תפריט נגישות

10 מיתוסים ואמונות שגויות על טיפול קבוצתי

10 מיתוסים ואמונות שגויות על טיפול קבוצתי

פורסם על ידי ד"ר אבישי זאבי ומילה קידר

מי מאיתנו המעוניין להסתייע בטיפול פסיכולוגי או חושב שנכון להמליץ לקרובים לו להתחיל בתהליך זה, לרב ידמיין כי מדובר בטיפול נפשי פרטני, אחד על אחד, בחדר נעים עם שתי כורסאות נוחות ושולחן קטן עליו קופסת ממחטות. אך מה לגבי טיפול קבוצתי? האם סביר שיעלה במוחנו לחלוק את הטיפול הנפשי שלנו, בו אנו חושפים את מכאובינו האישיים ביותר עם עוד מישהו? או אפילו עם עוד כמה אנשים?

מהו טיפול קבוצתי?

אנחנו נולדים לתוך קבוצה, המשפחה הגרעינית שלנו, כך ששייכות (או אי שייכות) לקבוצות מלווה אותנו לאורך חיינו. המפגש עם אנשים אחרים הוא חלק כל כך משמעותי מהחוויה האנושית, כך שרק טבעי שגם קשיים רבים שאנשים מתמודדים איתם, נוצרים בתגובה למפגש עם אנשים אחרים.

טיפול קבוצתי, או טיפול באמצעות קבוצה, מתמקד ביחסים הבין-אישיים המתרחשים ב'כאן ועכשיו', בין חברי הקבוצה. אנשים שחווים קשים הנובעים מדפוסי היחסים שלהם עם אנשים אחרים, יבטאו את הקשיים הללו גם במהלך המפגשים הקבוצתיים. טיפול כזה מאפשר לכל משתתף בקבוצה, בעזרת המשתתפים האחרים ובעזרת המנחים, ללמוד להכיר את דפוסי היחסים הבין אישיים המאפיינים אותו, לשנות אותם ולרכוש חדשים.

טיפול קבוצתי בהקשר חברתי – תרבותי

אז למה בכל זאת רבים מאיתנו נרתעים מן המחשבה על טיפול באמצעות קבוצה? סיבה אפשרית לכך היא משום שאנחנו שואבים את הידע שלנו בתחומים רבים ומבססים את האמונות שלנו, על ייצוגים תרבותיים המופיעים בטלוויזיה, בקולנוע, בספרות ועוד. כך, האופן שבו אנחנו חושבים על טיפול נפשי, ובפרט על טיפול נפשי באמצעות קבוצה, מושפע מייצוגים תרבותיים אלה; החל מן הסרט 'קן הקוקיה׳, שהוקרן בשנת 1975 ונתן ביטוי ויזואלי לביקורת חברתית נוקבת על הפסיכיאטריה, ועד לתוכנית המערכונים, 'קצרים', בה שודרו כמה מערכונים המציגים באופן נלעג טיפול באמצעות קבוצה.

אם כך, אין זה פלא שעל קרקע ביקורתית פורייה זו צמחו מיתוסים רבים, המעצבים את התודעה ונתפסים כאמת, על אף שהם רחוקים מלהיות מדויקים. ניסיוננו מלמד שמטופלים פוטנציאלים שיכולים להפיק תועלת רבה מטיפול באמצעות קבוצה נמנעים מלבדוק אפשרות זו בגלל השפעת המיתוסים הללו על תפיסתם.

אז מה הם המיתוסים השגויים על טיפול קבוצתי?

טיפול באמצעות קבוצה פחות טוב מטיפול אחד על אחד

האם אפשר להגיד שפיזיותרפיה טובה יותר, או פחות, מניתוח? התשובה לכך תלויה בסוג הבעיה. מטופלים רבים זקוקים לסיוע ביכולתם לייצר אינטראקציות חברתיות ולרב הקשיים עימם מתמודדים נמצאים בתוך הקשר חברתי. כאשר מקור הקושי הוא במפגש עם אנשים אחרים, עשוי להיות יעיל גם לטפל בקושי בעזרת מפגש עם אנשים אחרים. כלומר, בטיפול באמצעות קבוצה.

קבוצות מיועדות לאנשים עם הפרעות נפשיות קשות

מקורו של מיתוס זה, ככל הנראה, בעניין הרב שהתרבות הפופולארית רוחשת להפרעות נפשיות. אמנם נכון כי ישנן קבוצות המיועדות לסיוע בהתמודדות עם קשיים נפשיים ומשברים חמורים וכי טיפול קבוצתי נפוץ במרכזים לבריאות הנפש. אולם, טיפול באמצעות קבוצה הוא אמצעי בעל גמישות רבה. למעשה, ניתן להתאים טיפול בקבוצה לכל אדם, כאשר ישנן קבוצות בעלות מטרות שונות בהן ניתן לפגוש אנשים שונים המתמודדים עם בעיות שונות ומגוונות. למעשה, אחד היתרונות של טיפול באמצעות קבוצה הוא מתן ההזדמנות לפגוש את הזר והלא מוכר לנו ודרך מפגש זה ללמוד ולהתפתח.

להיות בקבוצה עם אנשים שמתמודדים גם הם עם קושי, רק יחמיר את מצבי

החוויה ש"המצב מחמיר" בתחילתו של טיפול נפוצה בסוגי טיפול רבים. לא אחת, אנו באים לטיפול כדי לדבר על נושאים שמפריעים לנו והמגע עימם עלול לעורר כל מיני רגשות. בקבוצה, מצטרף לכך החשש מרגשות שעלולים להתעורר בנו בעקבות דבריהם של אנשים אחרים, או באחרים בעקבות דברינו שלנו. אולם, אחת המתנות שאפשר לקבל בטיפול בכלל ובטיפול באמצעות קבוצה בפרט, היא היכולת להיות במגע עם הרגשות שלי ושל אחרים, מבלי בהכרח לחוות החמרה במצב. לא אחת, חברי הקבוצה מספקים לפרט תמיכה רגשית רבה, תחושת שייכות ואת הידיעה שהוא לא מתמודד לבד.

קבוצות גורמות לאנשים לאבד את הזהות שלהם

כשאנשים חושבים על קבוצה, לעתים הם מדמיינים מעין כת בה מתרחשת שטיפת מוח והאנשים הולכים עיוורים אחרי מנהיגם. בניגוד לכת, טיפול באמצעות קבוצה אינו סובב סביב איש אחד (המטפל או המנחה), להיפך. טיפול באמצעות קבוצה, בייחוד בגישה דינאמית, מעודד אנשים לפתח את הייחודיות שלהם בעזרת חברי הקבוצה מבלי לוותר על תחושת שייכות.

בקבוצה חייבים לשפוך את המעיים בפני אנשים זרים

בטיפול בכלל ובטיפול באמצעות קבוצה בפרט, לא חייבים לעשות שום דבר. הקבוצה מעניקה הזדמנות וכל חבר קבוצה בוחר כיצד להשתמש בה. בנוסף, כמו בהתפתחות של קשר בין-אישי, כל חבר קבוצה שואל את עצמו כמה ואיך, הוא מעוניין לחשוף, או מה דרוש לו בכדי להפוך את הזר למוכר. סביר להניח שמי שנמנע מטיפול באמצעות קבוצה בגלל החשש שיהיה עליו "להתפשט", מתמודד גם בחיי היום יום עם דילמה דומה, למשל: האם ועד כמה לשתף את החבר'ה במשרד בחיי האישיים? מציאת המינון הנכון והדרך המתאימה לשתף בנושאים אישיים במסגרת המוגנת של הקבוצה, יכולה לסייע בכך גם 'בעולם האמיתי'.

היתרון של טיפול באמצעות קבוצה הוא חיסכון בכסף

בעידן בו מערכות בריאות מנסות לצמצם עלויות, נשמעת הטענה לפיה בטיפול באמצעות קבוצה אפשר לעזור ליותר אנשים ובכך, לחסוך בכסף. גישה כזו עלולה להוביל למצב בו ישתתפו בקבוצה אנשים שטיפול כזה לא מתאים להם בזמן הנתון, דבר שיפגע בתהליך הקבוצתי כולו. בהמשך לשאלת הפיזיותרפיה או הניתוח, ההתאמה לטיפול באמצעות קבוצה צריכה לנבוע מהנושא עמו מתמודד המשתתף ולא מהתקציב העומד לרשותו.

המטופל מקבל מהמטפל פחות כי המטפל מחלק את עצמו על יותר אנשים במהלך המפגש

אמונה שגויה זו מתבססת על תפיסה של טיפול קבוצתי כמעין 'טיפול סימולטני', בו מטפל אחד אמור לטפל במקביל במספר מטופלים. אולם, בטיפול באמצעות קבוצה כל משתתף יכול להפיק תועלת מן ההתייחסויות של חברי הקבוצה האחרים שתורמים לתהליך לא פחות מדברי המנחה, שתפקידו לבנות בקבוצה אוירה המאפשרת למשתתפים להיעזר זה בזה.

קבוצות הן עוינות ומתרחש בהן משפט שדה

אנשים לעיתים מדמיינים שבקבוצות תחושות כמו כעס וביקורת מובעות בצורה לא מרוסנת. אולם, אחת המטרות בטיפול באמצעות קבוצה היא לרכוש כלים להביע גם כעס וביקורת, לשמוע אותם וללמוד מהם, מבלי להרוס את הקשר הבין-אישי אלא להיפך, לבנות ולחזק אותו. בקבוצה שבה נוצרים יחסי אמון בין המשתתפים לבין עצמם ובינם לבין המנחה, מתאפשרת למידה כזו.

בקבוצות יש אווירה דביקה

סביר להניח שהמקור למיתוס זה הוא בקבוצות לעזרה עצמית, כמו 'מכורים אנונימיים'. בקבוצות אלו, לאחר שאנשים משתפים בחוויה אישית, חברי הקבוצה מגיבים יחד ב: "אוהבים אותך, ירון". נוח לתרבות הפופולארית לעשות שימוש קומי וציני בתגובה טקסית זו, שנתפסת כמזויפת ודביקה. במבט קרוב יותר, אפשר לשים לב שעבור אנשים רבים קבלת תגובה אמפאטית ולא שיפוטית מאחרים היא אירוע נדיר ולא מוכר, שמעורר אי-נוחות לא פחות מאשר קבלת ביקורת. על כן, מה שאולי מרתיע אותנו ומאיים עלינו מרחוק, עשוי דווקא להיות הדבר לו אנו זקוקים.

קבוצות לא באמת מדמות את המציאות

על פניו, זו לא אמונה שגויה. חברי הקבוצה מתכנסים יחד בחדר אחד בו חלים כללים שמסדירים את מסגרת היחסים ביניהם. זה אכן לא מצב מציאותי. במובן הזה מדובר במעין מעבדה בה מתרחשים ניסויים ביחסים בין-אישיים. הקבוצה מעודדת את חבריה להתנסות בצורות חדשות של קשר בין-אישי, בלי לחשוש מהשפעה לא רצויה ובלתי הפיכה על הקשרים המציאותיים בחייהם. בטיפול הקבוצתי קיימת שאיפה, כי התנסות מגוונת בתקשורת הבין-אישית בקבוצה תופנם בסופו של דבר ותוביל לשינוי גם בחיים האמיתיים והמציאותיים.

לסיכום

מעניין לגלות שהמיתוסים אודות הטיפול הקבוצתי נפוצים לא רק בקרב הקהל הרחב, אלא גם בקרב מטפלים. מטפלים שמחזיקים באמונות שגויות לגבי טיפול באמצעות קבוצה, נוטים לחשוב שהמטופלים שלהם שותפים לאמונותיהם ולכן נמנעים מלהציע טיפול כזה. הכרות עם טיפול באמצעות קבוצה, שאינה מתבססת על מיתוסים ודעות קדומות, יכולה לאפשר הן לאדם הפונה לטיפול, והן למטפל שאליו הוא פונה, לקבל החלטה מושכלת לגבי סוג הטיפול המתאים. ​

על הכותבים – ד"ר אבישי זאבי ומילה קידר

ד"ר אבישי זאבי: פסיכולוג קליני ומטפל באמצעות פסיכודרמה. מטפל בקליניקה פרטית בתל אביב ומלמד בתוכנית לתואר שני בפסיכודרמה במכללת מבחר, בחסות אוניברסיטת חיפה.

מילה קידר: פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית בהוד השרון.

מילה ואבישי מנחים יחד קבוצת יחסים בין אישיים בתל אביב.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קבוצתי

עוד מאמרים שיעניינו אותך