תפריט נגישות
חיפוש

לא רק לחילונים: טיפול פסיכולוגי בציבור הדתי

לא רק לחילונים: טיפול פסיכולוגי בציבור הדתי

פורסם על ידי ד"ר צבי מוזס

ד"ר צבי מוזס הוא פסיכולוג קליני בכיר, בוגר ישיבה תיכונית ואוניברסיטת בר אילן.

מנהל מכון שילה המציע שירותי יעוץ לציבור הדתי, בעל ניסיון רב בטיפול בציבור הדתי והחילוני ובהקמתן וניהולן של מערכות מקצועיות.

כמות התוצאות המתקבלת בהקשת המילה 'פסיכולוג' במנוע החיפוש של Google מבהירה כי הפנייה לטיפול פסיכולוגי הפכה לשכיחה ומקובלת ביותר בתקופתנו. יחד עם זאת, זמינותה של אופציית הפנייה לטיפול בקרב האוכלוסיה החילונית אינה מאפיינת בהכרח גם מגזרים אחרים בחברה הישראלית: ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני ומנהל מכון שילה המספק שירותי יעוץ לציבור הדתי, מתאר את מורכבות הפניה לטיפול בקרב הציבור הדתי ואת הגורמים לצורך בשירות טיפולי ייחודי לאוכלוסיה זו.

כשפרויד פוגש את הרבנים: פניה לטיפול בציבור הדתי

הולדת הפסיכואנליזה מיוחסת לזיגמונד פרויד אשר הגה את קווי היסוד של הטיפול הפסיכותרפי (ריפוי באמצעות שיחה) לפני מעט יותר ממאה שנים. עם זאת, הפנייה לגורם סמכות לקבלת יעוץ ותמיכה בהחלט אינה המצאה פרוידיאנית: במשך אלפי שנים נהגו אנשים לשטוח את מצוקותיהם והתלבטויותיהם בפני 'זקני השבט', רבנים, כמרים וכן הלאה.
הצורך ביעוץ ותמיכה משותף לבני אדם באשר הם, אך לדבריו של ד"ר מוזס בציבור הדתי קיימת הרגשה- לעיתים דעה קדומה ולעתים חשש ממשי- שטיפול נפשי הוא בעל אופי חילוני: "הגישה הפסיכולוגית מושפעת מערכי התרבות המערבית, ונתפסת כחופשית ומתירנית. חלק מהנחות הבסיס הפרוידיאניות מדגישות את המרכזיות של הדחף והיצר המיני, ומניחות דטרמיניזם והיעדר בחירה חופשית, עקרונות אשר אינם מתיישבים עם התפיסה הדתית. לכן, פניה לפסיכולוג מעוררת תחושה של הגעה למקום חילוני אשר עשויה להביא להתנגשות עם ערכי ההלכה ואולי חלילה אף להשפעה אנטי דתית. מסיבה זו, יש בציבור הדתי קושי לפנות לעזרת טיפול פסיכולוגי".
גורם נוסף עליו מצביע ד"ר מוזס כמקשה על הפנייה לטיפול הוא הסטיגמה: "הציבור הדתי מתמודד עם קשיים דומים לקשיים איתם מתמודדת האוכלוסיה החילונית- חרדות, דיכאון, קשיים בזוגיות, קושי ביצירת אינטימיות וכן הלאה. בעבר פניה לפסיכולוג כדי להתמודד עם קשיים אלו ואחרים לוותה בסטיגמה קשה ונחשבה ל"לא נורמלית". היום, למרות שהסטיגמה דומיננטית הרבה פחות, הפתיחות לנושא עדיין אינה זהה לפתיחות בציבור החילוני".

