חיפוש

סליחות? לא רק ביום כיפור. השפעת היכולת לסלוח על חיינו

סליחות? לא רק ביום כיפור. השפעת היכולת לסלוח על חיינו

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"הימים הנוראים" שבין ראש השנה ליום כיפור נחשבים במסורת היהודית לימים בהם עורך האדם חשבון נפש, כאשר צום יום כיפור עצמו נועד לכפר על חטאים ש"בין אדם למקום ובין אדם לחברו". אחד ממנהגי יום כיפור הבולטים הוא ה"תשליך", המסמן את השלכת החטאים לאחר חשבון הנפש, במטרה לקחת אחריות על טעויות וחטאים, להיטהר ולפתוח בשנה נקייה מחטאים.
ההלכה היהודית מדגישה את תפקידו המשמעותי של חשבון הנפש סביב חטאים, אך היבט לא פחות משמעותי בחיינו הוא היכולת לסלוח לאלו שחטאו לנו. בשנים האחרונות עוסקים גם אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי במשמעות היכולת לסלוח ובהשפעותיה על חיינו.

סליחה- טוב או רע ליהודים?

פעמים רבות מצוטטים בתקשורת קורבנות פשעים אלימים או משפחותיהם אשר מצהירים כי לעולם לא יסלחו לפושע. אי קבלת הסליחה מסמלת בין השאר את ההכרה בפגיעה הקשה שחווה הקורבן ובהשפעתה האקוטית על חייו. באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להזדהות עם היעדר הרצון לסלוח לאנסים, רוצחים ותוקפים אלימים, אך כאשר מדובר ב"פשעים" נורמטיביים יותר עמדתנו עשויה להיות ברורה הרבה פחות: האם צריך לסלוח לבעל שבגד? האם ניתן לסלוח לאם מזניחה?
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בנושא הסליחה והיכולת לסלוח העלו מספר ממצאים מעניינים.
היכולת לסלוח נחשבת ליכולת חיונית לשימור קשרים בין אישיים משמעותיים: אינטראקציה הכוללת התנצלות וקבלתה מביאה להפחתה משמעותית ברגשות השליליים הנלווים לקונפליקט במערכת היחסים. כמו כן, קבלת התנצלות מפחיתה מוטיבציות שליליות הנלוות לפגיעה, כרצון לנקמה והימנעות ממערכת היחסים. בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נמצא גם כי היכולת לסלוח קשורה בעלייה ברווחה הנפשית- אנשים אשר חוו פגיעה משמעותית במערכת יחסים ודיווחו על נטייה גבוהה יותר לסלוח עליה נטו למצב רוח טוב יותר, תחושת סיפוק כללי גבוהה יותר ופחות סימפטומים גופניים מטרידים.
סדרת מחקרים נוספת אשר עסקה בהשפעת היכולת לסלוח על מערכת היחסים הצביעה על כך שהסיכוי לחזרת ההתנהגות הפוגעת קטן כאשר הצד הנפגע מביע את נכונותו ויכולתו לסלוח.
אך האם משמעותם של ממצאים אלו היא שניתן וכדאי להבליג על כל פגיעה? לטענת אנשי מקצוע, לא ממש.

טיפול בסליחה- היכולת לסלוח בטיפול הפסיכולוגי

משמעות היכולת לסלוח אינה בקבלת המעשה השלילי ונתינת לגיטימציה לכך שהתבצע, אלא בתהליך ההתגברות הפנימית על האירוע והשלכותיו. למעשה, פעמים רבות מתמקדים תהליכים טיפוליים דווקא ביכולתו של הנפגע להכיר בעוול שנעשה לו ולהשתחרר מחווית האשמה (אלמנט זה בולט במיוחד, למשל, בטיפול בנפגעות תקיפה מינית אשר לא פעם חוות אשמה רבה על כך שנתקפו, על שתיקתן, על תגובתן לתקיפה וכן הלאה).
מטרתו של תהליך הסליחה היא הכרה בעוול ואי הצדק שגרם הפוגע אך במקביל, השגת שיפור בדימוי העצמי ושיפור התפקוד והתחושה הרגשית של הנפגע. תהליך זה רלוונטי הן במקרים של פגיעה במסגרת מערכת יחסים (בגידה, למשל) והן במקרים בהם התרחשה הפגיעה שלא במסגרת יחסים (למשל, שכול של אם שבנה שנהרג בקטטה).
הבנת תפקידה הפסיכולוגי המשמעותי של היכולת לסלוח הביא להתפתחות מודלים טיפוליים הממוקדים בתהליך הסליחה. מודלים אלו מיושמים הן בטיפולים פרטניים והן בטיפולים משפחתיים וזוגיים, ומכוונים לעיבוד רגשי של הפגיעה, קבלת הכאב הנובע ממנה, פיתוח אמפתיה לפוגע (כאשר הפגיעה מתקיימת במסגרת מערכת יחסים) וכן הלאה. במסגרת טיפולים אלו מתמקדת העבודה הטיפולית גם בזיהוי תפקידיה החיוביים של היכולת לסלוח וההשפעות החיוביות שיתלוו אליה, ובהדגשת הבחירה שנמצאת בידי הפוגע האם לסלוח או לא.
מחקרים אשר בחנו את יעילותם של מודלים טיפוליים אלו הצביעו על שיפור ניכר במצבם של אנשים אשר השתתפו בטיפול: אנשים אשר נעזרו ב"טיפול בסליחה" נטו פחות לסימפוטמים של דיכאון וחרדה וחוו יותר רגשות חיוביים ותקווה.

היכולת לסלוח משמעותית לא רק במודלים טיפוליים המדגישים את תהליך הסליחה. דורון וינשטוק, פסיכולוג קליני ממנהלי מכון שיח לפסיכותרפיה התייחסותית וממובילי מרכז בטיפולנט, רואה בתהליך הסליחה תהליך בעל ערך גם בטיפול הפסיכולוגי ה"קלאסי":
"תהליך הסליחה כרוך תמיד בהתמרה (טרנספורמציה)- היכולת לקחת את העובדות כפי שנחוו ולתת להן פירוש חדש באמצעות הבניה רגשית וקוגניטיבית חדשה. הדגש הוא על ההבניה הרגשית החדשה שמאפשרת בניית מובן קוגניטיבי חדש, כך שמה שנתפס קודם כנורא, כפוגע, כשולל, כדורש נקם וכן הלאה מקבל משמעות נסבלת יותר כלפי האחר ו/או כלפי העצמי. כדי להצליח לבצע טרנספורמציה מסוג זה יש צורך להיחלץ מנקודת מבט מקובעת ולסגל נקודת מבט חדשה, ואת האפשרות לנוע בין שתי נקודות מבט אלו מבלי לפסוק מי מהן ה'נכונה'. מבחינה זו סליחה היא תהליך אינטראקטיבי, בין אישי, שבו יש מקום לזולת, לסובייקטיביות שלו ולחוויה וההבנה שלו את הסיטואציה".
מעבר לכך, מדגיש דורון וינשטוק את משמעותו הרבה של המפגש הטיפולי כחלק מתהליך הסליחה ומסביר כי היום נתפס תהליך הסליחה לא כמתחולל אצל המטופל בלבד, אלא כתהליך שמצליח להתקיים בזכות תהליך הדדי שהמטפל והמטופל שותפים לו ובו הם משפיעים זה על זה בו זמנית.

ביבליוגרפיה

Interpersonal consequences of forgiveness: Does forgiveness deter or encourage repeat offenses? Wallace, Exline, Baumeister, Journal of Experimental Social Psychology 0022-1031 vol: 44 (2) 2008 p:453-460.
Process-based forgiveness interventions: A meta-analytic review, By Lundahl, Brad W.; Taylor, Mary Jane; Stevenson, Ryan; Roberts, K. Daniel, Research on Social Work Practice. Vol 18(5), Sep 2008, 465-478.
Forgiveness, feeling connected to others, and well-being: Two longitudinal studies, By Bono, Giacomo; McCullough, Michael E.; Root, Lindsey M, Personality and Social Psychology Bulletin. Vol 34(2), Feb 2008, 182-195.