תפריט נגישות
חיפוש

טיפול בהפרעות קשב וריכוז ללא תרופות

טיפול בהפרעות קשב וריכוז ללא תרופות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

ילדים רבים ברחבי העולם (בגילאי 3-17) מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות נלווית (ADHD - Attention Deficit Hyperactivity Disorder). בשנים האחרונות פסיכולוגים מקדמים יותר ויותר התערבויות טיפוליות, בייחוד התערבויות התנהגותיות, אשר יאפשרו להורים ולמורים לסייע לילדים להתרכז ולשלוט בדחפים.

טיפול תרופתי ל ADHD - האמנם בכל מצב?

הורים, מורים ורופאים לעיתים ממהרים להפנות ילדים למסגרת של ייעוץ פסיכיאטרי לצורך התאמת תרופות פסיכיאטריות במקרים של אבחנת ADHD. תרופות פסיכיאטריות בהחלט יכולות לסייע, אולם טיפול תרופתי אינו מהווה תחליף לתהליך טיפולי, הכולל לדוגמא עבודה על מיומנויות למידה ועל טיב הקשרים עם המשפחה וקבוצת השווים.

בשנת 1999, פרסמה הקבוצה לטיפול מולטי-מודאלי ב-ADHD, מחקר מקיף אשר מצא כי טיפול תרופתי עדיף על פני טיפול התנהגותי במקרים של ADHD. מחקר זה היה מהבולטים אשר השפיעו על הקהילה הרפואית, ועודד רופאים ופסיכיאטרים לראות בטיפול תרופתי בתור הטיפול המועדף. אך יש שיגידו כי הנטייה של הקהילה הרפואית להמליץ על טיפול תרופתי הנה מופרזת.

ממצאים של מספר מחקרי מעקב, אשר בדקו את נבדקי המחקר המקורי ההוא, מספר שנים לאחר סיומו, הצביעו על כך שהטיפול התרופתי עדיף רק בטווח הזמנים המידי שלאחר הטיפול, כאשר בתוך שלוש שנים נעלמת העדיפות של הטיפול התרופתי על פני הטיפול ההתנהגותי. מסקירה של מחקרים בנושא עלו שלוש קבוצות מרכזיות של טיפולים התנהגותיים ב ADHD שנמצאו אפקטיביים: הדרכת הורים לסוגיה, הדרכת מורים ופעילויות פנאי טיפוליות. ההתערבויות כשלעצמן אינן מסובכות, והמפתח לאפקטיביות שלהן הוא יישומן לאורך זמן.

פסיכולוגים בשטח - צמצום הפערים לקראת בית הספר וחיזוק המשפחה והמערכת החינוכית

ילדים עם ADHD נוטים להגיע לבית הספר כשהם נמצאים בנקודת פתיחה נמוכה יותר לעומת חבריהם, בכל הקשור למיומנויות אקדמיות והתנהגותיות. ללא טיפול מקדים, הפער הולך וגדל, והיכולת לצמצמו נפגעת. על כן חשוב לסייע לילדים כבר בשנות הגנים, למשל באמצעות תרגילי קריאה ומשימות חשבוניות.

חיזוק הילדים נעשה לא רק בטיפולי פסיכותרפיה אלא בחיק המשפחה ובמסגרת החינוכית, שם מבלים הילדים את רוב זמנם. פסיכולוגים מסייעים להורים לילדים עם ADHD לעצב סביבה משפחתית תומכת ומחזקת. ההורים לומדים כיצד לפרש את הצרכים, התסכולים והמסרים של ילדיהם, ומגבשים גישה להצבת גבולות באופן תקיף אך אמפטי. במקביל פסיכולוגים משכללים את היכולות של הסביבה החינוכית, ומקנים למורים ולגננים מגוון אסטרטגיות. למשל, כיצד לחלק משימות מורכבות לשלבים קצרים הכוללים פרסים, וכיצד לחזק התנהגות חיובית.

השפעתן החיובית של שינה ופעילות גופנית

נמצא כי היבטים רבים באורח החיים של הילד משפיעים על התמודדותו עם ADHD, בייחוד השינה שלו, ומידת מעורבותו בפעילות גופנית. אפילו תוספת של חצי שעת שינה בלילה משפיעה לחיוב על ההתנהגות של ילדים, עם וללא ADHD. באותה מידה צמצום בשעות השינה עלול להגביר את כמות התקפי הבכי והזעם. בניגוד למבוגרים, ילדים מבטאים עייפות באמצעות התנהגות היפראקטיבית, אשר מהווה מנגנון לשמירה על ערנות.

מומלץ גם לשלב פעילות גופנית בשגרה של הילד, גם אם מדובר בדקות בודדות ביום. פעילות גופנית מסייעת לילדים לשמור על מיקוד ולהתעלם מהסחות דעת, ובכך משפרת את תפקודם בסביבה הלימודית. מחקר מצא כי ילדים עם ובלי ADHD תפקדו טוב יותר במטלות קריאה ובמטלות חשבוניות, לאחר פעילות גופנית של 20 דקות על הליכון, לעומת קבוצת ילדים אשר במקום הפעילות הגופנית קראה ספר.

המחלוקת בין מידת האפקטיביות של כלים מעולם הפסיכותרפיה לעומת טיפול תרופתי בטיפול ב ADHD הנה ותיקה ומאתגרת. ככל שגדל הגוף המחקרי אשר מעיד על טיבם של הטיפולים השונים, כך מתאפשר לקהילה המקצועית, למערכת החינוך ולהורים, להבין את הסיכונים והיתרונות של הטיפולים בשוק, ולקבל החלטה יותר ויותר מושכלת.

ביבליוגרפיה:

‏Easing ADHD without meds. Rebecca A.Clay. Monitor on Psychology, American Psychological Association, February 2013, vol.44, No. 2, pp. 45-47.

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך