חיפוש

המחקר קובע: חשוב לגעת

המחקר קובע: חשוב לגעת

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

מגע פיסי הוא חלק מרכזי בחיינו: אנחנו נוגעים בצורות ובאופנים שונים באנשים הקרובים לנו, מרגישים מדי פעם צורך עז בחיבוק חם ובהיעדרו- מחפשים לא פעם תחליפים מוצלחים יותר או פחות. התחושה שלנו שמגע פיסי מהווה חלק מרכזי באינטראקציות קרובות אינה מקרית: במאמר זה נציג את התיאוריות הפסיכולוגיות והמחקר הנוירו-פסיכולוגי המצביעים על חשיבותו הפיסיולוגית והפסיכולוגית של המגע.

נא כן לגעת: חשיבות המגע בינקות המוקדמת

בבגרות, השפה המדוברת היא אמצעי התקשורת המרכזי בו אנו עושים שימוש כדי לתקשר, להעביר ולקלוט מידע מסביבתנו. עם זאת, שפה אינה אמצעי התקשורת הראשוני שלנו: יכולת השימוש בשפה מתפתחת לאורך שנות החיים הראשונות, בעוד שבינקות המוקדמת אמצעי התקשורת של התינוק עם סביבתו הם פרימיטיביים וחושיים. אחד האמצעים המרכזיים דרכו ניתן לתקשר עם תינוקות צעירים הוא המגע.

האינטראקציות הראשוניות של התינוק עם עולם המבוגרים הסובבים אותו הוא דרך אותן פעילויות מוקדמות של טיפול בו, הכוללות בדרך כלל מגע של עור בעור וגוף בגוף: היניקה, הערסול, החלפת החיתול, הנענוע וכמובן- ליטופים, חיבוקים ונשיקות, הם החוויות הראשונות של התינוק באינטראקציות בין אישיות. תרומתן של אינטראקציות אלו אינן מסתכמות במתן טיפול
מגע העור-בעור בינקות מעורר בשנים האחרונות את סקרנותם של חוקרים מתחומים שונים, ונכון להיום קיים גוף ידע משמעותי אשר מצביע על חיוניות המגע בינקות. כך, למשל, מחקר מקיף שפורסם ב- The Cochrane Library בשנת 2007 מצא כי למגע של עור-בעור בין האם לתינוק בשעות שלאחר הלידה יש השפעות חיוביות משמעותיות על היבטים מתמשכים: תינוקות אשר לא הופרדו מהאם מיד לאחר הלידה אלא נשארו בקשר עורי צמוד עמה ינקו לאורך זמן ממושך יותר בחודשים שלאחר הלידה, וההתנהגויות האימהיות בעת ההנקה היו חמות יותר. כמו כן, נמצא כי פעילות הלב והנשימה של פגים אשר זכו למגע עורי זה היתה טובה ויציבה יותר ביחס לפגים אשר הופרדו מאימהותיהם לאחר הלידה.

גם מחקר אשר פורסם בכתב העת Pediatrics ב-2014 תמך בהשפעות החיוביות של מגע עור בעור בין אימהות לתינוקות רכים. במחקר, החוקרים השוו בין תינוקות אשר נשמר איתם קשר עור-בעור במהלך ביצוע פרוצדורות רפואיות ראשוניות לבין תינוקות אשר לא נשמר איתם קשר זה. ממצאי המחקר הצביעו על כך שהתינוקות איתם נשמר הקשר ההורי בכו פחות וקצב הלב שלהם היה סדיר יותר במהלך הפרוצדורה הבלתי נעימה, והסבירו כי המגע העורי מאלחש במידה מסוימת את הכאב ובכך מקל על התינוק.
חשוב לציין, אגב, כי המגע העורי אינו משפיע רק על התינוק אלא גם על האם: המגע העורי מגרה את הפרשת הורמון האוקסיטוצין ומביא הן לשינוי במדדים פיסיולוגיים (למשל, עלייה בחומו של השד), הן לתחושת רגיעה ונינוחות והן לעלייה בהתנהגויות אימהיות שונות. שינויים אלו הם כמובן בעלי השפעה חיובית על התינוק ועל ההתקשרות הראשונית איתו.

"רק בשביל לקבל חיבוק": מגע והתפתחות פסיכולוגית

שנים רבות לפני שהמחקר הצביע על תרומותיו החשובות של המגע העורי בינקות המוקדמת, תיאורטיקנים ופסיכולוגים התייחסו לתפקידיו הפסיכולוגיים המשמעותיים של המגע העורי. תיאוריות אלו הציעו כי בהיעדר שפה מפותחת, החוויות החושיות על משטח העור הן החוויות אשר מעצבות את עולמו הנפשי של התינוק הרך. המגע בעור התינוק והחוויות הנלוות לו (נעים, כואב, רך, נוקשה וכד') מבססים את אמונו בעולם ובדמויות המטפלות ומאפשרים לו להתחיל לתפוס קשרים עם בני אדם אחרים באופן חיובי- תפיסה אשר מהווה את התשתית להתפתחות פסיכולוגית נורמלית ולבניית יחסים מורכבים ומתוחכמים יותר עם אנשים אחרים.
תיאורטיקנים נוספים אשר עסקו בפסיכואנליזה של בוגרים וילדים, הציעו כי בשלבי החיים המוקדמים חווית העצמי של התינוק עדיין אינה מגובשת ומאורגנת. בשלב מוקדם זה, לטענתם, התינוק זקוק לחוויה קונקרטית של תיחום וגבול אשר תסייע לו לגבש באופן הדרגתי תחושות של עצמיות ונפרדות. המגע העורי מסייע בהקשרים אלו מאחר והוא מאפשר לתינוק לחוות דרך העור את נפרדותו ואת גבולות העצמיות שלו ("כאן הגוף שלי וכאן הגוף של אמא"), אך בתוך מעטפת מגוננת בה עורו ועורה של האם צמודים זה לזה. בהתאם לתפיסה זו, פסיכולוגית ואנשי טיפול זיהו כי תינוקות אשר לא זכו לטיפול מסור הכולל מגע אוהב ו/או תינוקות אשר סבלו מבעיות רפואיות אשר חייבו את ההורים שלא לגעת בהם בינקות המוקדמת (למשל, פגים בבידוד אקוטי)- פיתחו לא פעם בשלבי חיים מאוחרים יותר בעיות פסיכולוגיות (דיכאון, חרדה, בעיות התנהגות) אשר היו קשורות בקשרי ההורה-ילד.

חשוב לדעת, חשוב לגעת

לסיכום, תיאוריות פסיכולוגיות ומחקרים קליניים מצביעים על כך שהמגע העורי ממלא תפקיד משמעותי בביסוס קשר הורה-ילד חיובי ובהתפתחות הפסיכולוגית. בהתאם, צוותים רפואיים וטיפוליים מונחים היום לעודד אינטראקציות הורה-ילד הכוללות מגע כבר משלבי החיים המוקדמים ביותר: אפילו הורים לפגים צעירים המוחזקים בבידוד מונחים לגעת בתינוקות כמה שיותר במסגרת המגבלות הרפואיות. חשיבות המגע העורי בשלבי ההתפתחות המוקדמת מסבירה, אולי, גם מצבים בחיינו הבוגרים בהם אנחנו מרגישים שהמילים אינן מספיקות ושכל מה שדרוש לנו הוא חיבוק חם, עוטף.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי

עוד מאמרים שיעניינו אותך