תפריט נגישות
חיפוש

בוחרים לבחור: מה גורם לנו ללכת אל הקלפי?

בוחרים לבחור: מה גורם לנו ללכת אל הקלפי?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

רבים מהמתמודדים לכנסת מנסים להשפיע על דעת הבוחרים ממש עד לרגע הכניסה לקלפי. אך עוד לפני שישכנעו במצע ספציפי, ניצבים המתמודדים בפני משימה מורכבת לא פחות הנוגעת לעצם ההחלטה של כל אחד מאיתנו האם להצביע בבחירות. אחוזי ההצבעה הנמוכים ברבות ממערכות הבחירות המקומיות והמדיניות העסיקו פסיכולוגים ומדענים פוליטיים אשר ניסו לזהות את הגורמים החברתיים והפסיכולוגיים המשפיעים על החלטנו להצביע או להמנע מהצבעה בבחירות.

הצבעה בבחירות עשויה להיות חוויה מייגעת הכוללת נסיעה, עמידה בתור ופגיעה בשגרת העבודה, תוך ידיעה ברורה שמשקלו של הקול האישי על תוצאות הבחירות כמעט בלתי מורגש. עובדה זו הביאה חלק מהפסיכולוגים להגדיר את ההחלטה להצביע כ"החלטה בלתי רציונלית". עם זאת, קיימת שונות רבה בהרגלי ההצבעה של אנשים שונים - חלק מן האנשים נוטים להצביע בקביעות בכל מערכת בחירות, אחרים אינם נוהגים להצביע כלל וחלק מן האנשים יצביעו רק בחלק מן המקרים.


X+Y+4Z-3.15 = קלפי

בשנות ה-50 פותחה נוסחה מתמטית לחישוב ההסתברות למימוש זכות ההצבעה. נוסחה זו התבססה על משתנים כמידת הרווח האישי לה מאמין האדם שיזכה בעקבות הצבעתו, עלות הליך ההצבעה האישי במונחים של זמן וכסף, תפיסת המידה בה עשוי קולו של האדם להשפיע על התוצאה הכללית ומידת הסיפוק הפסיכולוגית הנגרמת מההשתתפות בהצבעה.

נוסחה חדישה יותר מציעה כי ההחלטה האם להצביע נובעת משילוב בין מידת המוטיבציה להצביע, היכולת להצביע והקושי הכרוך בהצבעה: מוטיבציה נובעת מגורמים כהעדפה משמעותית של אחד המועמדים, תפיסה של מחוייבות אישית ועוד; היכולת להצביע קשורה בנגישות ובהירות המידע על המועמדים, וביכולת האישית לעבד ולהבין נתונים אלו; היבט הקושי מתייחס לגורמים טכניים ופרקטיים כנגישות הקלפי.


הצבעת? עכשיו תדע מה זה אומר עליך

מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית עסקו בגורמים אישיותיים הקשורים בהחלטה להצביע. נתונים דמוגרפיים שנאספו לאורך שנים מצביעים על כך שעלייה ברמת ההשכלה וההכנסה הכספית מגדילה את סיכוייו של האדם להצביע. כמו כן, בוגרים נוטים להצביע יותר מצעירים ואנשים החיים בערים מצביעים פחות מאנשים החיים ביישובים כפריים. זוגות נשואים מצביעים יותר מרווקים ושיעור הגברים המצביעים זהה לשיעור הנשים המצביעות.

בנוסף, גורמים אישיותיים ותכונות אופי מסויימים נמצאו כקשורים בנטייה להצביע: אנשים סבלניים ואלו הנוטים לבטוח באחרים הם בעלי סבירות גבוהה יותר לממש את זכותם להצביע. סוגיה מעניינת הנוגעת להיבט האישיותי היא המחלוקת לגבי קיומם של מניעים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בהחלטה להצביע. התומכים בתפיסה האגוצנטרית רואים את הנטייה להצביע כנובעת מ"אשליית הבוחר": נטיית הבוחר להאמין כי במידה והוא יצביע, אנשים דומים לו יצביעו גם כן למועמד בו הוא עצמו תומך. כמו כן, מחזקת ההצבעה את תחושת השייכות לקבוצה חברתית רחבה יותר - אם ישראלי מצביע בבחירות, ואני מצביע - משמע אני מבטא את עצמי ואת שייכותי לחברה.

עם זאת, בהתייחס לעובדה שהצבעה היא התנהגות אשר רווחיה האישיים נמוכים מעלויותיה, תומכים חלק מן החוקרים בגישה האלטרואיסטית. מחקרים התומכים בגישה זו הצביעו על קיומו של קשר בין התנהגות אלטרואיסטית בניסוי לבין הנטייה להצביע בבחירות: אחוזי ההצבעה היו גבוהים משמעותית בקרב אנשים אשר בחרו להתחלק במענק כספי ביחס לאנשים אשר בחרו להשאיר את כל המענק לעצמם.

ממצא מעניין נוסף בתחום הוא הממצא העוסק בהשפעת גורמים גנטיים על הנטייה להצביע. מחקרים שנערכו בקרב תאומים שהופרדו בלידתם ובקרב אנשים אשר אומצו בילדותם מצביעים על כך שבעוד שתפיסה פוליטית מושפעת בעיקר מהסביבה המשפחתית-חברתית, הנטייה להצביע (או לא להצביע) מושפעת בעיקר מגורמים גנטיים-תורשתיים.


Yes We Can, אם רק יש לנו סיבה מספיק טובה

אחוזי ההצבעה הגבוהים בבחירות בשנים האחרונות לנשיאות ארה"ב בקרב קבוצות המיעוט ובאופן כללי מצביעות על משקלם המשמעותי של גורמים חברתיים וגורמים הנוגעים לכל מערכת בחירות באופן ספיציפי. הפסיכולוגית החברתית ד"ר וונדי ווד מתייחסת לנטייה להצביע כאל הרגל או נורמה חברתית ומחלקת את הבוחרים לשתי קבוצות: בוחרים מתוך הרגל ובוחרים ספציפיים לבחירות. בוחרים מתוך הרגל הם בוחרים אשר יצביעו בכל מערכת בחירות ונטייתם להצביע מושפעת מ"רמזי הצבעה" כשיחות מקומיות על הנושא, פרסום וכן הלאה. החלטתם של בוחרים ספיציפיים להצביע תעשה בדרך כלל מתוך הזדהות עם מועמד ספציפי או לחץ חברתי המופעל עליהם. כמו כן, גורמים כסולודריות קבוצתית, חוויה של יכולת השפעה חברתית, תחושת מחוייבות אזרחית ולקיחת חלק פעיל בארגונים ופעילויות חברתיים מגבירים את הנטייה להצביע.

שאלה רלוונטית נוספת העשויה להטריד בוחרים רבים היא האם השפעתם הרבה של גורמים פסיכו-חברתיים אלו הופכת את ההשקעה הכספית העצומה בקמפיין הבחירות למיותרת. התשובה לכך אינה חד משמעית ונוגעת לשיטות הפרסום הננקטות: בעוד שפניות טלפוניות נמצאו כבלתי יעילות בעליל (מי מאתנו לא קיבל סמס וטלפון בלתי מזוהה, לפחות אחד בשבועות האחרונים ממפלגה זו או אחרת?), נמצא כי הדרך היעילה ביותר להגברת הנטייה להשתתף בבחירות היא באמצעות פנייה אישית (כן, כן, דפיקה אישית על כל דלת ודלת. כמה מבטיח, כך לא ישים). שיטה שיעילותה פחותה אך עדיין משמעותית היא פנייה בכתב הכוללת תזכורת על תאריך ההצבעה. כמו כן, מספר מחקרים הצביעו על כך שפרסום התוצאות המשוערות לפני הבחירות (סקרים, רבותיי, סקרים) גורם לחלק מן האנשים לוותר על ההצבעה מתוך תחושה שקולם לא ישנה את המצב לטוב או לרע.

ביבליוגרפיה

Monitor on psychology, A publication of the american psychological association, Vol 39 (6) June 2008.
Why Do People Vote? A Psychological Analysis of the Causes of Voter Turnout, Joshua Harder; Jon A. Krosnick,
Journal of Social Issues 0022-4537 vol: 64 (3) 2008 p:525-549.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך