תפריט נגישות
חיפוש

התפקיד החשוב של הרוך בימי הקורונה

התפקיד החשוב של הרוך בימי הקורונה

פורסם על ידי הדס אסולין-שמאמה

ימים מטלטלים ומלאי אי וודאות עוברים על כולנו. הקורונה מאלצת כל אחד מאיתנו לשנות את שגרת יומו הבסיסית ויתרה מכך, משנה את האיזון והיחס בין תפקידי החיים השונים. בעוד שבמציאות הרגילה, רוב ההורים מוצאים את עצמם משלבים בין התפקיד ההורי, לבין התפקידים המקצועיים, החברתיים והמשפחתיים שכל אחד מאיתנו ממלא, העת הנוכחית גורמת לנו באופן טבעי להקדיש את מרבית זמננו לתפקיד אחד – תפקידנו כהורים. 

חשיבות הרציפות

אחד הדברים שנרצה לבחון במצב חירום הוא האופן שבו המצב החדש משפיע על "עקרון הרציפות". לכולנו יש צורך בתחושה של רציפות, ביכולת לקשר בין העבר להווה ולנבא במידה מסוימת את העתיד. כמו כן, כוחה של הרציפות טמון ביכולתה לייצר לאדם תחושת שליטה מסוימת ובהשפעתה הרבה על חיזוק החוסן האישי.

חיים עומר ונחי אלון (1994) מתייחסים לכך שמצבי חירום קוטעים את הרציפות בארבע תחומים אפשריים: 

1. רציפות תפקודית: הזהות שלנו בתפקידים השונים שאנחנו ממלאים בחיי היום יום (תפקיד הורי, מקצועי וכו') אשר נותנים לנו לרוב תחושת יכולת ומסוגלות.

2. רציפות חברתית-בינאישית: השייכות שלנו למעגלים חברתיים והיכולת שלנו להיות בקשר ולקחת חלק פעיל בקשרים אלו.

3. רציפות קוגניטיבית: הידע שלנו על העולם והחוקים החלים בו. 

4. רציפות אישית והיסטורית: הזהות שלנו והאמונות שלנו לגבי עצמנו. 

בהסתכלות דרך הפריזמה של עיקרון הרציפות, ניתן לראות שהקורונה שיבשה לנו את הרציפות כמעט בכל אחד מארבעת התחומים. לכן, אין זה מפתיע שיש לה השפעה כה רחבה על חיינו מבחינה רגשית ומנטלית וכי היא בעלת השלכות פסיכולוגיות כבדות משקל. 

פגיעה ברציפות – השפעה דרמטית על ההורים

הפגיעה ברציפות התפקודית משמעותית ביותר בקרב ההורים. אלו, מוצאים את עצמם בתפקיד הורי מתמשך, הכולל אחריות אבסולוטית על הלמידה של הילדים, דאגות כלכליות שמרחפות כל העת מעל לראש וכמובן דאגות בריאותיות. ההורה נדרש לתפקוד מסביב לשעון, סבלנות אין קץ, ויסות עצמי, יצירתיות ועוד. על אלו נוספים לא פעם גם לחצים חברתיים מקבוצות המדיה שבהם יש העצמה של "ההורות הטובה" בימי קורונה: הפיכת הבית למפעל של פעילויות יצירה, בחימר, בצבעים, בשרוכים, מבד, מגליליי נייר ופעילויות שונות ומגוונות שמוסיפות לתחושת התסכול והאשמה ההורית על קשיים בשמירה על מסגרת, יצירת שגרת למידה עם הילדים וכדומה.

גלו אמפתיה כלפי עצמכם

אסתר כהן (בספרה "חווית ההורות", 2017) מתייחסת לתהליכי חמלה עצמית בהורות כתורמים ליכולת הוויסות הרגשי של הורה. 

חמלה עצמית היא חמלה המופנית פנימה, בה אנו נוהגים בנדיבות כלפי עצמנו, מקבלים את המגבלות שלנו לצד החוזקות ומשלימים עם העובדה כי אנו אנושיים ולא תמיד נוכל להיות בשיאנו. לפעמים אנו טועים, כועסים ומתוחים יותר ממה שהיינו מצפים מעצמנו ומספיקים פחות בבית ממה שהיינו רוצים. על פי כהן, פיתוח החמלה מסייע לנו להפחית בתחושת הכעס והביקורת העצמית וכך מפנה למקום לרגשות חיוביים. 

במיוחד בימים אלו, בהם השגרה השתנתה מקצה לקצה וכל כך הרבה תחושות של חוסר ודאות ודאגה מציפות את חיינו, ישנה חשיבות יתרה לנהוג כלפי עצמנו בחמלה וברוך. יש לפעול להפחתת הביקורת שלנו כלפי מה שלא הספקנו לעשות היום עם ילדינו, סדר היום שלא הצלחנו לייצר או פעילות היצירה שלא הקדשנו לה את הזמן הראוי כמו שעשו החברים מהאינסטגרם. בהגברת החמלה העצמית, גוברים הסיכויים שנהיה יותר נינוחים עם ילדינו ונקדם אינטראקציות חיוביות בינינו לבינם. בסופו של יום, זה הרי הדבר החשוב ביותר בימים אלו - ליצור בבית אוירה של טוב, שמחה וקבלה בתוך כל הסערה והעולם ששינה את פניו בחוץ. במקביל לכך, נבחין כי ככל שאנחנו ההורים מווסתים יותר ונינוחים יותר, כך גם הילדים סופגים את אותה אווירה והוויסות העצמי שלהם טוב יותר.

התקופה המורכבת עימה אנו מתמודדים יוצרת תנאים ומצבים שלא הכרנו לפני כן ומביאה את אתגרי השגרה לקיצון. בכל הבתים קיימים ריבים בין האחים, בין ההורים לילדים ותחושות של תסכול ומתח חוזרות שוב ושוב. על ידי הגברת הרוך כלפי עצמנו אנו משפרים את סיכויינו להיות רגועים יותר וכתוצאה מכך לייצר חוויות חיוביות בתוך הבית. אם תנסו תגלו עד כמה זה משמעותי בתקופה כזאת, עבורנו ועבורם. 

על המטפלת - הדס אסולין-שמאמה

הדס אסולין-שמאמה, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עובדת בשפ"ח בנתיבות ומרכז "חוסן" שדרות המתמחה בטיפול בחרדה וטראומה. מאמינה בטיפול בילדים שמשלב טיפול בהורות, מתוך גישה מערכתית הרואה את הילד ואת מעגלי חיו בדגש על המשפחה והמערכת החינוכית. אשמח לשמוע תגובות, מחשבות והערות שעולות מקריאת המילים שנכתבו לנעלה. מוזמנים ליצור איתי קשר במייל : hadasa122@gmail.com

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך