ילדים בזוגיות פרק ב': אתגרים ודרכי התמודדות

נוחי טל שטרית

לפני עשר שנים, כשהתכרבלתם על ספה זוגית והקראתם לקטנצ'יק אגדות על סינדרלה ושלגיה, לא חשבתם שיגיע היום בו תצטערו שאין על המדפים כמה אגדות עם אמהות חורגות שהן בעצם פיות ואבות חורגים שיש להם כוחות של סופר מן. ובמילים אחרות, אתם מוצאים את עצמכם תוהים באיזה סרט או אגדה חי מי שחשב שאפשר לגרום למתבגר ציני ובת חמש שמעריצה את אבא להתרגל לתא משפחתי חדש.

הקמת תא משפחתי שני הכולל ילדים מנישואין קודמים עשויה להתגלות כמשימה מאתגרת הדורשת סבלנות, רגישות והרבה הבנה. נוחי טל שטרית, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת בהבעה ויצירה, מתארת את האתגרים הייחודיים הנלווים לזוגיות פרק ב' ומציעה כיצד לעזור לילדים (ולעצמכם) להסתגל.

פרק ב' עבורכם, ספר חדש לגמרי לילד: משמעות הזוגיות החדשה עבור הילד

הכניסה לזוגיות חדשה לאחר פירוק הנישואין הקודמים (עקב גירושין, פטירה וכד') נעשית בעיתוי המתאים לך, פחות או יותר. אולי מאבקי הגירושין והזיכרונות מהגרוש עדיין תופסים מקום משמעותי מדי בחייך, אבל בסך הכל את מרגישה שכבר עיבדת את הפרידה ואת מוכנה להתנסות בקשר חדש. הילדים, לעומת זאת, חושבים קצת אחרת: מבחינתם, זה רק עניין של זמן עד שאמא ואבא יחזרו, ועד אז, הדבר האחרון שמתאים להם הוא מבוגר חדש שיגיד להם מתי לכבות את הטלוויזיה.

"הקמת תא משפחתי חדש היא שינוי דרמטי עבור ילדים", אומרת נוחי טל שטרית. "הילד אינו מתמודד רק עם כניסה של אדם זר לחייו אלא גם עם שינוי משמעותי בשגרת החיים ובאופן בו מתנהלת מערכת יחסיו עם ההורה: הילד עשוי לאבד את תפקידו כ"עוזר האישי" של ההורה, כבן יחיד וכן הלאה, ולחוש כי תשומת הלב וההשקעה שהתמקדו אך ורק בו, מופנות עתה גם למערכת הזוגית החדשה. כאשר הזוגיות החדשה מתפתחת למגורים משותפים, הילד מתמודד גם עם השינויים הנלווים למעבר הדירה, מגורים עם ילדים נוספים, מערכת כללים חדשה וכן הלאה".

• כשאמא ואבא נפרדים: השפעות גירושים על ילדים ומתבגרים

  
• טיפים להתמודדות עם קונפליקטים מול ילדכם המתבגרים

  
• טיפול פסיכולוגי לילדים: איך
  תדעו אם הילד זקוק לטיפול?

  

לדבריה של טל-שטרית, זוגות טריים רבים נוטים לחוות בעיקר את הצדדים החיוביים והרווחים הצפויים ממערכת היחסים החדשה (תא משפחתי יציב, תיקון לחוויות שליליות מנישואין קודמים), ולהתמקד פחות במחירים והקשיים הנלווים להם. למרות זאת, עבור הילד מדובר בשינוי המלווה גם באובדן, גם אם על פניו מערכת היחסים עם בן/בת הזוג החדש/ה חיובית ונעימה.

חווית אובדן זו עשויה לנבוע מגורמים שונים. עבור חלק מהילדים, תנפץ הזוגיות החדשה את התקווה לאיחוד מחודש של ההורים; אצל אחרים יתעוררו חששות בנוגע להפחתת האהבה ותשומת הלב עקב הפניית האנרגיות לזוגיות החדשה ולאחים החדשים במשפחה. עבור ילדים רבים, התווספות בן/בת זוג חדש/ה מעוררת גם קונפליקט של נאמנות להורה הביולוגי השני: האם אצטרך להחליף את אבא שלי באב חדש? איך יכול להיות שאבא שכח כל כך מהר את אמא שלי שמתה? האם אמא תכעס אם אוהב גם את בת הזוג החדשה של אבא?

בעוד שחלק מהילדים יוכלו להביע את חששותיהם באופן ישיר, מרבית הילדים החווים רגשות אלו מביעים אותם באמצעות עוינות או טענה שבן הזוג החדש "לא נחמד", "לא אבא שלי" וכן הלאה. עם זאת, חשוב לזכור כי מרבית הילדים אינם חווים קשיים ממשיים עם בן/בת הזוג החדש, אלא חרדים למקומם בליבו של ההורה הביולוגי.

אתה לא אבא שלי! (אבל חוץ מזה אתה די בסדר): כיצד עוזרים לילד להסתגל לזוגיות החדשה?

על רקע האתגרים הייחודיים איתם מתמודדים הורים וילדים בכניסה לזוגיות פרק ב', קל להבין כי הסתגלות טובה למצב החדש כרוכה בהכנה מקיפה והקצאת משאבים ואנרגיות לתהליך ההסתגלות. נוחי טל שטרית מציעה מספר דגשים מרכזיים:

"אני לא רוצה אמא חורגת טובה, אני רוצה אמא טובה!" - מתן לגיטימיציה לתחושת האובדן

אמירה זו, מפיה של ילדה העומדת בפני זוגיות פרק ב' של אביה, מצביעה על קושי משמעותי לקבל את התפרקות התא המשפחתי המקורי והיווצרות התא החדש. אמירות אלו ודומות להן עשויות לעורר תסכול בהורה אשר מתקשה לקבל את העוינות והקושי המתעוררים כלפי בן/בת זוג ללא כל סיבה נראית לעין.

גם כאשר חוסר הקבלה נתפס כחסר היגיון ואפילו כפוי טובה, חשוב לתת מקום ולגיטימציה לרגשותיו של הילד אשר חווה את השינוי כאובדן. שיחה עם הילד על רגשותיו עשויה למנוע ממנו להביע את רגשותיו באמצעות התנהגות שלילית (עוינות, חוסר ציות, חוצפה) ולהעביר מסר כי קשייו מובנים ואינם מעוררים בהורה כעס או דחייה. כדי ליצור הזדמנויות לשיחה על רגשותיו של הילד, ניתן להקריא לו ספרים בנושא וכדאי ליידע אותו מראש לגבי שינויים עתידיים בשגרת חייו.

"אתה לא אבא שלי ולא תגיד לי מה לעשות!" - לא מוותרים על ההורה הביולוגי

ילדים רבים עשויים להתנגד כאשר הם חשים כי מצופה מהם להכיר בבן/בת הזוג החדש/ה כהורה "מחליף" להורה הביולוגי, והתנגדות זו עשויה להביא לרגשות שליליים כלפי ההורה החורג. לכן, חשוב להבהיר לילד כי אין הוא מצופה לוותר על ההורה הביולוגי ולאהוב את ההורה החורג: עליו לכבד את ההורה החורג ולהתנהג בהתאם לכללי הבית החדשים, אשר הובאו לידיעתו מראש וחלקם הוכנו בשיתוף עימו, אך לא מעבר לכך.

מסר זה יש לגבות גם במעשים: מומלץ לשמור על תקשורת טובה עם ההורה השני בכל הנוגע לילד, לכבד את סגנון ההורות השונה שלו ולהמנע משימוש בילד כמתווך בין ההורים ומהעברת מסר שלילי על תפקודו או אישיותו של ההורה. כך, הילד חווה את נוכחותם של שני ההורים בחייו וחש כי הם מכירים זה בזה. מצב זה עשוי להקל על קבלת ההורה החורג אשר אינו מהווה עוד איום על הקשר עם ההורה, והילד יכול להתפנות ליהנות מקשר עם מבוגר נוסף.

מילת המפתח: סבלנות. קבלת ההסתגלות כתהליך ולא כאירוע חד פעמי

אחת הטעויות הנפוצות בהקמת תאים משפחתיים שניים היא הציפייה מהילדים להסתגלות מהירה. ציפייה זו מהווה פעמים רבות בסיס לתחושות אכזבה ותסכול ולעימותים בין הילד להורה החורג או הביולוגי.

על אף הרצון המשמעותי והחיובי ליצור תא משפחתי ביתי וחם, יש לקבל את העובדה שמדובר בתהליך מורכב עבור הילד ולכן אין להאיץ בו אלא לאפשר לו להסתגל באופן הדרגתי לבן/בת הזוג ול'אחים' החדשים במשפחה. למרות שאין טעם לצפות מילד לאהוב ולהיקשר באופן מיידי לבן/בת הזוג החדש/ה, ניתן ליזום פעילויות משותפות אשר יהוו בסיס חיובי לקשר: ההורה החורג יכול להביע עניין בפעילויותיו של הילד וכדאי ליצור מסורות משפחתיות חדשות ומהנות. כמו כן, חשוב לגלות סבלנות לתהליך למידתו של הילד את כללי הבית החדשים, ולא להפוך אותם למוקד מאבק. כך, למשל, טבעי שילד שהתרגל ללכת לישון באופן עצמאי יתקשה להתרגל ל'כיבוי אורות' על ידי ההורים, וחשוב לתאם עם הילד כיצד להזכיר לו את הכללים החדשים מבלי להקלע לעימות.

ומה איתנו?! שמירה על הזוגיות החדשה

בניגוד לנישואין הראשונים בהם מתאפשר לבני הזוג להשקיע בקשר הזוגי לפני הרחבת התא המשפחתי, רב הזוגות מגיעים לפרק ב' בגיל מבוגר יותר כאשר הם כבר הורים, כך שלא קל לפנות זמן ואנרגיות להשקעה בזוגיות החדשה. עם זאת, חשוב לזכור כי כמו בכל תא משפחתי, יחסים טובים ויציבים בין ההורים משפיעים על התנהלותה של המשפחה כולה ועל רווחתם של הילדים. לכן, חשוב לפנות זמן איכות זוגי, להשקיע בזוגיות החדשה ולטפח אותה.

מאחר ויחסי הילדים עם ההורה החורג עשויים להוות מקור גם לחיכוכים בין בני הזוג, חשוב לתאם ציפיות מראש לגבי הכללים והציפיות ההדדיות. כמו כן, חשוב שלא לנסות להכנס מהר מדי לנעלי "ההורה המחליף" אלא לקבל את קצב ההתקשרות הטבעי של כל ילד.

ואם בכל זאת מתעוררים קשיים? פניה לעזרה והכוונה

לאור המשימות והאתגרים הנלווים להקמת התא המשפחתי החדש, חשוב להיות קשובים לקשיים המתעוררים. מומלץ ולפנות לקבלת עזרה או הכוונה מקצועית מיד כאשר מתחילים לצלצל פעמוני אזהרה, כאשר הקונפליקטים הראשונים המתחילים להסתבך: ככל שההתערבות המקצועית מוקדמת יותר, נמנעת התבססות של מטענים שליליים אשר עלולים להתעבות ולהתקשות ליחסים קשים וכמעט בלתי הפיכים.

עודף מתחים ולחצים בראשית הקמתו של התא המשפחתי עשוי לחבל באופן משמעותי ביציבותו ובקשרים בין ההורים לילדים, בין ילדי המשפחות השונות ובין ההורים עצמם. לכן, כאשר מתעוררים קשיים ו/או כאשר ההורים צופים קשיים בנוגע למיסוד הקשר, מעבר למגורים משותפים וכן הלאה - כדאי לפנות לסיוע מקצועי, בו ניתן יהיה לזהות את גורמי הקושי ולרכוש מיומנויות אשר יסייעו לילדים בהסתגלות. חשוב לזכור כי למרות מורכבותו של התא המשפחתי השני, הקמה מוצלחת של תא מסוג זה עשויה להוות חוויה מתקנת לתא משפחתי מקורי בעייתי ולהעשיר באופן משמעותי את עולמו של הילד, מתוך מפגשיו עם מבוגר ו'אחים' נוספים.

על המטפלת - נוחי טל שטרית

נוחי טל שטרית היא עובדת סוציאלית קלינית ומשפחתית ומטפלת בהבעה ויצירה. מתמחה בטיפול זוגי, משפחתי ופרטני ובהדרכת הורים. עוסקת ביחסי סבים-נכדים, מצבי אבל ושכול, משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים והנחיית קבוצות להורים בגירושין