חיפוש

היות האדם לבדו - התמודדות עם התאלמנות

היות האדם לבדו - התמודדות עם התאלמנות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בעבר, נהוג היה בחלק מן התרבויות כי לאחר מות הבעל מתאבדת האישה, בכדי להדגיש את חוסר הטעם שבחיים ללא בן הזוג. נוהג זה אינו מקובל עוד אך מדי פעם אנו שומעים סיפורים על בני זוג מבוגרים שהחליטו לשים קץ לחייהם ועל אלמנים/אלמנות בריאים בגופם שנפטרו זמן קצר לאחר מות בן/בת זוגם. ואכן, התאלמנות היא אחד מאירועי החיים הקשים להתמודדות, המאלצת את האלמן להסתגל למציאות חיים חדשה ולגייס את מירב כוחותיו הפנימיים.

ככה זה כשאין שניים - תהליך האבל והתמודדות עם מצב האלמנות

במחקר בו התבקשו אנשים לדרג אירועי חיים מלחיצים (כגירושין, מחלה וכד') מוקם 'מות בן הזוג' בראש הרשימה. ואכן, למרות שבמרבית הזוגות מתאלמן אחד מבני הזוג לבסוף, מהווה ההתאלמנות אירוע חיים קשה, הדורש התארגנות והסתגלות מחודשת.

האדם המאבד את בן זוגו מתמודד עם שלבי האבל אותם עובר כל אדם המאבד אדם יקר לו, אך נהוג לחלק את האבל על בן הזוג לשני שלבים מרכזיים: השלב הראשון הוא השלב החריף בו שכיחות תגובות של בכי, עצב, דיכאון, חרדה אשמה, הפרעות בשינה ובאכילה ולעיתים אף הרעה במצב הבריאותי. בשלב השני מוכן האדם לחזור לתפקוד ולבניית קשרים חדשים, למרות קיומן המתמשך של תחושות הצער והאובדן. ההתמודדות עם ההתאלמנות נמשכת כשנה עד שנה וחצי, אך מחקרים מצביעים על כך שגם עשור לאחר ההתאלמנות עדיין תופס הנפטר מקום במחשבותיו ורגשותיו של האלמנ/ה.

מלבד ההתמודדות עם האבל והאובדן, הקשיים הנובעים מן ההתאלמנות מתבטאים במספר היבטים מרכזיים:

חזרה לשגרת החיים: התאלמנות אינה רק אובדן של אדם יקר, אלא גם שינוי משמעותי בשגרת החיים- רבים מהאלמנים והאלמנות נאלצים ללמוד תפקידים חדשים לגמרי שקודם לכן היה בן הזוג אחראי להם באופן בלעדי. כך, למשל, במשפחות בהן קיימת חלוקת תפקידים מגדרית 'שמרנית', עשוי הבעל למצוא את עצמו חסר יכולת לבשל ארוחה פשוטה לאחר מות אישתו, ואילו האלמנה תמצא עצמה ללא כל ידע בתחום הכלכלי. ההתמודדות עם הדרישות התפקודיות החדשות עשויה לפגוע בביטחון העצמי ולהביא להסתגרות, אך עבור חלק מן האלמנים/ אלמנות זוהי הזדמנות לפתח יכולות וצדדים באישיותם שלא היה להם ביטוי עד כה.

קשיים כלכליים: פטירת בן הזוג מביאה לקיצוץ דמי הפנסיה להם זכאי האלמנ/ה, כך שהכנסתו נפגעת. כמו כן, אנשים רבים נרתעים מלחשוב על המצב הכלכלי שלאחר מותם ונמנעים מלהיערך אליו מבעוד מועד. אלמנות נוטות לסבול מקשיים כלכליים יותר מאלמנים, אך באופן כללי, כאשר בן הזוג הנפטר היה האחראי הבלעדי לעניינים הכספיים, נותר לעיתים האלמן/ה ללא ידע מספק על המצב הכספי וניהול הכספים.

קשיים חברתיים: ההתאלמנות מלווה לעיתים גם באובדן קשרים חברתיים. בן הזוג הנותר עשוי להתרחק מקרובי המשפחה של הנפטר, להרגיש שלא בנוח עם מכרים משותפים או להיות מוזמן פחות לאירועים חברתיים ("עזוב, כולנו בזוגות, היא לא תרגיש בנוח"). באופן כללי, אלמנים מתקשים יותר מאלמנות לחדש את קשריהם החברתיים, כאשר ייתכן ועובדה זו נובעת מהשקעתו הרבה של הגבר במקום עבודתו. כאשר ההתאלמנות מתרחשת לאחר הפרישה מהעבודה עשוי הגבר לגלות כי אשתו עמדה במרכז עולמו החברתי וכי הוא מתקשה למצוא מסגרת חברתית חלופיות. כמו כן, נמצא כי התאלמנות בגיל מבוגר כרוכה בפחות קשיים חברתיים מאחר ורבים מהאנשים הם כבר אלמנים, כך שהאלמן הטרי אינו חריג ביניהם.

קשיים רגשיים: באופן טבעי, מלווה ההתאלמנות ברגשות כאב ואובדן, אך לעיתים נלווים לרגשות אלו רגשות נוספים המקשים על ההתמודדות. כך, למשל, כאשר זהותו של בן הזוג הנותר מבוססת בעיקרה על הקשר עם בן הזוג, עשויה ההתאלמנות לערער את תחושת הזהות העצמית והמשמעות. כך, למשל, אישה אשר הקדישה את חייה לטיפול בבעלה החולה, או גבר שהעמיד את חייו בצל הקריירה המזהירה של אשתו עשויים לחוש כי ההתאלמנות הביאה לאובדן התפקיד המשמעותי בותר בחייהם. בנוסף, אובדן בן הזוג מביא לא פעם לרגשות נוספים מלבד הצער, אותם עשוי האדם לחוות כ"לא הולמים": כך, למשל, עשוי האלמן/ה לחוות כעס על בן הזוג הנפטר ("איך הוא עזב אותי ככה?"), אשמה ("...אם רק הייתי מטפלת בו יותר טוב") והקלה, במקרים כפטירה אחרי מחלה קשה הדורשת טיפול אינטנסיבי ומלווה בסבל רב.
כאשר זוכים רגשות אלו לעיבוד הולם, והאלמן/ה חש שביכולתו לחלוק אותם עם אדם אחר, עשויה השפעתם שלא להיות שלילית באופן קיצוני. יחד עם זאת, כאשר האדם מדחיק ומסרב להכיר במורכבות רגשותיו, או כאשר הוא חש שאינו רוצה להיות לנטל על אחרים, עשויה ההתמודדות הרגשית לצרוך אנרגיות נפשיות רבות ולהחליש את יכולת התמודדותו של האדם.

גורמים המשפיעים על ההתמודדות עם ההתאלמנות

התעוררותם של קשיים רגשיים ותפקודיים בתגובה להתאלמנות היא טבעית, אך בחלק מן המקרים מביאה ההתאלמנות למשבר משמעותי בחיי האדם. יחד עם זאת, מחקרים זיהו מספר גורמים הקשורים המשפיעים על טיב ההתמודדות עם ההתאלמנות:

גיל האלמנים: התאלמנות בגיל מבוגר מלווה בסימפטומים פחות קשים וממושכים של אבל ביחס להתאלמנות בגיל צעיר.

מציאת רווחים במצב האלמנות: במקרים בהם לוותה ההתאלמנות גם ברווח או שינוי חיובי נמצא כי מצבו של האלמן היה טוב יותר. כך, למשל, במקרים של פטירה לאחר מחלה קשה, עלייה בתחושת הביטחון והמסוגלות העצמיים לאחר הפטירה וכן הלאה, הייתה ההתמודדות עם האבל טובה יותר.

טיב הקשר הזוגי: התאלמנות לאחר קשר זוגי גרוע ומלווה במחלוקת מקושרת לירידה בסימפטומים דכאוניים, בעוד שמציאת נחמה בזיכרונות זוגיים חיוביים והיעדר חרטה על הזוגיות נמצאו קשורים בהסתגלות טובה יותר להתאלמנות.

התמודדות רגשית: חיפוש ומציאת משמעות במות בן הזוג (למשל, "ההתאלמנות קשה לי אך חיזקה אותי ואת אמונתי בכוחותיי") קושרו להתמודדות חיובי יותר. לעומת זאת, הנטייה להכחיש את הרגשות הנלווים לאובדן נמצאה כפוגעת בהסתגלות למצב החדש.

תמיכה חברתית: מידת התמיכה החברתית ואמונת האלמנים בכך שהאנשים הקרובים לו יסייעו לו ויתמכו בו מביאה לשיפור משמעותי: הכרת החברים והמשפחה בכאב וברגשות השונים הנלווים להתאלמנות, והגשת סיוע בחזרה לתפקוד מאפשרת לאלמנים הסתגלות הדרגתית למצב החדש, תוך מתן לגיטימציה הן לקושי והן לרצון להמשיך לחיות גם לאחר מות בן הזוג.
כאמור, ההתאלמנות היא אחד מאירועי החיים הקשים להתמודדות, וטבעי שתלווה בכאב וקשיים. בהתאם, כאשר האלמן או משפחתו חשים כי ההתאלמנות כרוכה בתחושות קשות של כאב,בדידות, חרדה, אשמה וכן הלאה כדאי להיעזר בעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי פרטני עשוי לספק תמיכה ולאפשר עיבוד ועזרה בהתמודדות עם תהליכי האבל; טיפול קבוצתי לקבוצה של אלמנים/ אלמנות עשוי להיות מקור לתמיכה, ללמידה הדדית על מיומנויות התמודדות וליצירת קשרים חברתיים.

אתר הגיל השלישי: www.gilhazahav.co.il

אתר אשל- אגודה לשירותים לאדם הזקן: www.eshelnet.org.il

צמתים- מכון ייעוץ לאוכלוסיה המבוגרת ולמשפחה הרב דורית: www.tzmatim.co.il

ביבליוגרפיה

החיים כנהר/ ניצה אייל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 1997

לקראת שנות חיינו המאוחרות/ האוניברסיטה הפתוחה, בעריכת נירה ברגמן, 1992.

Prospective Patterns of Resilience and Maladjustment During Widowhood, Bonanno, Wortman,&Nesse, Psychology and Aging 0882-7974 vol: 19 (2) 2004 p:260-27

The Time Course of Grief Reactions to Spousal Loss: Evidence From a National Probability Sample, Carnelley, Wortman, Niall & Bruke, Journal-of-Personality-and-Social-Psychology. Vol 91(3) Sep 2006, 476-492.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך