חיפוש

האדם מחפש את קולו בעולם: רשמים ממופע של מיכל בר-און

האדם מחפש את קולו בעולם: רשמים ממופע של מיכל בר-און

פורסם על ידי עדי כהן

לפעמים יש לנו ידיעה פנימית מבלי שהיא תעבור עיבוד דרך הצינורות הקוגניטיביים המקובלים. ידיעה שהיא עמוק בתוכנו, שאין לה עדיין הסבר, היא פשוט מורגשת בגוף, פורטת עמוק בפנים, מעוררת אותנו ומבקשת מאיתנו משהו שטרם נמצאו לו המילים המדוייקות. סוג כזה של ידיעה חוויתי כשהבחנתי בפלייר להופעה של מיכל בר-און.

הדדיות ומדיטטיביות עוד לפני המופע

אולי הייתה זו הפנייה הישירה שלה שניחנה בניחוחות של הדדיות ("שירים שלי באנגלית ובעברית/ וביניהם/ סיפורים ומחשבות/שלי ושלכם"), העיצוב הרך ו"הפולקי" של הפלייר או מקום האירוח המדיטטיבי של ההופעה (אצל Naama Oshri). כך או כך ידעתי שעליי לנכוח בהופעה זו. עם ציפייה רבה, ולמרות מספר אתגרים לוגיסטיים, הצלחתי להגיע לסטודיו מאיר-העיניים ומרחיב-הלב בכפר ויתקין. באיחור קל, שהתקבל בהבנה ואף בדחיית תחילת המופע במקצת (תודה!), התיישבתי על כרית מדיטציה, התמקמתי, התמקמתי מחדש, והבאתי את תשומת הלב לעצמי ולגופי בתוך המרחב הצלילי שהחל להתהוות.

כשעולה אסוציאציה לאובייקט צליל

הטקסטים הנוגעים שמיכל כותבת, מקריאה ושרה, ספוגים בקולה הנעים והמרגש, בריקוד אצבעותיה על מיתרי הגיטרה, במאור עיניה ובחום חיוכה העלו לי אסוציאציה למושג אובייקט צליל (מאיילו, 1995). אובייקט צליל לפי מאיילו, הינו אוסף זכרונות טרום לידה של קול ומקצב, המהווים את הבסיס המוקדם להתפתחות של אובייקט אימהי מופנם (חלקי ובהמשך שלם). לדבריה של מאיילו ובהסתמך על מחקרים על עוברים, התינוק השוהה ברחם שומע את קולה של אימו, ויכול ככל הנראה לזהות איכויות רגשיות ומנטליות בקולה, והוא מושפע מכך.

מהו אובייקט הצליל שלי? כיצד חוויתי את קולה של אימי? כיצד אני חווה את קולי שלי? אילו צלילים דרושים לי? עם מחשבות אלו עצמתי את עיניי, והקשבתי לשירתה של מיכל, בעודי מתעטפת בחמימות ובתאורה הנעימה של הרחם המכיל בו שהינו- הסטודיו. הבחנתי כי הקול הקסום של מיכל נוגע בי במקום מאוד עמוק ומפעיל משהו גרעיני בתוך הנשמה שלי. הבטן התערבלה לי, ודמעות עלו בעיני, בעוד מסגרת הגוף שלי נותרה שקטה ורגועה. עם כל שאיפה הרגשתי שאני מכניסה לגוף שלי עוד רטט ועוד צליל שעורכים דיאלוג עם אובייקט הצליל הקדום שלי, ומעשירים אותו. חשבתי על גווני צלילים שהיו חסרים לי לאורך חיי: רוך, מתיקות, פליאה, הכרה, הפתעה, משחקיות. הנשיפה פלטה אוויר וצלילים של צרימה פנימית. הגוף שלי הפך להיות מיכל תהודה נעים. כשפקחתי עיניים יכולתי לראות כיצד הקול של מיכל מתנועע בתוך גופה וכיצד הוא יוצא החוצה- אלינו המאזינים.

שירה כשינוע אוויר מהמעמקים

היה ניכר שמיכל מחוברת לתחושות הפנימיות שלה בעת שירתה, ושמילותיה יוצאות טבולות באוויר שהיא משנעת מהמעמקים. איזה אוויר זה? של מי הוא? האם הוא של מיכל כי היא זו שפלטה אותו במיומנות של פיה? מחשבה זו הובילה אותי לפלייר על ההופעה שנוסח עם עקרונות של הדדיות ("שלי ושלכם"). התחלתי לחשוב על מיכל כאמנית של טרספורמציה של אוויר, צליל ורגש. היא מכניסה את החוץ פנימה לתוכה (האוויר המשותף, בקשות של מאזיניה ממנה, הנוכחות המשותפת בסטודיו) , טובלת אותו בנשמתה, מלחלחת את מיתרי קולה במיצי הוויתה, ומייצאת את התוצר הצלילי-רגשי-המאוורר בחזרה החוצה.

לשחק עם מילים וצלילים

בין לבין פעילות הטרנספורמציה דרך השירה, מיכל מקריאה את מילותיה ב-playfulness שהמנעד שלו נע בין רכות לשובבות, ומספרת לנו את סיפור חייה. על אומנויות הלחימה שמתרגלת כבר כמעט 30 שנה, על גילוי קולה לאחר סדנאת-קול והתובנה שעליה לשיר מול אנשים, על הקושי של גופה להכיל את כל התכתיבים שהגיחו בניסיון לממש את עצמה, ועל הניסיון למצוא את הנתיב הייחודי שלה.

האדם מחפש את קולו

במידה רבה, הסיפור של מיכל הוא סיפור אוניברסלי- אדם, הגיבור של חייו, המחפש את קולו בתוך העולם, נע בין "מה שצריך" לבין "מה שרוצה", הוא חווה קונפליקטים, אפילו גופו מהווה מכשול, ורק דרך ההיות בדרך, התרגול של להיות "כאן ועכשיו" נסללת לו האפשרות להתיר לעצמו לתהות ולחפש כך שמוצא את עצמו בעצמו. ייתכן וסיפורה של מיכל הוא רפליקציה מודרנית לסיפור הזן בודהיסטי אודות רעיית הפר, אודותיו הרחיבה ד"ר נעמה אושרי, מארחת המופע, בעבודת הדוקטורט שלה (אושרי, 2010).

חשבתי כמה נפלא לחוות תוכן-תהליך מרגש וכל כך נוגע, בתוך מיכל רלוונטי. צליל נשמה בתוך סיפור זן-בודהיסטי. 

ספרות להרחבה

Maiello, S. (1995) The Sound-Object – A hypothesis about prenatal auditory experience and memory. Journal of Child Psychotherapy, 21, 23-41, first published in Italian (1993) with the title L'oggetto sonoro – Un’ipotesi sulle radici prenatali della memoria uditiva. Richard e Piggle, 1, 31-47. 

תקציר עבודת הדוקטורט של אושרי, נ. (2010) "עשר התמונות של רעיית הפר" כתיאוריה וכפרקטיקה של אימון הרוח בצ'אן בודהיזם. בהנחיית פרופ' רז, י. אוניברסיטת תל אביב. 

עשוי לעניין אתכם גם: פסיכולוגיה, פסיכולוג בתל אביבפסיכולוג בבאר שבע

תחומי מומחיות:
טיפול במוסיקה

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במוסיקה

עוד מאמרים שיעניינו אותך