חיפוש

ואם כבר AD(H)Dאז שיהיה בתנועה: טיפול מוטורי בהפרעות קשב וריכוז

ואם כבר  AD(H)Dאז שיהיה בתנועה: טיפול מוטורי בהפרעות קשב וריכוז

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

הילד לא מפסיק לזוז, מעופף ומתקשה להתרכז לאורך זמן? עד לפני כמה עשורים, סביר להניח שהיה נחשב לילד עצלן וחוצפן וזוכה ל"טיפול" נזיפות ועונשים. היום, לעומת זאת, גדלה המודעות לקיומן של הפרעות קשב וריכוז ומגוון אנשי מקצוע מציעים שיטות לטיפול בהפרעה: טיפול תרופתי בריטאלין, טיפול פסיכולוגי לשיפור הדימוי העצמי, הוראה מתקנת, טיפול הומואפתי... אורית ארז, מנהלת מכון רייסמן לתפקודי למידה, קשב, מוטוריקה וכישורי חיים, מסבירה על מודל טיפולי אינטגרטיבי (בין-תחומי), המספק מענה למכלול הקשיים המאפיינים ילדי AD(H)D. מודל זה יוצא מהטיפול המוטורי (תנועתי) ובהישען עליו משלב טיפול בתפקודים "גבוהים" יותר (ברמה המוחית)- רגשיים והכרתיים .

"למה הוא לא מפסיק לזוז?!": ההיבטים המוטוריים של הפרעות הקשב והריכוז

הפרעות בקשב נגרמות מליקויים נוירולוגיים מולדים, אשר מביאים לפגיעה ביכולות הקשב והריכוז, הזיכרון לטווח הקצר, יכולות הויסות העצמי ומיומנויות ההתארגנות והניהול העצמי. כאשר הפרעת הקשב והריכוז כוללת גם היפראקטיביות מתקיימים גם פעלתנות יתר ואימפולסיביות.

אחד ההיבטים הפחות מוכרים של הפרעות הקשב והריכוז הוא הלקויות המוטוריות הנלוות להן, אשר בחלק מהמקרים מהוות חלק בלתי נפרד מהן. "לרבים מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז", אומרת אורית ארז, "יש גם קשיים ולקויות מוטוריים הנובעים מליקויים במערכת העצבים ומתבטאים בהתנהגות מוטורית לא מתואמת, קשיים בקואורדינציה, ליקויים בשיווי המשקל, לקות בהתמצאות המרחבית ופעלתנות יתר, כמו גם ביצועים איטיים והימנעות של הילד מהשתתפות בפעילויות מתאימות לגילו בסביבות עתירות משחק, או התנהגות המאופיינת ב"תאונות" רבות. פעמים רבות מופיעים קשיים אלה בו-זמנית עם הפרעות חרדה כגון סוגי פוביה (comorbidity) שמערימות קשיים נוספים הפוגעים בהיבטי חיים כאכילה, שינה, הליכה לגן או לביה"ס וכיו"ב. מצבור קשיים אלה פוגע בהשתלבות הלימודית והחברתית של הילד".

***

המכתב מהמורה על כך שהוא שוב הרביץ בהפסקה, העיפרון הרביעי שהוא איבד באותו השבוע, ההתארגנות האיטית בבוקר... דוגמאות אלו ורבות אחרות יכולות להעיד על מה שיודע כמעט כל הורה לילד עם הפרעת בקשב ובריכוז: ההפרעה אינה מביאה רק לפגיעה בתפקוד הלימודי, אלא למכלול קשיים בהיבטים הריגושיים, החברתיים והבין אישיים. בהתאם, מצביעה אורית ארז על הצורך במודל טיפולי אינטגרטיבי (בין-תחומי), המתייחס למכלול הקשיים של הילד ומקנה לו מיומניות ויסות וניהול עצמיים במגוון מצבים: "כאשר אנו מטפלים בילד באמצעות טיפול תרופתי בלבד, אנחנו מצליחים לווסת את התנהגותו התזזיתית לפרק זמן מסוים, אך עלולים לפספס את פיתוח היכולת המוחית העצמאית לויסות עצמי. כאשר אנו מציעים מודל טיפולי אינטגרטיבי, הלוקח בחשבון את מכלול הצרכים המופיעים בן זמנית עם הפרעת הקשב והריכוז, אנו יכולים להקנות לילד מיומנויות וכישורים שילוו אותו לאורך זמן".

לדבריה של אורית ארז, הבחירה במודל טיפולי המתבסס על התחום המוטורי מאפשרת לא רק התמודדות עם הקשיים המוטוריים, אלא גם פיתוח מיומנויות בעלות השלכות חיוביות על היבטים ריגושיים, חברתיים והתנהגותיים: "המערכת המוטורית היא מערכת גמישה אשר יכולת הלמידה שלה מהירה ולפיכך מתגמלת גם בהיבט התפקודי של הביצוע. בהתאם, למידה מוטורית מביאה גם לשיפור בתחושת הרווחה הנפשית ועלייה בתחושת הסיפוק הכללית שהילד יכול לחוות בעקבות התערבות מסוג זה. במסגרת הטיפול אנו מגרים ומאתגרים באופן יזום את המערכת המוטורית במגוון דרכים המכוונות להעלאת רמת העוררות של המוח ומכאן גם להשבחת תפקודי הקשב. כמו כן, הפנייה לערוץ התנועתי מאפשרת לשפר את יכולתו של הילד לווסת את תנועתו במרחב ובזמן, ושיפור זה מספק חוויה של הסדרה ואפנון ההתנהגות וההתארגנות. כחלק בלתי נפרד מהאימון המוטורי הילד קונה הרגלים לימודיים, חברתיים ורגשיים ומעוניין יותר להתמודד עם חוויות מהן היה נמנע. המסגרת הטיפולית מספקת חוויות של הצלחה "ברורה". ובאופן טבעי השיפור בהיבטים אלו וחווית ההצלחה שמקנה האימון המוטורי לצידן מביאים גם לשיפור בדימוי העצמי, לתחושת ערך העצמי ולהסתגלות ועמידה באתגרים ההתפתחותיים העומדים בפני הילד יום ביומו".

"חשוב להדגיש", מוסיפה אורית ארז, "כי התחום המוטורי הוא הציר סביבו מתנהל הטיפול, אך בהחלט אינו המרכיב היחיד שלו. כבר במפגשים הראשוניים אנו עורכים אבחון פסיכודידקטי לצד אבחון הפרעות קשב וריכוז ואבחון סנסו-מוטורי, כדי לאתר את מכלול הקשיים. לאורך כל התהליך אנו בודקים ומודדים את השיפור בתחום המוטורי מאחר ומנסיוננו- כאשר יש שיפור בתחום זה, יבואו בעקבותיו, כאמור, גם שינויים בהיבטים האחרים- ההכרתיים (לימודיים) והריגושיים (חברתיים). כמו כן, הטיפול עצמו מכוון לפיתוח הרגלים של אימון בבית, ומלווה בהדרכה של ההורים המסייעת להם בהבנת קשיי הילד ובהקניית מיומנויות להתמודדות איתם. במידת הצורך אנו עובדים גם עם הצוות החינוכי בבית הספר, במטרה לגייס הבנה ועמדה סבלנית יותר לביטויי ההפרעה, כמו גם הקניית כלים והתערבות מערכתית. ההתערבות במכלול המישורים משפרת ומסייעת לילד בהשתלבותו במערכת הלימודית והחברתית, ומשפיעה על כל מישורי החיים המשמעותיים עבורו: דימוי הגוף משתכלל ובעקבותיו הדימוי העצמי שנהיה חיובי. כמו כן משתפרות מיומנויות חברתיות למניהן וההשתלבותו החברתית משתבחת, ניכר שיפור ביכולות הלימודיות, בתחושת המסוגלות לפעול באופן עצמאי ובאופן מותאם נוכח המטלות הנדרשות והמצופות מממנו- כל אלה מביאים את הסביבה להגיב באופן חיובי לשינויים- ומכאן השמיים הם הגבול!".

על המטפלת - אורית ארז

אורית ארז היא חוקרת בתחום הפסיכו ביולוגיה ומומחית לתפקודי למידה ותנועה, מדריכה פדגוגית ועוסקת בהדרכת הורים, מרצה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ומנהלת את מכון רייסמן לתפקודי למידה, קשב, מוטוריקה וכישורי חיים. מפתחת את "שיטת רייסמן - המודל הבין תחומי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז".

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך