חיפוש

מי מפחד ממנגנוני הגנה?! חלק ב'- סוגי מנגנוני הגנה

מי מפחד ממנגנוני הגנה?! חלק ב'- סוגי מנגנוני הגנה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

שלוש נשים נתקלות באותו היום באימייל המסגיר את העובדה שבעליהן מנהלים קשרים רומנטיים עם נשים אחרות. התמונה העולה מהאימיילים ברורה ואינה מוטלת בספק, אך כל אחת מהנשים מגיבה באופן שונה. הראשונה ממהרת לומר לעצמה שזו בוודאי טעות- לא ייתכן שבעלה בוגד בה- וממשיכיה בעיסוקיה; השניה מרגיעה את עצמה בכך שזהו בוודאי רק משבר של גיל המעבר ושוקעת בקריאת מאמרים על השפעות גיל המעבר על גברים והשלישית מרגישה כי במקום לכעוס היא מוצפת אהבה אל בעלה, ומחליטה לעשות הכל כדי לכבוש בחזרה את ליבו.

נשים אלו הפעילו מנגנוני הגנה שונים כדי להתמודד- לפחות בשלב הראשוני- עם המידע המאיים והמטלטל אליו נחשפו.

מנגנוני הגנה מוגדרים כ"כתהליכים פסיכולוגיים אוטומטיים, מודעים בחלקם, שתפקידם להגן עלינו מפני חרדה" ובמאמר זה נסקור את סוגי מנגנוני ההגנה השונים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם (למידע על פעולת מנגנוני ההגנה עבור לחלק א')

כיום מקובל לחלק את מנגנוני ההגנה לשתי קבוצות מרכזיות- מנגנוני הגנה ראשוניים/פרימיטיביים אשר מגנים על הגבולות בין העצמי לבין המציאות החיצונית, ומנגנוני הגנה גבוהים/משניים אשר מגנים על הגבולות בין חלקים נפשיים שונים בנפשו של האדם עצמו. שתי קבוצות מנגנונים אלו נבדלות בעיקר במידה בה הן שומרות על קשר עם המציאות ומאפשרות תגובה נאותה אליה. כמו כן, בעוד שמנגנוני הגנה פרימיטיביים נוטים להשפיע על חווית האדם בכללותה ולהשפיע על אספקטים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, מנגנונים גבוהים משפיעים בדרך כלל רק על חלק מאספקטים אלו. למשל, בדוגמא המובאת בפתיחה האישה המכחישה את אפשרות הבגידה אינה חווה אותה באף אספקט (רגשי, התנהגות וקוגניטיבי) ואילו האישה אשר מפעילה מנגנון גבוה של אינטלקטואליזציה ופונה לקריאת חומר לימודי- מתנתקת רק מהאספקט הרגשי אך לא מהאספקטים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של החוויה.

עם זאת, יש לציין כי גם שימוש מוגזם בהגנות גבוהות עלול להביא לפגיעה בהסתגלות ובתפקוד. כמו כן, כולנו עשויים להשתמש בהגנות ראשוניות מול איום משמעותי במיוחד, אך אצל רובנו השימוש בהגנות אלו יומר תוך זמן קצר לשימוש בהגנות גבוהות יותר, בעוד שאצל חלק מהאנשים השימוש בהגנות פרימיטיבות יימשך לאורך זמן. לדוגמא, אנשים רבים אשר קיבלו בשורה על אובדן פתאומי מדווחים על שימוש במנגנון פרימיטיבי של הכחשה עם היוודע הבשורה ("זאת בוודאי טעות"; "לא יכול להיות שזה קורה לי"), אך רק חלק קטן מהם ימשיכו להכחיש את אובדן יקיריהם לאורך זמן.

מנגנוני הגנה ראשוניים/פרימיטיביים

הכחשה: שימוש במנגנון של הכחשה מתבטא בסירוב להכיר בתכנים או אירועים מתוך תחושה ש"אם אני לא יודע- זה לא קורה". כאמור, תגובת ראשונית של הכחשה היא טבעית סביב אירועים קשים, אך כאשר היא ממשיכה ללוות את האדם היא עלולה להביא לפגיעה קשה בהסתגלות למציאות.
נסיגה פרימיטיבית: נסיגה למצב מודעות חליפי בתגובה לגירויים מאיימים. בדומה לתינוקות אשר עשויים להירדם כאשר הם מתוחים או מגורים באופן בלתי נעים, בוגרים אשר משתמשים בהגנה זו יסגו לשינה או אדישות לנוכח סיטואציות או רגשות מאיימים. דוגמא לכך היא אנשים אשר שוקעים בצפייה בטלוויזיה תוך מריבה סוערת.
אידיאליזציה ודוולואציה: מנגנונים אלו מאפשרים לנו להתעלם מחלק מיתרונותיהם וחסרונותיהם של אדם או סיטואציה ולחוות רק את האספקטים השליליים או החיוביים. מנגנון זה משרת אותנו בילדות מול הורינו ובבגרות כאשר אנו מתאהבים, אך שימוש מופרז בו מונע הערכה נכונה של המצב ועלול להביא לבחירות שגויות. לדוגמא, נער אשר תופס באופן אידיאלי את 'מלך הכיתה' עלול להגרר אחריו להתנהגות עבריינית.
השלכה והפנמה: מנגנונים אלו מתרחשים בהיעדר גבול ברור בין העצמי לאחר ומתייחסים לתהליכים בהם האדם משייך לעצמו אלמנטים המצויים באחרים (הפנמה) או משייך לאחרים אלמנטים המצויים בו עצמו (השלכה). לדוגמא, גבר תוקפני אשר טוען שכולם מתנכלים לו על לא עוול בכפו משתמש במנגנון השלכה אשר מונע ממנו להתמודד עם האשמה שמעוררים החלקים התוקפניים המצויים בו. שימוש חיובי במנגנון הפנמה הוא תהליך המאפיין את תקופת הילדות ובו הילד משייך לעצמו את תכונותיהם החיוביות של ההורים- אם הם גדולים וחזקים, הרי שגם אני בוודאי כזה.
הזדהות השלכתית: מנגנון בו האדם משליך אל אדם אחר אלמנטים פנימיים, אך בנוסף להשלכה רגילה- גורם לאחר להתנהג בהתאם לאלמנטים המושלכים. דוגמא להזדהות השלכתית היא מטופל אשר חווה את מטפלו כביקורתי, והמטפל מזדהה עם תפקיד זה ואכן מתנהג באופן ביקורתי כלפי המטופל.
פיצול (ספליט): מנגנון זה מונע את החרדה הנובעת ממצבים אמביוולנטיים על ידי פיצול התפיסה באופן שיוצר חוויה דיכוטומית ומובחנת בין "טוב" ל"רע". לדוגמא, תפיסת קבוצת מיעוט כמרושעת ומסוכנת בלבד, מבלי להתייחס למורכבותה והשונות בה, מאפשרת לצאת נגדה בקלות רבה ביחס למצב בו היתה נתפסת באופן שלם ומורכב יותר. מנגנון של פיצול מאפיין בעלי הפרעות אישיות אשר תפיסתם את האחר עשויה להשתנות באופן קיצוני תוך זמן קצר (מ"הוא בעל מושלם" ל"אני שונאת אותו"), והם נוטים לשייך לאנשים מסויימים רק תכונות חיוביות ולאחרים- שליליות (למשל, "בוס טוב" ו"בוס רע").
דיסוציאציה: מנגנון המבוסס על נתק מחוויה בלתי נסבלת באופן שאינו מאפשר לה לחדור למודעות. המנגנון הדיסוציאטיבי נע על טווח רחב הנע בין דיסוציאציה נורמטיבית (למשל, נתק מהחוויה הרגשית בעת אירוע טראומטי, אשר מאפשר לחייל לשרוד את הקרב ולאישה נאנסת לשרוד את התקיפה) לבין דיסוציאציה קשה המביאה לפגיעה בתפקוד, כמו במקרים של אישיות מרובת פנים בה הנתק מהחוויה גדול עד כדי יצירת זהות נוספת.
מנגנוני הגנה משניים/ גבוהים

הדחקה: מנגנון נפוץ המתבסס על שכחה או התעלמות מתכנים מאיימים. הדחקה עשויה להופיע סביב אירועים יומיומיים (התעלמות ממשיכה לבת זוג של חבר טוב) וסביב אירועים קשים כאירועים טראומטיים. חסרונה של ההדחקה הוא בכך שפעמים רבות התכנים המודחקים מבצבצים למודעות דרך פליטות פה או סימפטומים.
עידון: מנגנון יעיל ביותר אשר מאפשר לבטא דחפים מאיימים באופן עקיף ואדפטיבי, וכך מהווה בסיס לפעילות יצירתית. לדוגמא, לימודי אומנויות לחימה נחשבות לביטוי מעודן של יצר התוקפנות.
רגרסיה: מנגנון המתבטא בחזרה לדפוסי חשיבה והתנהגות קודמים כדי להמנע מהתמודדות קשה. לדוגמא, ילדים עשויים לחזור להרטיב עם הולדת אח קטן ורבים מאיתנו בוכים או נזקקים להרגעה ומגע מאדם קרוב כאשר אנו מתמודדים עם קושי או משבר- בדיוק כפי שנזקקנו להם בילדות.
בידוד: מנגנון המתבטא בנתק בין הרגש לידע הקוגניטיבי, ומביא לכך שהסיטואציה אינה מלווה בחוויה רגשית. מנגנון זה עשוי להיות יעיל ביותר במקרים מסויימים: הוא המאפשר למנתח להמשיך בעבודתו למרות הבנת הסבל שהוא גורם לחולה.
אינטלקטואליזציה: מנגנון הנחשב לסוג מפותח יותר של מנגנון הבידוד: בעוד שבבידוד לא תהיה חוויה רגשית, אדם המשתמש באינטלקטואליזציה יכיר ברגשות אך יעסוק בהם באופן חסר רגש. למשל, אדם יוכל לומר בטון מנותק רגשית "בוודאי שאני שונא אותה, אחרי כל מה שהיא עשתה לי". גם פנייה לידע על חשבון התמודדות רגשית עשויה לבטא שימוש באינטלקטואליזציה. למשל, אדם עשוי להגיב לאבחון מחלה ממארת בשקיעה באיסוף מידע.
רציונליזציה: מנגנון נפוץ המתבטא במתן הסבר לוגי לחוויות רגשיות. למשל, אדם שאינו מתקבל לנבחרת בה רצה לקחת חלק עשוי לומר לעצמו ש"גם ככה זה היה גוזל ממני יותר מדי זמן". סוג ספציפי של רציונליזציה היא המורליזציה- הצדקת מעשים או תחושות באמצעות טיעונים מוסריים כביכול- סטרתי לילד שלי כי זה טוב בשבילו, לא כי אני איבדתי שליטה.
ביטול: מנגנון המבוסס על נסיון לפצות אדם אחר על התנהגויות, רגשות או דחפים כלפיו, כאילו המעשה המפצה יעלים תחושות אלו. הבאת פרחים אחרי מריבה או בתגובה לכעס שמתעורר על בן הזוג הן תגובות של ביטול.
התקה: כאשר הפניית רגש או התנהגות כלפי דמות מסויימת מעוררים חרדה או אשמה, מנגנון ההתקה מאפשר להפנותם לאובייקט חליפי. דוגמא לכך היא ילד אשר כועס על אמו אך מבטא זעם כלפי אחיו הקטן.
תצורת תגובה: כאשר רגש מעורר חרדה רבה מדי, שימוש בתצורת תגובה גורם להבעת רגש הפוך לגמרי. לדוגמא, ילד קטן אשר מקנא באחיו התינוק אך רגשות אלו מעוררים בו אשמה ופחד מהוריו עשוי לפהעיל את מנגנון תצורת התגובה ולהתמלא באהבה לאח הקטן.
ביטוי בפעולה (Acting out): מתן ביטוי התנהגותי לרגש אשר קשה להביאו למודעות או להביע אותו. איחור לארוחת ערב אצל חותנת שנואה הוא ביטוי שכיח לביטוי בפעולה...