חיפוש

מה נשים (לא) רוצות

מה נשים (לא) רוצות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


ב-8 למרץ 1857 פתחו פועלות במפעל טקסטיל במחאה על תנאי העבודה הלקויים והתגמול הכספי הנמוך. ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, אך נחרטה בתודעה הציבורית: ארגוני זכויות הנשים קבעו את ה-8 למרץ כיום זכויות האישה, וכיום מדינות רבות מציינות תאריך זה כסמל לתמיכה בפעילות לקידום שוויון זכויות והפסקת האפליה נגד נשים בתחומים שונים. למרות שנשים עדיין מופלות לרעה במגוון היבטים חברתיים, שינויים משמעותיים התרחשו במספר תחומים משמעותיים. אז מה נשים רוצות, ומה הן לא רוצות? על השינויים והיעדר השינויים לרגל יום האישה.

רוצות: קריירה מצליחה (ואם אפשר- בלי רגשות אשמה)

במשך אלפי שנים היה שוק העבודה מרחב גברי, בעוד שנשים היו האחראיות הבלעדיות על ניהול משק הבית וגידול הילדים. עם התפתחות התעשייה החלו גם נשים לצאת לעבודה- תחילה מתוך כורח ומחסור בכוח אדם ולאחר מכן מתוך תפיסה שהנהיגו ארגוני הנשים הפמיניסטיים, לפיה גם נשים זכאיות (ומסוגלות!) לפתח קריירה. עם כניסתן לשוק העבודה נשים איישו בעיקר תפקידים פשוטים בדרגים נמוכים, אך בעשורים האחרונים נשים ממלאות יותר ויותר תפקידי מפתח בתחומים שבעבר נחשבו ל"גבריים" בלבד. אלא שהתפתחות חיובית זו, בעולם בכלל ובישראל בפרט, עדיין נמצאת בצעדיה הראשונים: נשים הן עדיין האחראיות העיקריות על הטיפול בילדים ובמשק הבית, וכך נאלצות, למעשה, לנהל שתי משרות מקבילות. עם השנים הולכת וגדלה מעורבותם של גברים בתפקידים שנחשבו בעבר לנשיים, אך נשים עדיין נושאות במרבית הנטל. כמו כן, הציפייה החברתית היא שנשים יהיו מסורות ומושקעות יותר בטיפול בילדיהן, ביחס לגברים ולתפיסהה זו יש שני מחירים מרכזיים: נטייה (בלתי חוקית) שלא לקבל נשים לעבודה או לעכב את התקדמותן המקצועית מאחר ו"גם ככה היא תצא לחופשת לידה" או "תיעדר כל יומיים בגלל השפעת של הילד"; ורגשות אשמה הנובעים מהצורך להיות "אמא מושלמת" ואשת קריירה מצליחה בו זמנית.

לא רוצות: הטרדה מינית- כשאנחנו אומרות לא, לזה אנחנו מתכוונות

"מה שפעם היה נורמה, היום הוא הטרדה מינית": אמירה זו שגורה בפיהן של נשים בוגרות רבות אשר היו עדות לשינוי שחל בתפיסת הלגיטימיות של התייחסויות מיניות לנשים. הערות עם גוון מיני, מגעים חטופים ושאלות חודרניות היו שכיחים ולגיטימיים בעבר- במיוחד במסגרות אשר התבססו על פערי מעמדות בולטים (צבא, משרד). זאת, מאחר וחוסר השוויון בין גברים לנשים היה בולט יותר ומאחר ומיניותן של נשים נתפסה כחלק מרכזי ודומיננטי במהותן, על חשבון חלקים אחרים בזהותן. היום, תפיסה זו שונה באופן מהותי, והתנהגויות אשר נחוו בעבר כלגיטימיות ("אצל כולם זה ככה- ככה זה גברים") נחוות ונתפסות כיום, ובצדק, כפוגעות ונצלניות. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מאירועי השנה האחרונה אשר כללו הרשעה של נשיא המדינה לשעבר בביצוע עבירות מין חמורות, ומעלייה של 15% במספר התלונות שהגישו נשים על תקיפות מיניות: נתונים ואירועים קשים אלו אינם מסמנים רק את העובדה שנשים עדיין חשופות לפגיעות מיניות, אלא גם את העובדה שנשים מוצאות היום את הכוח להתלונן ולמחות נגד העוול שנעשה להן.

