תפריט נגישות
חיפוש

לא לוותר - עבודה מהבית בזמן הקורונה

לא לוותר - עבודה מהבית בזמן הקורונה

פורסם על ידי עדנה ברק

הפסיכולוגית התעסוקתית עדנה ברק ממליצה כיצד להצליח לשמור על שגרת העבודה גם במציאות שהקורונה הכתיבה לנו ויש לה עצה מקצועית מפתיעה, שנוגדת את הנטייה הטבעית של כולנו – על ההורים להיות "אגואיסטיים". 

עבודה בצל הקורונה – תנאים שלא הכרנו

כל מי שכבר ניסה – יודע: קשה מאד לעבוד מהבית, בוודאי כשיש בבית ילדים קטנים. המצב קל יחסית כשבבית שני מבוגרים עם ילד אחד וקשה מאד כשיש הורה אחד עם מספר ילדים, במיוחד אם מדובר בשובבים נמרצים, שכל מסגרות העיסוק השוטף נלקחו מהם לפתע: החל מהגן או בית הספר, דרך חוגים ועד מפגשים עם החברים.

לא מדובר רק בשבירת הרגלים. ברקע סוערות, אצל כולנו, שתי חרדות עזות, אמיתיות, קיומיות: החרדה הבריאותית עקב מחלת הקורונה וחרדת הקיום עקב הפסקת העבודה, הפיטורין, החל"ת או סגירת העסק. אנחנו מוטרדים כיום משתי שאלות חריפות ומאיימות: האם נחיה? ואם כן: ממה נחיה, כשההכנסה נפגעת כל כך? 

סדרי עדיפויות חדשים

במצב כזה הנטייה הטבעית היא לגונן על היקרים לנו, ובמיוחד על הילדים שאיתנו. הרצון הוא להגן, לשמור, לעטוף, לפנק, להקל עליהם – כי מי יודע מה יהיה מחר. התגובה המיידית היא להעמיד את הילדים וצורכיהם במקום הראשון. להתמסר אליהם, להעסיק אותם, לשחק איתם, לעזור להם לתפעל את הלמידה מרחוק, לפצות אותם על העדר המפגשים עם החברים ולהשקיע בפעילויות משותפות.

אבל באותו זמן בדיוק עלינו גם לעבוד. היטב. וברור לכולם שלא כל מי שעובד מהבית ולא כל מי שהוצא לחל"ת יחזור למעגל העבודה. כרגע מעריכים כי 20% יפוטרו ולא יחזרו, אך ייתכן שאומדן זה נמוך מדיי, כי ארגונים מגלים עתה שביכולתם לתפקד עם פחות עובדים ממה שהעריכו קודם. כלומר: צריך לא סתם "לעבוד", אלא לעבוד היטב, לבלוט בביצועים האישיים, להרשים בעשייה ובתפוקות את הממונים – כדי להבטיח, ככל הניתן, שאנחנו נהיה בין אלה שייבחרו להימנות על קבוצת המועסקים. 

מכיוון שאי אפשר באותן שעות גם להשקיע בילדים וגם להשקיע בעבודה, ההורה הבודד או ההורה הזוגי מגלה שעליו לעבוד לפני שהילדים קמים ולהמשיך לאחר שהם הולכים לישון. זהו פתרון מצוין "על הנייר", אבל בחיים האמיתיים פירושו שלהורים יש ימים ארוכים מאד ומעייפים מאד. שההורה ממלא כיום את כל התפקידים, ומחליף גם את הגננת או המורה, הסבתא או הבייביסיטר, המדריך בחוג או החברים. כלומר: התפקיד הרגיל שלו כהורה, מוכפל ואפילו משולש כיום, ביחס לימי השגרה. התוצאה: הצטברות של עייפות שבהמשך תתורגם למתח, עצבנות, חוסר סבלנות, כעס, תחושת קורבנות וחוסר צדק. הרגשות הללו מקטינים את יכולת ה"ספיגה" וההכלה שלנו. ה"פיצוצים" הרגשיים מתרבים. האווירה הופכת מתוחה ובלתי נעימה. 