למרות החששות הנלווים לפניה לפסיכולוג, מדגיש ד"ר מוזס כי עבור חלק מן האנשים ובחלק מן הקשיים יעוץ עם רב או אישיות תורנית אינו מספיק. במקרים אלו יש צורך בתהליך יעוץ ממושך, מקצועי או מעמיק יותר, ובהתאם התעורר הצורך בהקמת מכון שילה אשר מציע שירותי יעוץ וטיפול לפרטים, זוגות ומשפחות מהציבור הדתי. הפנייה לפסיכולוג איננה באה כתחליף לפנייה לרבנים אלא כצעד נוסף ולעתים משלים, כאשר ניתן לפעול בשיתוף פעולה עם רבנים: "אמנם בציבור הדתי לאומי הקשר עם הרבנים וקבלת סמכותם אינם חזקים כפי שהם בציבור החרדי או החרד"לי, אך לפעמים שיתוף הפעולה עמם מחזק את התהליך הטיפולי. לדוגמא, ניתן לפנות לרבנים כאשר מתעוררת סוגיה הלכתית בנוגע לתכנים הטיפוליים או להיעזר בהם לגיוס תמיכה חברתית-קהילתית ותעסוקתית במקרה של הפרעות נפשיות הפוגעות בתפקוד. חשוב להדגיש כי שיתופי פעולה מסוג זה נעשים רק בהסכמתו של המטופל, מאחר והפסיכולוג מחוייב לסודיות מלאה".

בין הלכה להכלה: משמעות הבחירה בפסיכולוג דתי

הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי הדגיש את החיפוש אחר תכנים בלתי מודעים בנפש המטופל, אך לאורך השנים הציעו מטפלים ותיאורטיקנים אלטרנטיבות ודגשים נוספים. אחת ההתפתחויות המשמעותיות הייתה הדגשת אלמנטים כהכלת המטופל והפגנת אמפתיה וקבלה ללא תנאי שלו.
הדגש על אלמנטים אלו עשוי, על פניו, לעורר תהיות לגבי יכולתו של פסיכולוג דתי לקבל בחירות והעדפות מסוימות של מטופליו: האם פסיכולוג דתי מסוגל לקבל העדפה הומוסקסואלית של מטופל? כיצד יוכל לתמוך בהחלטה של מטופל להתרחק מהדת ומאורח החיים המסורתי?
לדבריו של ד"ר מוזס סוגיה זו אינה רלוונטית רק למטפלים מהציבור הדתי: "כיום אנו יודעים שכל מטפל מביא לטיפול את אישיותו, ערכיו ואמונותיו. חלק משמעותי בהכשרתם של מטפלים הוא רכישת היכולת להניח בצד את האמונות והדעות האישיות ולהקשיב למטופל ללא שיפוטיות, וכך גם לגבי התחום ההלכתי. כל מטפל- דתי או חילוני- קובע את גבולות האמפתיה האישיים שלו ובוחן בינו לבין עצמו באילו מקרים אין הוא מסוגל לטפל. כך, לדוגמא, מטפל מסוים עשוי להרגיש כי הוא מסוגל לקבל הומוסקסואל דתי אשר אינו מעוניין בשינוי ולעזור לו לחיות עם הקושי הנובע מהבחירה, בעוד שמטפל אחר ירגיש כי ההתנגשות עם ערכי ההלכה אינה מאפשרת לו עמדה זו. הדבר אמור גם לגבי נושאים כבגידה בבת זוג, חילול שבת וכן הלאה. בדומה, מטפל חילוני יבחן בינו לבין עצמו האם הוא מסוגל לטפל באדם שבוגד באשתו או באדם שהתנהגותו אינה מוסרית או הומנית באופן שלא מקובל עליו ".

"באופן כללי", מוסיף ד"ר מוזס, "ניתן לומר כי הטיפול בציבור הדתי על ידי מטפלים דתיים אינו נובע מקיומם של שיטה או גישה טיפולית ייחודית: הכשרתם של המטפלים זהה להכשרתם של מטפלים חילוניים אך הכרותם עם החברה הדתית מאפשרת רגישות לניואנסים, קשיים והשקפות אשר מטפל חילוני עשוי לפספס מאחר ואינו בקיא בטרמינולוגיה והאפיונים הייחודיים לחברה הדתית. אין ספק שמטופל דתי יכול ליהנות מקשר טיפולי עם מטפל חילוני; חלקם אף יעדיפו זאת. עם זאת, מאחר וכיום אנחנו מודעים לחשיבות ההתאמה בין מטפל למטופל, הפניה למטפל דתי עשויה להקל על החיבור וליצור תחושה של מובנות".

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך