תפריט נגישות

דיכאון בגיל ההתבגרות: גורמים ודרכי טיפול

דיכאון בגיל ההתבגרות: גורמים ודרכי טיפול

צוות בטיפולנט

תקופת גיל ההתבגרות זכורה כמעט לכל אחד מאיתנו כתקופה מאתגרת, לעיתים אפילו סוערת או קשה. טריקת דלתות, ריבים עם ההורים והסתגרות הם רק חלק מהמאפיינים שניתן לזהות בקלות אצל מתבגר או מתבגרת טיפוסיים. למרות זאת, בחלק מן המקרים, מה שנראה כמו חלק מסממני הגיל מסתיר מאחוריו התמודדות עם דיכאון, הפרעה אשר הופכת נפוצה יותר ויותר בקרב מתבגרים.

למעשה, כ-15-20% מהמתבגרים מתמודדים עם דיכאון לאורך תקופת גיל ההתבגרות, נתון אשר נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, ובמיוחד לאור משבר הקורונה. במקרים חמורים דיכאון אף עשוי להוביל לאובדנות, שהיא אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר בגיל ההתבגרות.

לרוע המזל, לא קל לזהות דיכאון בגיל ההתבגרות ולא קל לטפל בו. לכן, בכתבה זו נביא מספר דגשים והמלצות להורים מודאגים.

למה דווקא עכשיו?

רצון לעצמאות: בתקופת גיל ההתבגרות, מתחילים נערים ונערות לנסות ולגבש זהות עצמאית משל עצמם. כחלק מהרצון להוכיח שהם "מסוגלים לבד", פעמים רבות מתנתקים מתבגרים ממערכות התמיכה הקרובות (משפחה, מורים וכדומה) ובוחרים שלא להיעזר בהן בעת הצורך. הדבר עשוי ליצור חוויה של מצוקה ובדידות, שנובעת מהקונפליקט "האם להתגבר לבד ולהרגיש 'מבוגר', או לפנות לעזרה ולוותר על הניסיון לעצמאות?"

השתלבות בין אישית: כחלק מהמעבר מילדות לבגרות, קבוצת בני גילו של המתבגר הופכת למשמעותית במיוחד עבורו. קבלה ואהדה מצד חברים, מבססת את תחושת השייכות והזהות העצמית, את הנפרדות מההורים ואת החוויה הבסיסית של יכולת להיות נאהב ורצוי. אם המתבגר אינו מוצא את מקומו בחברה, ובמיוחד כאשר הוא חווה דחייה של ממש, הדבר מהווה גורם סיכון להתפתחות של דיכאון.

התפתחות בתחום המיני: מיניות מהווה נושא רגיש אשר עשוי לעורר במתבגרים מצוקה רגשית. הדבר יכול לנבוע מתחושות אשמה וחרדה המופיעות בתגובה להתעוררות הדחפים המיניים, במיוחד כאשר המתבגר חש כי מיניותו אינה תואמת את הערכים עליהם התחנך. לחילופין, גם בלבול, חשש או חוסר קבלה כלפי נטייה מינית, מציבים אתגרים רגשיים מורכבים אשר עלולים לתרום להתפתחות דיכאון.

גיבוש זהות: בניסיון למצוא תשובה לשאלה "מי אני?", עוברים מתבגרים תהליכים מטלטלים. לאורך גיל ההתבגרות המתבגר פוגש לא פעם שאלות מכאיבות הנוגעות לאופיו וליכולותיו, ונפגש עם ציפיות מוגברות מצד החברה וההורים לאור התבגרותו.

דיכאון אצל מתבגרים – איך זה נראה?

דיכאון קליני הוא מצב נפשי מורכב, אשר לעיתים קרובות מופיע לראשונה במהלך גיל ההתבגרות ומשפיע על רגשות, מחשבות, חוויית העצמי, התנהגות ויחסים בין אישיים של האדם, כמו גם על מצבו הגופני ועל תחושת הסיפוק הכללית שלו מהחיים. תסמינים של דיכאון כוללים שינויים בדפוסי השינה והתיאבון, מצב רוח ירוד, תחושת חוסר ערך, קשיי ריכוז ועוד.

גם אם זה נשמע לכם מוכר – לא כדאי להיבהל מיד, שכן מתבגרים רבים מפגינים התנהגות טבעית לגילם אשר עשויה להתפרש כדיכאונית. זו בדיוק הסיבה לקושי בהבחנה בין משבר חולף של גיל ההתבגרות לבין התנהגות שמצביעה על דיכאון של ממש. בנוסף לכך, נטייתם של מתבגרים רבים להכחיש ולהסתיר את תחושותיהם מפני הוריהם, מקשה גם היא על הזיהוי.

אז איך אפשר לדעת? במידה ובקרב ילדכם מופיעים כמה מן המאפיינים הבאים, כדאי לשוחח על הנושא עם ילדכם ובמידת הצורך אף לפנות להתייעצות עם איש מקצוע:

- מצב רוח מדוכא במיוחד במרבית שעות היום, לצד ירידה בולטת בהנאה מפעילויות שבעבר היו מהנות או נשירה ממסגרות שהיו חשובות בעבר (תחביבים, תנועת נוער).

- שינויים קיצוניים במשקל.

- ירידה לימודית לא מוסברת, היעדר מוטיבציה ללמוד והיעדרויות מבית הספר.

- התנהגות אגרסיבית, שימוש בסמים ואלכוהול, עבריינות ועוד.

- שינויים משמעותיים בדפוסי השינה כמו שינה מופרזת, שבאה על חשבון בילוי עם חברים ופעילויות פנאי, או לחילופין קשיי שינה, שלעיתים יתבטאו בישיבה מול המחשב והטלוויזיה בשעות הקטנות של הלילה.

- ירידה בפעילות החברתית, למשל כאשר המתבגר יוצא פחות, מקבל פחות טלפונים.

זה נראה כמו דיכאון – מה עושים?

לא מחכים: דיכאון ממושך נוטה לפגוע בדימוי העצמי ובכוחות, ולהתקבע כחלק מהתפיסה העצמית שמתעצבת בשנות גיל ההתבגרות. לכן, גם אם יש לכם רק חשד לקיומו של דיכאון מוטב לפעול בהקדם ולפנות לייעוץ מקצועי או לטיפול.

אל תתביישו לשאול: הורים רבים חוששים להעלות את אפשרות הדיכאון בפני המתבגר. למרות זאת, כדאי לשקף למתבגר מה אתם רואים ולשאול ישירות על חווייתו ("שמנו לב שבזמן האחרון אתה נראה פחות שמח ומרבה לישון, ותהינו אם אתה מרגיש פחות טוב לאחרונה?"). כדאי לקחת בחשבון שמתבגרים רבים מכחישים את דיכאונם, ובהתאם להזמין את המתבגר לשתף בתחושותיו בהמשך ולהישאר "עם היד על הדופק".

אל תגידו לו "לצאת מזה": אף אחד לא נהנה להיות בדיכאון, ואם הוא היה יודע לצאת מזה בעצמו היה עושה את זה. אמירות שכאלו עשויות לעורר תחושות של אשמה ובושה.

זכרו שהוא זקוק לכם: גם אם זה לא נראה כך, המתבגר זקוק לכם גם (ובמיוחד) עכשיו. המשיכו להתעניין, לשתף בדאגתכם ולהזמין לבילויים משותפים גם אם נתקלתם בדחייה.

אל תוותרו על עזרה מקצועית גם אם המתבגר מסרב: מתבגרים רבים מסרבים להיעזר בטיפול פסיכולוגי מאחר והם חוששים מהסטיגמה, מההכרה בקיומה של בעיה ומהתמסרות לקשר טיפולי. למרות זאת, חשוב שלא לוותר על סיוע מקצועי, וניתן גם להיעזר בהדרכת הורים שתסייע לכם לתמוך במתבגר ולקדם את המוטיבציה שלו לטיפול.

מקורות

https://www.psychologytoday.com/us/articles/200412/depression-troubled-teensHankin, B. L. (2006)

Adolescent depression: Description, causes, and interventions. Epilepsy & behavior, 8(1), 102-114

אנשי מקצוע בתחום

דיכאון

עוד מאמרים שיעניינו אותך