בדומה להדרכה המוכרת לנו מטיסות, לפיה עלינו, במקרה חירום, להרכיב תחילה על עצמנו את מסיכת החמצן, ורק לאחר מכן להרכיב את המסכה על פני הילדים. 

גם במצב החירום שהביאה הקורונה יש להתנהל באותו האופן. כלומר: טפל בעצמך תחילה, אחרת לא יהיה מי שיישאר עם הילד ויטפל בו. 

בניגוד לנטייה הטבעית שלנו תמיד, על ההורים העובדים מהבית לשים את עצמם – ולא את ילדיהם! – במקום ראשון בסדר העדיפויות. 

מכיוון שלא מדובר בשבוע-שבועיים של מאמץ חריג, אלא בתקופה מתמשכת שאיש לא יודע להעריך כמה זמן היא תלווה את חיינו, חיוני שההורים יהפכו ל"אגואיסטים" וידאגו בעדיפות ראשונה לעצמם. 

על מה חשוב לשמור?

ראשית, על ההורים לאפשר לעצמם מספיק שעות שינה, כדי למנוע מעצמם שחיקה והתמוטטות. יש לקחת בחשבון שלכולנו קשה עתה להירדם, ולעיתים עוברים עלינו לילות המלווים בחלומות-סיוטים. לא פעם אנו קמים בבוקר עייפים, ומתחילים את היום החדש עם "אוברדרפט" של אנרגיה. כלומר: נדרשות לנו שעות שינה מרובות יותר מכרגיל. 

שנית, יש להקצות שעות ברורות לעבודה, במשך היום, שעות בהן הילדים, בכל הגילאים, מעסיקים את עצמם – ומאפשרים להורים להתמקד בעבודתם. ילדים, בכל גיל, יודעים להפנים חוק כמו "לא מפריעים עכשיו לאימא, היא עובדת". זאת בתנאי, כמובן, שהאם יודעת להקפיד על החוק ולא מאפשרת הפרה שלו. עליה לפעול בצורה אסרטיבית, סמכותית, להיות תקיפה, מבלי להיות תוקפנית, לעמוד על שלה, מבלי לפגוע באחר. מי שמתקשה לסגל לעצמו תכונות אלו – יכול לתרגל אותן באמצעות סרטוני הדרכה ביו-טיוב, ספרים או ייעוץ מקצועי מרחוק. 

זאת לא משימה בלתי אפשרית

זוכרים? פעם היה ברור שלוחשים ושומרים על השקט כי "אבא חזר עייף מהעבודה והוא ישן עכשיו". לילדים של הורים שעובדים מהבית היה ברור שיש שעות בהן לא מפריעים ויש אזורים בבית שהם מחוץ לתחום, כמו חדר העבודה. ברגע שההורים קובעים את הכללים המחייבים, הילדים (בכל גיל!) לומדים לציית.

חשוב שתפנימו - מדובר בצעד שהוא חיוני לא רק עבורכם, אלא חיוני גם עבור הילדים – בדיוק כמו העיקרון של מסכת החמצן במטוס. 

בניגוד לנטייה הטבעית שלנו, להתנהג כאילו להורים יש רק חובות ולילדים יש רק זכויות – עלינו, רצוי תמיד אבל זה נכון במיוחד עתה, להגדיר את זכויות ההורה. להאמין שגם להורים יש זכויות ולשמור על הזכויות הללו בהקפדה. 

על הכותבת – עדנה ברק

עדנה ברק הינה פסיכולוגית תעסוקתית וארגונית, בעלת תואר מומחה. יזמה, הקימה וניהלה את חברת "נקודת מפנה". עוסקת 45 שנה בפתרון בעיות בתחומי עבודה וקריירה. מומחית בסיוע למובטלים במציאת עבודה הולמת חדשה, במעברים מעצמאי לשכיר ולהפך. עוסקת באבחון והכוון תעסוקתי. מחברת הספרים "נקודת מפנה בקריירה" ו"לחזור למעגל העבודה". 

ניתן לפנות לעדנה ברק, עם שאלות אישיות, בנושאים של משפחה, עבודה וקריירה, במייל הבא: edna675@gmail.com . 

אנשי מקצוע בתחום

ייעוץ קריירה

עוד מאמרים שיעניינו אותך