קשיים רגשיים בקרב ילדים מחוננים: איך קבוצה חברתית יכולה לסייע?

יערה לב

ילדים מחוננים ומצטיינים מפגינים יכולות יוצאות דופן, אך לעיתים הם יכולים להתמודד עם תחושות כמו הצפה רגשית וחוסר ערך. פעמים רבות, הישגיהם המרשימים יכולים לטשטש את האתגרים הרבים איתם הם מתמודדים, בעיקר במישור הרגשי והחברתי. הכתבה הבאה תציג את האתגרים הללו, ותדגים כיצד קבוצות חברתיות ופסיכו-חינוכיות יכולות לסייע לילדים מחוננים לחוש שייכות ולפתח חוסן.

"ילד מחונן": מה זה אומר?

תופעת המחוננות בקרב ילדים מוגדרת באופן שונה בין מדינות, ארגונים וגישות. לרוב מדובר בילדים ובני נוער המגלים יצירתיות יוצאת דופן, חשיבה ביקורתית, סקרנות ויכולת למידה מהירה. לעיתים קרובות, מחוננים ניחנים גם בכישורים יוצאי דופן במוסיקה, מתמטיקה, ספורט ועוד, אשר מופיעים כבר בגיל צעיר. בישראל, משרד החינוך מבצע מדי שנה מבחן מחוננים בכיתה ב', אשר מאתר מחוננים על בסיס יכולות קוגניטיביות ביחס לבני אותו הגיל.

ילדים מחוננים מתאפיינים במה שמכונה בשפה המקצועית "התפתחות א-סינכרונית": המערכת הקוגניטיבית שלהם מתפתחת מהר יותר ביחס למערכת הרגשית, וכן ביחס לבני גילם – דבר שעלול להוביל לאתגרים רגשיים וחברתיים.

מה האתגרים הרגשיים של מחוננים?

לעולמם הפנימי העשיר של מחוננים ולרגישותם הגבוהה יש יתרונות, אך הם עלולים להביא עימם גם תחושת הצפה ועומס רגשי, קושי בוויסות רגשות או עיסוק בשאלות קיומיות בגיל צעיר. זאת, בזמן שהכלים להתמודדות עם רגשות אלה לא התפתחו באופן מלא. למשל, ילד שמסוגל לפתור בעיות מתמטיות מורכבות, עשוי במקביל לחוות קושי בהתמודדות עם תסכול, או בהשתלבות במשחקים החברתיים של בני גילו – מצב שעשוי לבלבל מאוד את הוריו, מוריו ושאר המבוגרים סביבו.

מחוננים אף נמצאים בסיכון לפתח תפיסה עצמית שלילית. פעמים רבות הם חשופים ללחץ מתמיד להצטיין ולעמוד בציפיות הסביבה, דבר שמוביל לפיתוח פרפקציוניזם קיצוני וערך עצמי שברירי, שתלוי בהצלחה מתמדת. אין זה מפתיע, אם כן, שקיים קשר בין מחוננות לבעיות התנהגות, דיכאון, חרדה ואף אובדנות.

מה האתגרים החברתיים של מחוננים?

בזירה החברתית, ילדים מחוננים עשויים לחוות קושי במציאת שפה משותפת עם בני גילם. בשעה שרב הילדים עדיין מעדיפים אינטראקציות קלילות ומשחקיות, ילדים מחוננים עשויים להתמקד בתחומי עניין אחרים או לחפש אחר קשרים עמוקים יותר. מצב זה עשוי להוביל לתפיסת הילד המחונן כמרוחק או מתנשא, וכן לעורר בו תחושת בדידות. כתוצאה מכך, ישנם מחוננים שבוחרים להסתיר את כישוריהם במכוון, רק כדי לא לבלוט בסביבתם.

גם מסגרות ייחודיות למחוננים – כמו תכניות העשרה, כיתות מיוחדות או תחרויות – מעודדות ביטוי של כישורים אישיים, אך אינן תמיד מספקות מענה חברתי רגשי. במקרים מסוימים, הן עלולות אף להחמיר את תחושת הבדידות של מחוננים דרך יצירת תחרות (גלויה או סמויה) ביניהם.

איך מתמודדים עם האתגרים?

מחקרים מציעים מגוון דרכים בהן ניתן לסייע למחוננים להתמודד עם האתגרים הרגשיים והחברתיים שמלווים אותם:

• חינוך בין-גילי: למידה משולבת, המאפשרת למחוננים לפגוש לא רק את בני גילם הביולוגי, אלא את בני גילם הפסיכולוגי והקוגניטיבי, על מנת ליצור קבוצת שווים אמיתית עבורם.

• שימוש בשיח רגשי ופסיכו-חינוכי: שיח עם הילדים אשר כולל מתן שם לרגשות, נרמול תחושות, הקניית כלים לוויסות רגשי ושילוב דרכי התמודדות עם מצבים מורכבים. ניתן לערוך שיח במסגרת ביתית עם ההורים, בבית הספר בעזרת המורים והיועצים, או בטיפול רגשי פרטני או קבוצתי.

• הקניית ידע לאנשי מקצוע מתאימים: מתן כלים וידע למורים, יועצים ופסיכולוגים חינוכיים אודות האתגרים הייחודיים של ילדים מחוננים, והפערים בין יכולותיהם הקוגניטיביות לאלו הרגשיות. כך, אנשי חינוך וטיפול לא יסתפקו במבט על ההישגים האקדמיים בלבד, ויוכלו לאתר מצוקות רגשיות וחברתיות בזמן.

• יצירה של קהילת מחוננים: קהילה עשויה לאפשר לילדים לפגוש בני גיל עם מאפיינים דומים, לחלוק חוויות ולנרמל את האתגרים.

כוחן של קבוצות לילדים מחוננים

דרך נוספת להתמודדות עם אתגרים אלו, היא באמצעות קבוצות חברתיות ופסיכו-חינוכיות, אשר מייצרות קהילה וקבוצת שווים אמיתית עבור ילדים מחוננים. קבוצות אלה משלבות שיח רגשי, אלמנטים חברתיים, ותהליך מובנה של הקניית כלים וידע ותרגול מיומנויות.

כוחה של קבוצה למחוננים טמון בהיותה מסגרת קבועה, שבה ילדים או מתבגרים נפגשים במטרה ליצור קשרים, לחלוק חוויות ולקבל תחושת שייכות, באופן שאינו מהווה בהכרח טיפול רגשי ישיר. לרב, מנחי הקבוצות הם אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים או מנחים מקצועיים אחרים, ולעיתים משלבים אותן בתוכניות למצוינות או במסגרות החינוכיות הרגילות.

בשנים האחרונות ניתן למצוא קבוצות רבות לילדים ונוער מסוג זה, אשר נותנות מענה להתמודדויות שונות, כמו תכנית "רקפת" (התמודדות עם חרדה חברתית), תכנית "רעים" (אוטיזם), "מתחברים" (חרדה וויסות רגשי), עמותת נט"ל (על רקע אירועי טרור ומלחמה) ועוד, דבר שמעיד על נחיצותן של קבוצות אלה בקרב ילדים ובני נוער.

קבוצות חברתיות ופסיכו-חינוכיות יכולות ליצור סביבה מוגנת ותומכת, שבה ילדים מחוננים יכולים:

• להרגיש שייכות: היחשפות למחוננים נוספים אשר מתמודדים עם חוויות דומות, מסייעת להבין שהאתגרים עימם הם מתמודדים אינם חריגים, אלא מהווים חלק ממאפייני הקבוצה.

• לנרמל את החוויה: שיתוף בתחושות ובסיפורים אישיים מצמצם את חוויית הבדידות ומחזק את הביטחון העצמי.

• לתרגל מיומנויות רגשיות וחברתיות: בקבוצות ניתן ללמוד לרכוש כלים לשיום רגשות, לוויסות רגשי, לפתרון קונפליקטים וליצירת אמפתיה.

• להרחיב את התמונה האישית: הקבוצה מהווה מרחב שבו הילד לא חייב להיות תמיד "המצטיין" או "מי שיודע הכול". יש בה מקום גם לקושי, לאי ודאות ולצדדים פחות מושלמים בילד.

לסיכום, כתבה זו קוראת למנהלי מסגרות, צוותים חינוכיים והורים להפנות את תשומת הלב לא רק למצוינות הלימודית של מחוננים, אלא גם לרווחתם הנפשית ולחוסנם. לשם כך, חשוב לפתח מענים המותאמים למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה – במישור החברתי והרגשי, לא פחות מבמישור הלימודי.

קבוצות חברתיות ופסיכו־חינוכיות מציעות מענה שפשוט ליישם בתוך מסגרות חינוכיות. בקבוצה, הילד נמצא בסביבה שבה הוא מובן ומקובל, לומד שאינו היחיד שמרגיש שונה, ומקבל כלים פרקטיים להתמודדות עם מצבים יום-יומיים. שילוב של שיח רגשי, פעילות חברתית ומרחב בטוח להתנסות מאפשר לחבר בין עולמו הפנימי של הילד לעולם החיצוני – וכך לטפח חוסן, גמישות רגשית וביטחון עצמי. בסופו של דבר, מענה זה תורם לא רק לרווחה המיידית של הילד, אלא גם ליכולתו להתמיד בכישרונו הייחודי לאורך זמן.

על המחברת – יערה לב

פסיכולוגית ומנחת קבוצות (מ.ר. 27-191424), בוגרת M.A בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית מאוניברסיטת ת"א ותוכנית החוסן הלאומי של אוניברסיטת רייכמן והסתדרות הפסיכולוגים בישראל. כיום היא פועלת בעמותת נט"ל בפרויקט לחיזוק החוסן בקרב בני-נוער וצעירים ומנחת קבוצות בתכנית "רעים". יערה מתמחה בקבוצות לחיזוק החוסן ועוסקת בפיתוח פתרונות מעשיים לחיזוק הרווחה הנפשית והחברתית בקרב אוכלוסיות מגוונות.

מקורות

גלעד, ש. (2019). טיפול פסיכולוגי עם ילדים מחוננים בעלי קושי בוויסות רגשי. פסיכולוגיה עברית. נדלה מ: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3787

דויד, ח. (2013). מחשבות מוות איומי התאבדות של מחוננים צעירים. פסיכולוגיה עברית. נדלה מ: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2981

Cross, T. L., & Cross, J. R. (2021). Suicide among gifted children and adolescents: Understanding the suicidal mind. Routledge.‏

Davidson Academy. (2021, October 6). Types of challenges gifted students face. Davidson Academy Blog. Retrieved from: https://www.davidsonacademy.unr.edu/blog/challenges-gifted-students-face/

Davidson Institute. (2023, November 8). Gifted friendships: Age-mate vs. true peer. Davidson Gifted. Retrieved from: https://www.davidsongifted.org/gifted-blog/gifted-friendships-age-mate-vs-true-peer/

Delisle, J. R., Whitmore, J. R., & Ambrose, R. P. (1987). Preventing discipline problems with gifted students. Teaching Exceptional Children, 19(4), 32.‏

Fonseca, C. (2011, January 16). Helping GT kids understand their emotions through effective emotional coaching. Davidson Institute for Talent Development. Retrieved from: https://www.davidsongifted.org/gifted-blog/helping-gt-kids-understand-their-emotions-

through-effective-emotional-coaching/Davidson Institute Pfeiffer, S. (2021, February 11). Helping them climb: Optimizing favorable outcomes. Retrieved from: https://www.sengifted.org/post/helping-them-climb