תפריט נגישות
חיפוש

התמודדות עם אגרנות

התמודדות עם אגרנות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כולנו מכירים את זה: אנחנו יודעים כמה קטן הסיכוי שנלבש שוב את חולצת המשבצות, משערים שאם לא פתחנו את הקלסרים מהתואר הראשון במשך עשור כנראה כבר לא נפתח אותם, ומבינים היטב שהחולצות המתפוררות מהצופים כבר לא ממש מהנות אפילו כמזכרת. ובכל זאת- אנחנו מתקשים לזרוק את החפצים האלו ואוגרים אותם בארונות שהיינו שמחים אם היה לנו בהם יותר מקום. אבל מה קורה כשהבית כולו הופך למחסן, וזריקת כל חפץ הופכת למטלה פסיכולוגית המלווה במצוקה נפשית? בכתבה זו נתאר מה היא אגרנות, ממה היא נובעת וכיצד אפשר להתמודד איתה.

אגרנות, אספנות או התנהגות נורמטיבית?

לא פעם בני משפחתו של האגרן ערים לקיומה של בעיית אגרנות הרבה לפניו. האדם המתמודד עם אגרנות ירגיש פעמים רבות שאיסוף ושמירת החפצים אינה מהווה בעיה אלא בחירה הגיונית הנובעת מחסכנות, אהבה לפריטים מסוימים (למשל ספרים), נטייה יעילה לשמור דברים "על כל צרה שלא תבוא" או "עין טובה" ויצירתיות המאפשרים לזהות חפצים בעלי ערך ולעשות בהם שימושים שונים. לעתים, רק אחרי שהארונות עולים על גדותיהם, חדרים שלמים הופכים למחסנים והעימותים עם בני ביתו של האגרן מגיעים לדרגת חומרה גבוהה ביותר- האדם עצמו מכיר בכך שהוא מתמודד עם בעיית אגרנות.

אז איך מזהים שאכן מדובר בבעיית אגרנות?

אגרנות מוגדרת כמצב מתמשך בו האדם מתקשה להיפטר מחפצים או לחלוק בהם עם אחרים ואוגר אותם עד כדי פגיעה במרחב המחייה/העבודה שלו, כאשר קושי זה נובע מדחף חזק לשמירת החפצים וממצוקה נפשית משמעותית המתעוררת כאשר מופעל על האדם לחץ לזריקת חפצים או כאשר הוא עצמו שוקל זאת. כמו כן, כדי שתאובחן בעיית אגרנות, על הסימפטומים של האגרנות להביא למצוקה נפשית משמעותית ו/או לפגיעה בתפקודו של האדם בתחומי חיים משמעותיים כתחום התעסוקתי או הבין אישי.

דוגמה טיפוסית למצב אגרנות היא הדוגמה של דן, גבר נשוי בן 48 אשר נהג לשמור עיתונים ישנים, חפצים שחוקים או שבורים ש"אולי בכל זאת אתקן/אצטרך מתישהו" ובגדים ש"אולי יחזרו בקרוב לאופנה". הנטייה להתנהגות אגרנות הביאה לכך שרהיטים מסוימים (מיטה, שולחן) בביתו של דן ואף שניים מהחדרים יצאו מכלל שימוש מאחר והיו מכוסים לגמרי בחפצים אשר דן אסר על בני משפחתו להזיז או לזרוק. הכאוס בבית הביא לעימותים של דן עם בני משפחתו, להימנעות מהזמנת אורחים ולסגירת החלונות כדי למנוע מצב בו שכנים יחשפו לבעיית האגרנות. כמו כן, בני משפחתו של דן תיארו את חששם משריפה, נפילה, זיהום או פגיעה מחפצים נופלים.

הדוגמה של דן היא כאמור דוגמה קלאסית למקרה אגרנות חמור, כאשר סוגים ספציפיים נוספים של אגרנות הם אגרנות של בעלי חיים המתבטאת בהחזקת כמות בעלי חיים בלתי סבירה אשר אינה מאפשרת טיפול נאות בהם, או אגרנות כפייתית של ספרים.

כלומר, אגרנות היא מצב בו אגירת החפצים יוצרת הפרעה פסיכולוגית או תפקודית משמעותית המשפיעה באופן ניכר על האדם וסביבתו. זאת, בניגוד לאנשים אשר מתקשים להיפרד מחפצים ומעדיפים לשמור אותם "ליתר ביטחון", אך נטייתם אינה מביאה לפגיעה משמעותית בחייהם או בחיי הסובבים אותם. כמו כן, אגרנות מובחנת מאספנות: אספנות מתבטאת בעיסוק אקטיבי באיסוף פריטים בעלי משמעות ייחודית עבור האדם, בעוד שמצבי אגרנות מתבטאים באיסוף בלתי שיטתי הכולל פריטים מסוגים שונים.

אגרנות והגורמים לה

2-5% מהאנשים באוכלוסיה מתמודדים עם אגרנות, כאשר מרבית הסובלים ממנה מדווחים על כך שניצני התנהגויות של אגרנות היו קיימים כבר מילדותם. עם זאת, אגרנות נוטה לבוא לידי ביטוי באופן הבולט ביותר אצל אנשים בני ארבעים ומעלה.

הגורמים להתפתחות אגרנות אינם ברורים, אך באופן כללי יש נטייה לקשר אותה למנגנון התמודדות בלתי יעיל עם מצוקה וכאב נפשי. מחקרים מצביעים על כך שאנשים המתמודדים עם אגרנות סובלים פעמים רבות גם מסימפטומים רגשיים של דיכאון או חרדה, ושחלק ניכר מהם חוו במהלך חייהם פגיעות פיסיות, רגשיות או מיניות. אגרנות נתפסת כמנגנון המאפשר לאדם להמיר את ההתמודדות עם כאבו הרגשי לעיסוק בחפצים ובהתנהגויות אגרנות, ובכך להימנע מהכאב הרגשי הכרוך בהתמודדות על חוויתו רגשית. כמו כן, מחקרים מצביעים על מספר גורמים נוירו-פסיכולוגיים הקשורים בבעיות אגרנות, המביאים לעלייה באימפולסיביות וירידה בקשב המרחבי.

סוג ספציפי של התנהגויות אגרנות, אך לא כל דפוס אגרנות, מהווה חלק מ- OCD- הפרעה טורדנית כפייתית. אגרנות המהווה חלק מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית מאובחנת כאשר האגרנות נובעת מפחד מזיהום או אמונות בלתי רציונליות ("יקרה לי משהו רע אם אזרוק את זה"), נתפסת על ידי האדם עצמו כמטרידה ובלתי רצויה ומלווה בהיעדר עניין כלפי הפריטים שנאגרו.

אגרנות - איך מטפלים?

כאמור, אגרנות מלווה בפגיעה משמעותית באדם עצמו ובדרך כלל גם בבני משפחתו וביחסים עמם. אנשים המתמודדים עם אגרנות עשויים לגלות עניין מועט בפנייה אל טיפול פסיכולוגי עקב המצוקה שהם חווים סביב עליית האפשרות להיפטר מהחפצים שאגרו, אך כאשר הם נכונים לפנות לטיפול (בדרך כלל בלחץ המשפחה)- קיימים מספר פתרונות שיכולים לסייע להם.

טיפול תרופתי- טיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה נמצא כיעיל לאנשים המתמודדים עם אגרנות הנובעת מהפרעות אובססיביות קומפולסיביות, מאחר והיא מסייעת בהפחתת החשיבה האובססיבית והחרדה והמצוקה הנלוות לאפשרות ההיפטרות מחפצים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי- טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב להתערבות פסיכולוגית יעילה במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם אגרנות. באמצעות טיפול זה, המטפל מסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הבלתי רציונליים העומדים מאחורי הדחף לביצוע התנהגויות אגרנות ואת הנזקים הנלווים לאגרנות. כמו כן, הוא מסייע למטופל לרכוש אסטרטגיות שליטה עצמית ועיכוב התנהגויות אגרנות, להרחיב את מיומנויות ההרגעה העצמית והיכולת לשאת מצוקה רגשית, ולנהל באופן טוב יותר תהליכי קבלת החלטות הנוגעים להתנהגויות של אגרנות.

טיפול פסיכולוגי דינמי- על אף שטיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לשיטת הטיפול היעילה ביותר במצבי אגרנות, טיפול פסיכודינמי עשוי לסייע בעיבוד והתמודדות עם הקשיים הרגשיים הלא מודעים העומדים בבסיס ההפרעה ועם הקשיים הרגשיים והבין אישיים הנלווים לה. הרחבת יכולתו של המטופל להתמודד עם רגשותיו ועם עולמו הפנימי עשויה להפחית את הצורך בפנייה אל אגרנות כדרך הגנה מפני רגשות אלו.

פינוי הבית- דרך נוספת להתמודדות עם אגרנות היא פינוי יזום של הבית מהחפצים שנאגרו, מתוך הכרה בכך שהאדם המתמודד עם אגרנות יתקשה מאוד לעשות זאת בעצמו גם אם הוא מצוי בעיצומו של תהליך שינוי. הבית המפונה מחפצים יכול להוות נקודת מוצא טובה יותר להנעת תהליך השינוי.

התערבויות משפחתיות- ממצאי מחקרים ראשוניים מצביעים על כך ששיתוף בתהליך של בני משפחתו של האדם מתמודד עם אגרנות, העצמת המשפחה וחיזוק המוטיבציה המשפחתית לשינוי- תורמים ליכולת להתמודד עם אגרנות.

תחומי מומחיות:
טיפול פסיכולוגי

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך