גודל גופן  

גילה פז

"בבואינו לשנות את העולם, נתחיל בעצמינו" אלברט אליס. גילה פז, פסיכותראפיסטית...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע
  לוח מודעות

תיאוריית ההתפתחות בשלבים של אריקסון - Erikson's developmental model

כאשר אנו חושבי על המושג 'שלבי התפתחות' אנו נוטים לחשוב על התפתחותם של ילדים. אלא שתאורטיקנים שונים הציעו כי ההתפתחות נמשכת לאורך כל החיים.

אריקסון, פסיכואנליטיקאי אשר השתייך לזרם פסיכולוגיית האגו,  הדגיש את השפעתה של החברה על דפוסי ההתפתחות של האדם ועל גיבוש זהותו במהלך החיים, מהינקות ועד לזקנה. הוא האמין שהפרט והתרבות הקהילתית שבתוכה הוא חי משפיעים זה על זה ללא הפסק. האני מתגלה במהלך רצף של שלבים, כאשר כל שלב מאופיין במשבר זהות משלו - נקודת מפנה קריטית, שבה חלה התפתחות לטובה או לרעה. כל שלב פסיכולוגי מותאם להתפתחות הפיזיולוגית המתרחשת באותו הזמן, שאיתה צריך האדם להתמודד. השלבים נקראים אפי-גנטיים (epi = עומד, genesis = להתגלות), היות שהם נקבעים בלידה ומתרחשים בסדר מובנה מראש, אך באים לידי ביטוי רק לאורך זמן. האדם עובר דרך תחנות בחיים המונעות ע"י הביולוגיה, ואופן ההתמודדות שלו עם כל אחת מהתחנות הללו היא המעצבת בסופו של דבר את זהותו ואת אישיותו.

את חמש התקופות הראשונות ביסס אריקסון על שלבי ההתפתחות המינית של פרויד ואילו שלושת התקופות הנוספות מתרחשות מסוף גיל ההתבגרות ועד לזקנה. כל אחד מהשלבים מאופיין בהתמודדות פיזיולוגית, פסיכולוגית וחברתית, מאופיין במשבר מרכזי, ופתרון מוצלח שלו מוביל להישג התפתחותי אותו כינה אריקסון מעלה.











השלב האוראלי-סנסורי

המשבר: אמון מול חשדנות; המעלה: תקווה.

שלב זה מתרחש בשנת החיים הראשונה, כאשר ההתפתחות הפיזיולוגית ממוקדת באזור הפה. התינוק לומד "לבלוע" ולהכניס לתוכו את העולם דרך החושים ובמקביל לומד על האמצעים שדרכם הוא יכול לדחות דברים לא רצוניים (כגון סגירת הפה, הקאה וכד'). כך, לפי אריקסון, המשימה הפיזיולוגית הראשונה המוצבת בפני התינוק היא הזנה. יחד עם זאת, אין זה מספיק שהדמות המטפלת הראשונית תדאג לצרכיו הפיזיולוגיים הבסיסיים של התינוק בלבד. אם הדמות המטפלת נענית לצורכי התינוק באופן מהימן ואוהב, התינוק מקבל חוויה של ביטחון בסביבה ובעולם שמסביב, באמצעותה הוא משיג אמון בסיסי. אם צרכיו הפסיכולוגיים הראשוניים הללו של התינוק אינם נענים, הוא יחוש כי אינו יכול לסמוך על עצמו ועל הסביבה ויפתח חשדנות או חוסר אמון בסיסי. במידה והמשבר נפתר בתמהיל נכון של הרבה אמון בסיסי ומעט חשדנות (מאחר ולא יעיל לבטוח בכל מבלי לצפות לשום סכנה), ישיג את התינוק את המעלה הפסיכולוגית הראשונה, שהינה תקווה - תחושה חיובית לגבי העתיד ולגבי האפשרות להתמודד איתו.

 

השלב השרירי-אנאלי

המשבר: אוטונומיה מול בושה וספק; המעלה: כוח רצון.