רוצות, אולי: ילדים

אישה? משמע שאת רוצה להיות אמא. תפיסה זו עדיין מקובלת ושכיחה בעולם, ובישראל, ארץ ה"פרו ורבו", כוחה גדול עוד יותר. נשים חוות לחץ משמעותי להביא ילדים ("נוווו.... ומתי את כבר עושה לי נכד?") ולהתמסר לטיפול בהם, אך בשנים האחרונות אנו עדים ליותר נשים אשר מחליטות שלא ללכת עם הזרם ולוותר מרצון על האמהות. הסיבות לכך עשויות להיות שביעות רצון וחוסר רצון לשנות את אורח החיים, תחושה ש"האמהות פשוט לא מתאימה לי" ורצון להתפתח ולהשקיע בתחומי עניין אחרים (כולל הזוגיות). על אף שנשים הבוחרות שלא להביא ילדים עדיין זוכות לתגובות קשות ("זה לא אנושי"; "אגואיזם מוחלט"), בארץ כבר קיים פורום לנשים שאינן רוצות להביא ילדים והלגיטימיות לקיום בחירה עצמאית גדלה.

מן הצד השני, עומדות נשים אשר נאבקות על זכותן להביא ילד לעולם גם בהיעדר בן זוג- אמהות חד הוריות. כמובן, אמהות חד הורית היתה מעשה שלא יעשה בעבר, וילדים שנולדו מחוץ לנישואין הביאו לגינוי ולעיתים אף נידוי וענישה של האם ושל ילדה. היום, ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים הדרמטיים במעמד האישה מאפשרים לאמהות להביא ילד גם מחוץ לנישואין, והמאבק על ההכרה בזכויותיהן של אמהות חד הוריות חי ותוסס.

רוצות: חיי מין מספקים

באופן פרדוקסלי, לאורך ההיסטוריה נשים נתפסו כאובייקט מיני אך מיניותן ועניינן הסובייקטיבי במין נתפסו כמשמעותיים הרבה פחות. החל מ"מהפכת הגלולה" אשר אפשרה לנשים גמישות רבה יותר בתחום המיני חל שינוי, ונשים החלו להיתפס לא רק כמיניות אלא גם כבעלות צרכים מיניים לגיטימיים. למרות שינוי זה, המסרים החברתיים לגבי מיניותם של גברים ונשים עדיין אינם שוויוניים: החל מגיל צעיר עיסוקם של ילדים (ואחר כך של נערים וגברים) במין נתפס כ"שובבי", טבעי וגברי, בעוד שילדות (ואחר כך מתבגרות ונשים) מצופות להיות עסוקות הרבה יותר בתחום הרגשי והבין אישי, ולא בתחום המיני. לראיה, ניתן להצביע על הכינויים השונים להם יזכו גברים ונשים אשר מקיימים יחסי מין עם פרטנרים רבים: בעוד שהגבר יחשב ל"דון ז'ואן" או "גבר-גבר", אישה תזכה לכינויים מחמיאים הרבה פחות ("שרמוטה", "נותנת"). כך, נשים מפנימות מסר כפול אשר מצד אחד מזמין אותן למיניות פתוחה ומצד שני- להצנעת המיניות ואימוץ עמדה מוסרנית ופוריטנית. למרות המסרים הכפולים, המחקר מצביע על ממצא חד משמעי: נשים אשר נהנות מחיי מין מספקים, חוות את מערכת היחסים שלהן כמספקת יותר ואת איכות חייהן כגבוהה יותר.

ביבליוגרפיה

 משפחה ועבודה- שני עולמות/ ד"ר מירה חניק

Women's career types: Attributions of satisfaction with career success. O'Neil, Deborah A.; Bilimoria, Diana; Saatcioglu, Argun. The Career Development International, Vol 9(5), 2004, 478-500.

 Sexual well-being, happiness, and satisfaction, in women: The case for a new conceptual paradigm. Rosen, Raymond C.; Bachmann, Gloria A. Journal of Sex & Marital Therapy, Vol 34(4), Jul 2008, 291-297.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך