תפריט נגישות
חיפוש

כשאהיה גדול: כיצד אנו בוחרים תחום קריירה?

כשאהיה גדול: כיצד אנו בוחרים תחום קריירה?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אתה הולך לסופר ומתלבט בין עשרות סוגים של יוגורטים; את הולכת לקולנוע ויכולה לבחור אחד מבין עשרה סרטים שמוצגים בו זמנית; אתם מבלים ערב בפאב וחוזרים עם שלושה מספרי טלפון של דייטים פוטנציאלים... החברה המערבית המודרנית מציעה לנו שפע של אפשרויות איתן לא נאלצנו להתמודד לפני מספר עשורים. מגוון עצום זה משפיע גם על תחום בחירת הקריירה: בעוד שבעבר נשים היו עקרות בית ותחום עיסוקם של הגברים עבר בדרך כלל מאב לבנו, קיים היום מגוון עצום של מקצועות ובהתאם, גדל הקושי בבחירה.

מפרויד ועד לאמא הפולנייה- מה משפיע על האופן בו אנו בוחרים מקצוע?

העבודה תופסת חלק ניכר מזמננו ולמעשה אנו מבלים בה את רב שעות הערות שלנו. כך, הופכת הקריירה שלנו לא רק למקור פרנסה אלא גם למסגרת חברתית משמעותית, לרכיב המגדיר את זהותנו ("אתה יודע איך הוא, עורך דין...") ולמסגרת דרכה אנו בונים את תפיסתנו ותחושת הערך העצמי שלנו. על כן, האופן בו אנו בוחרים בתחום התעסוקתי עורר את סקרנותם של חוקרים מתחומים שונים.

תיאוריות פסיכואנליטיות: כאשר אנו חושבים על בחירת מקצוע אנו נוטים לחשוב על שיקולים כעניין, רווח כלכלי, סטטוס וכן הלאה. תיאוריות פסיכואנליטיות, לעומת זאת, התמקדו גם בגורמים והצרכים הבלתי מודעים המשפיעים על הבחירה המקצועית.

התיאוריות הפרוידיאניות המדגישות את השפעתן המשמעותית של הדחפים הבלתי מודעים התייחסו לבחירת המקצוע כאל דרך יעילה להתמודד עם דחפים אלו. באמצעות מנגנון של סובלימציה עוברים הדחפים עידון ומומרים לתפקידים חברתיים יעילים. כך, למשל, אדם בעל דחף תוקפני חזק עשוי לבחור בתפקיד צבאי או ניהולי בכיר אשר יאפשר לו לבטא את הצורך שלו בשליטה באופן יעיל ולגיטימי. תיאוריות פסיכואנליטיות מאוחרות יותר, כתיאוריה של מאסלו, הדגישו את הצרכים אותם מנסה כל אדם לממש כצורכי שייכות, ביטחון, אהבה ועוד: אנשים שונים בצרכים המרכזיים המניעים אותם ובחירת המקצוע עשויה לבטא ניסיון לספק צרכים אלו. כך, למשל, אישה שמונעת בעיקר על ידי הצורך באהבה עשויה לפנות למקצועות הכוללים טיפול בילדים או אנשים מוגבלים.

תיאוריות סוציולוגיות: תיאוריות סוציולוגיות מדגישות את תפקידם החברתי המשמעותי של מסגרות תעסוקתיות. על פי תיאוריות אלו, בחירת המקצוע מושפעת מניסיונו של האדם להשתייך לקבוצה חברתית הנתפסת בעיניו כמוערכת ומתאימה לו. בהתאם, אופנות חברתיות וסמלי סטטוס מהווים גורם משמעותי המשפיע על הבחירה המקצועית. כך, למשל, בתקופה בה מאוד In"" להיות איש הייטק, סביר להניח כי רבים ינסו לפנות לתחום זה, וקבוצות אוכלוסיה מסוימות יטו לבחור בתחומים תעסוקתיים מסוימים יותר מאחרות (למשל, נשים נוצריות בוחרות במקצוע האחות יותר מנשים יהודיות).

תיאוריות נוספות המתייחסות לאופן בחירת הקריירה הן התיאוריות ההתפתחותיות המתייחסות לבחירת הקריירה כתהליך ממושך המתחיל בילדות, כאשר נטיותיו המקצועיות של הילד מושפעות מדמויות נערצות, דרך גיל ההתבגרות בו חל ניסיון לספק צרכים באופן תואם מציאות ועד לבגרות בה נעשית בחירת מקצוע מחייבת ומציאותית יותר. בנוסף, מציעה תיאורית השידוך כי בחירת המקצוע נעשית מתוך התאמה בין מבנה אישיותו של האדם ורצונותיו לבין סוגי הסיפוק והכישורים המסויימים הכלולים בכל מקצוע.

אז מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? כלים לבחירת מקצוע

אז השתחררת מהצבא, מילצרת, נסעת להודו, עבדת קצת בעסק של אבא, לקחת קורס בתולדות האומנות ואפילו חשבת על פתיחת עסק עצמאי, אבל בסופו של דבר קשה לך לדמיין את עצמך מתמיד/ה לאורך זמן בכל אחד מהתחומים האלו.

מעבר לגורמים הבלתי מודעים המשפיעים ומכוונים את בחירותנו המקצועיות, קיימים כמובן גם אלמנטים חיצוניים ומודעים הגורמים לנו להעדיף תחומים מסוימים על פני אחרים. כאמור, מגוון תחומי העיסוק העצום המוצע לנו היום עשוי להיות מבלבל מאוד ושתי גישות עשויות לעזור במיקוד הבחירה המקצועית:

בחירת מקצוע על פי נטיותך האישיותיות: אישיותנו משפיעה על יכולותנו והעדפותנו המקצועיות ובהתאם, היועץ והחוקר התעסוקתי הולנד הציע חלוקה לשישה טיפוסי אישיות אשר נוטים להתאים לתחומים תעסוקתיים שונים:

הטיפוס החברותי: אם אתה נוטה לפעילויות המערבות יחסים בין אישיים ויכולות מילוליות ונמשך להדרכה, סיוע ופיתוח של אנשים אחרים, עשויים להתאים לך מקצועות כהוראה, טיפול (עובד סוציאלי, פסיכולוג, אחות, יועץ וכד') והדרכה.
הטיפוס היוזם: אם אתה נוטה להנהיג ונהנה מהיכולת להשפיע, לשכנע ולארגן אנשים אחרים על מנת לקדם פרויקטים ומטרות, אתה עשוי ליהנות ממקצועות ניהוליים, עריכת דין, קידום מכירות ועוד.
הטיפוס המנהלי: אנשים הנוטים לפעילויות מתוכננות מראש ומסוגלים לעיבוד נתונים שיטתי ומחושב עשויים להתאים למקצועות פקידותיים, טכנאות מחשבים, ראיית וניהול חשבונות וכן הלאה.
הטיפוס הריאליסטי: הטיפוס הראליסטי עשוי להצטיין הן במיומנויות פיסיות הדורשות גם קואורדינציה, כושר טכני ויכולת לתפעל מכונות והן בפעילויות מוחשיות ושיטתיות. בהתאם, עשויים להתאים מקצועות כחקלאות ומכונאות ומצד שני- מקצועות כארכיטקטורה והנדסה.
הטיפוס החקרן: אם אתה בעל יכולות של חשיבה שיטתית, ניתוח והתבוננות מעמיקה אתה עשוי ליהנות מחקר תחומים שונים בתחום הפיסי, הביולוגי, או החברתי. במסגרת תחומים אלו עשויים להתאים מקצועות כמתמטיקה, מחקר מדעי ומחשבים.
הטיפוס האומנותי: אם אתה מעוניין בפעילות אינדיווידואלית ויצירתית המאפשרת ביטוי עצמי אך גם גמישות וחופש יחסי, עשויים להתאים מקצועות אומנותיים כמשחק, מוסיקה, כתיבה וכן הלאה.


בחירת מקצוע על פי הגורמים המשמעותיים ביותר בעיניך: גם אם אתה מודע לתחומים התעסוקתיים בהם אתה מוכשר ומעוניין במיוחד, עדיין קיימים שיקולים נוספים העשויים להשפיע על בחירתך. אנשים שונים זה מזה בסדרי העדיפויות המשפיעים על בחירותיהם, ולפני בחירת המקצוע כדאי לשים לב לסדר העדיפויות שלך עצמך תוך התייחסות למספר גורמים.

גורם משמעותי ביותר הוא רמת ההכנסה- האם אתה שואף לרמת חיים גבוהה במיוחד? האם אתה מוכן לוותר על מקצוע שמרתק אותך מאחר ואינו מכניס כסף רב? שיקול זה נלווה לעיתים לשיקול לגבי מעמד ויוקרה (כמה חשוב לך לעסוק בתחום "נחשב" ומוערך?) ולמידת חשיבותו של העניין בעבודה. כך, למשל, אתה עשוי למצוא את עצמך מתלבט בין מקצועות התואמים את ערכיך ואמונותיך כהוראה ועבודה סוציאלית לבין תחומי עיסוק הכוללים סטטוס והכנסה גבוהים יותר כעיסוק בתחום ההייטק.

קבוצת שיקולים משמעותית נוספת נוגעת לתנאי העבודה: האם אתה מוכן להקדיש שעות רבות לעבודתך או שאתה מעדיף מסגרת שתאפשר לך לשמור על שעות פנאי רבות? האם אתה מוכן להיכנס לתחום תעסוקתי רווחי אך משתנה ובלתי יציב או מעדיף ביטחון ויציבות? כמו כן, עבודות מסוימות דורשות תקופת הכשרה ממושכת אשר מלווה לעיתים בשנים של הכנסות נמוכות, וכדאי לשקול האם אתה מוכן ומסוגל לעמוד בכך (לימודי רפואה, למשל, דורשים תקופת לימודים והתמחות ממושכת שרק עם סיומה ניתן לעבוד כרופא).

אלמנטים נוספים המשמעותיים בבחירת מקום העבודה הם צרכים כעצמאות (עד כמה חשוב לי שלא להיות תחת פיקוח?), רצון בסיוע לזולת (האם ארגיש מסופק רק במקצוע בו ארגיש שאני תורם לאחרים?), צורך במנהיגות ואחריות (עד כמה אני משפיע על הארגון בו אני עובד או על אנשים אחרים?) ועוד.

מתי כדאי לפנות ליעוץ תעסוקתי?

גם אם אתה מודע לנטיותיך המקצועיות, סדר העדיפויות שלך, כישוריך ומגבלותיך, עדיין ייתכן מאוד שאינך בטוח באיזה מקצוע או תחום לימודי כדאי לך להתמקד.

יעוץ תעסוקתי הוא תהליך יעיל וממוקד אשר יאפשר לך לקבל תמונה כוללת, רחבה ומעמיקה יותר של האפשרויות התעסוקתיות הקיימות ועל התאמתך לתחומים השונים. ייעוץ תעסוקתי עשוי להועיל במקרים בהם קיימת התלבטות בין מספר תחומים אפשריים או לחלופין, במקרים בהם אין כל העדפה או נטיה מגובשת. כמו כן, היעוץ עשוי להועיל במקרים בהם ישנה התנגשות בין רצונותיו של האדם למציאות. למשל, כאשר האדם מעוניין במקצוע אשר אינו תואם את יכולותיו, כאשר הסביבה לוחצת על בחירת מקצוע אשר אינו תואם את הנטיה ("אומנות? עדיף שתהיה עורך דין!") וכן הלאה.

במסגרת היעוץ התעסוקתי נערך אבחון מקיף הכולל בחינה של שישה גורמים מרכזיים: כושר הכולל מדידה של יכולותיו השונות של האדם כאינטליגנציה, יכולת ריכוז, מוטוריקה ועוד; נטיות המתייחסות להעדפות, תחומי העניין והמוטיבציה של האדם; סביבה חיצונית המתייחסת לגורמים כדרישות בשוק העבודה, התנאים הפיסיים של מקום העבודה, רמת הכנסה וכד'; הכשרה המתייחסת לסוג ומשך ההכשרה הנדרשת לתפקיד; ותכונות פיסיות ואישיותיות המתייחסות לתכונותיו של האדם, יכולותיו הגופניות והרגשיות והשפעתן על בחירת המקצוע.

לאחר האבחון מקבל הפונה ליעוץ משוב ומידע על האפשרויות התעסוקתיות הפוטנציאליות, ויכול לדון בהן עם היועץ התעסוקתי.

ביבליוגרפיה

ניהול ופיתוח קריירות אמצע שנות החיים/ ד"ר חיים לביא, הוצאת אור עם 1998
לבחור קריירה, למצוא עבודה/ אמירה גולן, הוצאת עם עובד 1988

תחומי מומחיות:
ייעוץ קריירה

אנשי מקצוע בתחום

ייעוץ קריירה

עוד מאמרים שיעניינו אותך