08.08.26
צוות בטיפולנט
רבים מאתנו מתמודדים מפעם לפעם עם מחשבות מטרידות: חלקן מחשבות מטרידות הנוגעות לפעולות יומיומיות ("נעלתי את האוטו...?") וחלקן מחשבות מטרידות הנוגעות לסוגיות והתלבטויות משמעותיות בחיינו, מהן אנו מתקשים להרפות ("האם הוא באמת האדם הנכון עבורי?"; "אולי בכל זאת אחפש עבודה חדשה?").
מחשבות מטרידות מסוגים אלו נוטות לדעוך כאשר דבר מה מסיח את דעתנו מהן או כאשר אנו מגיעים לפתרון מספק. אך מתי המחשבות המטרידות הללו הופכות לטורדניות ומהוות חלק מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)? בכתבה הבאה נעמוד על הפער ונבין מתי ואיך כדאי לטפל בכך.
מה הן מחשבות טורדניות?
מחשבות טורדניות הינן מחשבות, דימויים או דחפים אשר צצים בתודעה באופן בלתי רצוני ובלתי צפוי, ועוסקות בנושאים כמו לכלוך וזיהום, פחד מפגיעה בעצמנו או באחר, ובתכנים הסותרים לגמרי את הערכים שלנו. מחקרים מראים שגם מחשבות אלו הן תופעה רווחת ואוניברסלית, וכ-90% מהאוכלוסייה חווים אותן מדי פעם.
מה אם כך מבדיל בין מחשבה מטרידה שחולפת לבין מחשבה טורדנית שנשארת? כבר בשנות השבעים, החוקר אהרון בק, ממייסדי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), הראה שהאופן שבו אנו מפרשים מחשבה, ולא בהכרח התוכן שלה, הוא שקובע אם היא תחלוף או תהפוך למקור למצוקה מתמשכת. כאשר מחשבה נתפסת כמסוכנת, כעדות למשהו פגום באופיינו, או ככזו המחייבת בדיקה ואימות מתמידים, היא עלולה לחזור שוב ושוב ולהפוך לטורדנית.
כאשר מחשבה טורדנית הופכת לתכופה, מתמשכת, בלתי נשלטת וגורמת למצוקה משמעותית, עד כדי כך שהאדם מנסה לדכא או לנטרל אותה, היא עשויה לעמוד בקריטריונים הרשמיים ל"אובססיה", כפי שמוגדר ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). במקרים כאלה, מדובר לרוב בסימן לקיומו של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית).
כיצד מחשבות טורדניות מתבטאות ב-OCD?
במצבים של OCD, האדם חווה את המחשבה הטורדנית כבעלת אופי חודרני, היא מופיעה ללא שליטה וקשה מאוד להיפטר ממנה. כמו כן, בניסיון להרגיע את החרדה שהמחשבה מעוררת, יכולות להתפתח התנהגויות כפייתיות (קומפולסיות). כך למשל, אדם יכול לפתח את האמונה כי עליו לספור את הצעדים שהוא עושה ברחוב בכל פעם שהוא הולך, אחרת יקרה אסון גדול לו או ליקיריו. אם התבלבל בספירה, יאלץ לחזור אל נקודת ההתחלה ולהתחיל שוב מאפס.
OCD יכול לגרום לסבל ומצוקה רבה, שכן המחשבות הטורדניות מעוררות רמה גבוהה של חרדה, וההתנהגויות הכפייתיות עלולות להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד. לאור זאת, הפנייה לטיפול חשובה ומומלצת במיוחד.
-
מהו
OCD וכיצד ניתן
לטפל בו?
-
-
מהן שיטות הטיפול האפשריות ב-OCD?
טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית
טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) הוא הערוץ המוביל לטיפול ב-OCD, והוא זכה לביסוס ותיקוף מחקרי נרחב. הרציונל מאחורי גישה זו נקרא "חשיפה ומניעת תגובה", והוא מבוסס על הבנת הקשר שבין המחשבה הטורדנית (האובססיה) לבין ההתנהגות הכפייתית (הקומפולסיה).
מקובל לראות בהתנהגות הכפייתית ניסיון של האדם להרגיע את החרדה שהמחשבות הטורדניות מעוררות בו, למשל: "המחשבה שאולי נדבקתי בזיהום חמור כשלחצתי על כפתור המעלית בקניון מעוררת בי חרדה גבוהה, ובניסיון להרגיע אותה, אלך לשטוף ידיים מספר רב של פעמים ברגע שאוכל".
בטיפול ב-OCD האדם לומד להיחשף אל החרדה שהמחשבה הטורדנית מעוררת בו (כלומר לתת לעצמו לחוות את החרדה שנלווית אל המחשבה), תוך מניעה של ההתנהגות הכפייתית או הטקס שלרוב נלווה אליה. הטיפול מותאם לתכנים שונים המאפיינים מחשבות טורדניות, בין אם לתוכן העוסק בצורך חזק בסדר וארגון או כזה המתמקד בפחד מזיהום או חיידקים.
כך, עם הזמן, האדם לומר "על בשרו" שלא קורה אסון בעקבות המחשבה האובססיבית, והצורך בהתנהגות הכפייתית הולך ופוחת. הטיפול כולל לרוב גם ניהול מעקב אחר המחשבות הטורדניות על מנת להגביר את המודעות אל רגע הופעתן, כמו גם למידת טכניקות להרגעה עצמית.
טיפול תרופתי
מכיוון שהפרעה טורדנית כפייתית יכולה להיות עיקשת במיוחד, רבים מהמאובחנים בה בוחרים להיעזר גם בטיפול תרופתי לצד הטיפול הפסיכולוגי. הטיפול המוביל הוא באמצעות תרופות אשר פועלות על נוירוטרנסמיטר בשם סרוטונין, והן נחלקות לתרופות ממשפחת ה-SSRI או ממשפחת הטריציקלים. בחירת התרופה המתאימה והמינון הנדרש מתבצעת תוך התייעצות עם פסיכיאטר.
טיפול פסיכולוגי בגישות נוספות
כאשר OCD אינו נמצא במוקד המצוקה של האדם ואינו מקשה על התפקוד היומיומי - ניתן בהחלט להתייחס אליו גם במסגרת טיפולים בגישות נוספות, ובראשם טיפול פסיכולוגי דינמי. טיפול מסוג זה יכול לספק הבנה מעמיקה יותר של מקור האבחנה והגורמים הרגשיים שהובילו להופעתה, כמו גם לאפשר מרחב להתבוננות בהשלכות של האבחנה על תחומי חיים אחרים (קשיים בזוגיות, פגיעה בערך העצמי וכו').
מתי כדאי לפנות לטיפול?
הפרעה טורדנית כפייתית יכולה להיות מעיקה ומייסרת כאשר היא אינה מטופלת, וביתר שאת כאשר היא אינה מאובחנת (מתן אבחנה של הפרעה נפשית יכול להסביר סימפטומים שקודם לכן נראו חסרי פשר ובכך להרגיע את האדם המאובחן ואת סביבתו). במקרה של OCD, פעמים רבות יותר קל לזהות את ההתנהגויות הכפייתיות מאשר את המחשבות האובססיביות שקדמו להן, דבר היכול לשמש קצה חוט מוצלח לשם פנייה לאבחון וטיפול.
טיפול ב-OCD מומלץ בעיקר כאשר ההתנהגויות או המחשבות גורמות לפגיעה בתפקוד היומיומי ("מרוב שאני חייבת לשמור על הכל סביבי נקי, אני לא מצליחה לשבת לעבוד") או למצוקה רגשית גבוהה ("אני מתקשה לזכור האם נעלתי את דלת הכניסה כשיצאתי ועכשיו מרוב חרדה קשה לי להתרכז"). חשוב לציין שגם הסביבה הקרובה של האדם יכולה להיות מושפעת ולחוות קשיים, ובכך להוות גורם מעודד לפנייה לטיפול.
מקורות
Olatunji, B. O., Christian, C., Brosof, L., Tolin, D. F., & Levinson, C. A. (2019). What is at the core of OCD? A network analysis of selected obsessive-compulsive symptoms and beliefs. Journal of Affective Disorders, 257, 45-54
Audet, J. S., Bourguignon, L., & Aardema, F. (2023). What makes an obsession? A systematic‐review and meta‐analysis on the specific characteristics of intrusive cognitions in OCD in comparison with other clinical and non‐clinical populations. Clinical Psychology & Psychotherapy, 30(6), 1446-1463
Bouvard, M., Fournet, N., Denis, A., Sixdenier, A., & Clark, D. (2017). Intrusive thoughts in patients with obsessive compulsive disorder and non-clinical participants: a comparison using the International Intrusive Thought Interview Schedule. Cognitive Behaviour Therapy, 46(4), 287-299
https://www.psychologytoday.com/us/basics/ocd
