ביבליותרפיה לילדים: סיפור עם סוף טוב

צוות בטיפולנט

האם קריאת ספרים עדיין רלוונטית לילדים בתקופתנו, תקופת הטלוויזיה והאינטרנט? גם אם נדמה לכם שהילד לא ממש מבין שספרים נועדו גם לשעות שלאחר בית הספר, מחקרים מוכיחים את תרומתה הקוגניטיבית, הלימודית והפסיכולוגית של הקריאה. תרומתו העצומה של המפגש בין הילד לספר או הסיפור גדלה עוד יותר באמצעות ביבליותרפיה - טיפול המבוסס על כתיבה ו/או שימוש בחומרים כתובים במטרה להביא שינוי רגשי או התנהגותי.

ילדים, ספרים ומה שביניהם

הורים לילדים צעירים עדים לא פעם לנחרצות הרבה שמפגין הילד בנוגע לבחירת הסיפורים שישמע: מיץ פטל? כל יום לפני השינה, במשך חודשים. סינדרלה? בשום אופן לא. בחירות אלו אינן מקריות: ספרי ילדים, מתוקים ככל שיהיו, עוסקים בדרך כלל בנושאים הפסיכולוגיים הרלוונטיים ביותר לילדכם המתפתח מבחינה רגשית. בהתאם, הילד מסרב או דורש לשמוע סיפורים מסוימים אשר רלוונטיים לתכנים המעסיקים אותו או מאיימים עליו בתקופה מסוימת. כך, ילד שהוריו מתגרשים עשוי לסרב לשמוע על אמה החורגת האכזרית של שלגיה וילד שחש נחיתות ביחס לאחיו הבוגרים יקשיב שוב ושוב לסיפורו של האח הצעיר שהתעלה מעל אחיו הבוגרים בעזרת החתול במגפיים. כך, הזדהותו של הילד עם גיבורי הסיפורים מאפשרת לו לעבד תכנים רגשיים המעסיקים אותו באופן עקיף ופחות מאיים.

המפגש של הילד עם הסיפור עשוי לתרום לו אף יותר כאשר הסיפור מהווה בסיס לדיאלוג עם ההורה. ילדים רבים מגיבים לסיפורים, מחווים דעה ו"מייעצים" לדמויות והשתתפות פעילה זו יכולה לשמש בסיס להעשרת השימוש שעושה הילד בסיפור.

שיטת הטיפול הביבליותרפית מבוססת על ההכרה בתרומות ייחודיות אלו של המפגש עם הטקסט עבור הילד. ביבליותרפיה נמצאה כיעילה בטיפול בילדים אשר חוו אובדן של אדם קרוב, ילדים עם בעיות התנהגות ואלימות וילדים אשר סבלו מדיכאון קל, התעללות או קשיים משפחתיים.

• כיצד ביבליותרפיה ריפאה את אילן? סיפור על טיפול מוצלח

  
• למה עכשיו, יותר מאי פעם, הילדים שלכם צריכים לכתוב יומן?

  
• להתנחם בטיפול נפשי ובערימת ספרים וסרטים

  

מהי ביבליותרפיה או: פיטר פן בחדר הטיפולים

הוריה של נעמה בת החמש הופתעו לגלות איך כמעט בין לילה הפכה ה"טום בוי" החברותית ומלאת החיים שלהם לילדה שקטה אשר מעדיפה לבלות את אחר הצהריים בבית על פני בילוי עם חברות. התייעצות עם הגננת לא העלתה כל אירוע חריג ונעמה עצמה, כאשר נשאלה בעדינות מדוע אינה רוצה ללכת לחברות הסבירה שוב ושוב כי "יותר כיף לי אתכם". הסבר לשינוי בהתנהגותה של נעמה הגיע דווקא באופן ספונטני ובלתי צפוי: בעוד אביה מקריא לה לראשונה את 'הנסיכה על העדשה' התפרצה נעמה וקראה: "אני יודעת למה היא לא ישנה בלילה, היא מפחדת שאם היא תישן שם ההורים שלה יריבו ויתגרשו...".

דוגמא זו מתארת את האופן בו מהווה הסיפור גירוי למחשבותיו ורגשותיו הכמוסים של הילד. נעמה, אשר לא מצאה את המילים לספר עד כמה היא מוטרדת ממריבותיהם החוזרות של הוריה הזדהתה עם הנסיכה ומצאה בה בת ברית החולקת עמה את דאגותיה וכאבה. תוך התייחסות לנסיכה, יכלה נעמה, בעקיפין, לשתף סוף סוף אדם נוסף בחששותיה.

בדומה לנעמה, ילדים צעירים רבים מתקשים לנסח ולבטא באופן ישיר את רגשותיהם ותחושותיהם המורכבים. המשחק והסיפור הממלאים תפקיד משמעותי כל כך בעולמו של הילד מהווים ערוץ חלופי אשר מאפשר ביטוי של פחדים, משאלות ורגשות: הילד מזדהה עם גיבור הסיפור וחש פחות בודד ("לא רק לי יש בעיות") אך יכול להתבונן בבעיות ממרחק מסוים ולא באופן ישיר ומציף מדי. כך, הילד נהנה במקביל גם מתיקוף ולגיטימיות של רגשותיו ("הנה, גם הוא היה רוצה אמא אחרת!") וגם מהכרה באפשרויות לפתרון או שינוי הרגשות ("...אבל בסוף הם משלימים/הוא רואה שהכי טוב בבית"). בנוסף, הילד אינו מזדהה בלבד עם הסיפור אלא משווה אותו למצבו ויכול לזהות את הדומה והשונה: "גם לי יש אמא חורגת אבל היא לא מנסה להרוג אותי"; "גם אני רב לפעמים עם האחים שלי, אבל אנחנו גם משחקים ביחד".

סיפורים לכשעצמם הם בעלי ערך רגשי ופסיכולוגי רב עבור הילד, אך ביבליותרפיה מציעה ערך מוסף הנובע מהקריאה המשותפת עם מטפל אשר מכוון ומנחה את הקריאה לנושאים הנוגעים בבעיותיו של הילד. המטפל משתמש בתגובותיו הספונטניות של הילד לסיפור ובשאלות מנחות אשר מכוונות את הילד לשני נושאים מרכזיים: הבעה רגשית ופתרון בעיות.

הבעה רגשית, כאמור, אינה משימה פשוטה עבור ילדים והסיפור מאפשר להם לדון ברגשות, בעיות או התנהגויות בלתי הולמות שלהם מבלי לחוות בושה, אשמה והצפה רגשית. במהלך הביבליותרפיה עשוי המטפל לשאול את הילד "האם גם לך יש 'קופסת זכרונות' מאביך"?; "מדוע אתה חושב שהנסיכה לא הפסיקה לבכות?"; "מי היית רוצה להיות בסיפור, אילו יכולת לבחור?" ושאלות אלו מזמינות את הילד לעבד ולקרא בשם לרגשות ותחושות. תהליך זה יכול לסייע מאוד לילדים אשר חוו אובדן, דיכאון או התמודדויות קשות אחרות.

פתרון בעיות באמצעות דיון בסיפורים הוא תהליך משמעותי ביותר אשר פותח בפני הילד אפשרויות תגובה חדשות ורכישת מיומנויות לפתרון בעיות. גם במקרה זה, האפשרות לדון בבעיותיו ומגבלותיו של הילד באופן עקיף מאפשרת ליצור שינוי מבלי לגרום לילד מבוכה או לדחוק אותו לעמדה של התגוננות. כך למשל, יכול המטפל לשאול את הילד "מה אתה היית עושה במקום הילד שבסיפור?"; "למה לדעתך הם לא מפסיקים להילחם זה בזה?"; "האם לדעתך הסיפור יכל להיגמר גם אחרת? כיצד?". שאלות אלו מסייעות לילד הן בהבנה של מניעי התנהגותו ושל הרגשות העומדים בבסיסם ("הדרקון הזה ניסה להפחיד את כולם כי הוא בעצם מאוד בודד ואין לו חברים") והן בהרחבת מודעותו לאלטרנטיבות התנהגותיות חלופיות.

עם הזמן ועם התחזקות הקשר בין הילד למטפל יכול הילד לספר ולדון ברגשותיו וחוויותיו גם באופן ישיר יותר; עד אז, עומדים לרשותו דרקונים, מפלצות, אבירים ופיות טובות.

מקורות

 Bibliotherapy: Using books to help bereaved children, Berns, Carol F., Omega: Journal of Death and Dying. Vol 48(4),2003, 321-336