונכונות ההורים לשינוי הטיפול בילד או יש לשקול את הוצאתו מהבית. יצירת חוויה חדשה של קשר יציב ומספק עם דמות אנושית אחת היא הטיפול לו זקוקים מרבית התינוקות הסובלים מהפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת. טיפול בדיכאון בילדות כולל הדרכת הורים אשר חיונית במצבים אלה. ולעיתים עשויים להועיל גם:
אבחון התפתחותי אצל פסיכולוג התפתחותי
טיפול דיאדי
פסיכותרפיה פרטנית לאחד ההורים
טיפול זוגי
טיפול משפחתי


ביבליוגרפיה

אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.

DC :0-3 R(2005) Zero to Three Press.Washungton D.C.

תחומי מומחיות:
טיפול דיאדי

אנשי מקצוע בתחום

טיפול דיאדי