שלב זה מתרחש בין השנים 1-3 והוא מאופיין במשימה הפיזיולוגית של שליטת הפעוט על סוגרי הגוף. כמו כן, בשלב זה לומד הפעוט לאחוז בחפצים ולעזוב אותם על פי דרישות ההורים והסביבה. המשימה הפסיכולוגית העיקרית היא השגת אוטונומיה, וזו מושגת כאשר ההורים מספקים לפעוט דרישות נוקשות, אך בד בבד תומכים בשאיפותיו לעשות דברים לבד, ואינם פוגעים באמון שלו. כאשר ההורים מצפים מהילד לעצמאות במקומות שבהם הוא אינו מוכן להם, או לחילופין כאשר הם אינם נותנים לו להתמודד עם שום משימה בכוחות עצמו, יתעוררו אצלו רגשות של בושה וספק. ילד כזה עלול לגדול להיות מבוגר נוקשה וכפייתי, ועלול אף לאבד את האמון שהושג בשלב ההתפתחותי הקודם. כאשר מושג האיזון הנכון בין אוטונומיה רבה לבין מעט בושה וספק, ישיג הפעוט את המעלה של כוח רצון, ויוכל להתקדם לשלב הבא.

 

השלב הלוקומוטורי-גניטלי

המשבר: יוזמה מול אשמה; המעלה: תחושת מטרה.

שלב זה מתרחש בין השנים 3-5. אריקסון לא חלק על דעתו של פרויד בנוגע למרכזיותה של שאלת הזהות המינית בשלב זה, הבא לידי ביטוי בעיקר בקונפליקט האדיפאלי, אך הוסיף לכך מטרות חשובות לא פחות, כגון התפתחות השליטה על התנועה והעשרת היכולת הלשונית. המשימה הפסיכולוגית העיקרית בתקופה זו הנה השגת יוזמה - הילד נהיה פעיל ואקטיבי, לוקח אחריות על דברים כמו אינטראקציות עם ילדים אחרים או טיפול באחים קטנים, וזוכה באישור הסביבה. במקביל, מבין הילד כי הוא מתחרה על תשומת ליבה של אמו מול אביו. ההבנה הזו מעלה עוינות כלפי האב ועשויה להוביל לרגשות של אשמה. הפתרון המוצלח, כמו במודל האדיאפלי הקלאסי, נעוץ בהזדהות עם האב והפנמה של האיסורים והסטנדרטים שהוא מציב. במקרה כזה בונה הילד זהות מינית חיובית ומשיג את המעלה של תחושת מטרה - היכולת להציב מטרות ולהתקדם לקראת הגשמתן, ללא רגשות אשם או חשש מעונש.

שלב החביון

המשבר: יצרנות מול נחיתות; המעלה: תחושה של יכולת.

שלב זה מתרחש בין השנים 6-11, המקבילות לגילאי בית הספר היסודי בעולם המערבי. בשלב זה הילד יוצא החוצה לעולם ונחשף באופן מסיבי לאלמנטים של החברה והתרבות שמחוץ למשפחה. גם הדרישות מהילד הולכות וגדלות: הוא נדרש ליכולת למידה גבוהה, להצלחה בלימודים ולגילוי אחריות. היצרנות מתפתחת דרך ההבנה של הילד שעבודה מובילה לתוצר. במידה והילד חווה כישלונות בהשגת הזהות היצרנית, עלולה להתפתח נחיתות, ותחושה של הילד שהוא אינו מתאים לאתגרים שהחיים מציבים עבורו. המעלה הנוצרת בפתרון מוצלח של המשבר הנה תחושה בסיסית של יכולת, המשפיעה על זהותו היצרנית והמקצועית שלו גם בעתיד.

שלב ההתבגרות

המשבר: זהות מול בלבול תפקידים; המעלה: נאמנות.

שלב זה מתרחש בגילאים 12-18 (בחברה האמריקאית, שבה אין חובת גיוס, עשוי להימשך גם עד גיל 19-20) והוא משלב את כל הצרכים והתפקידים שעובדו בארבעת השלבים הקודמים. בשנים אלו שואל את עצמו המתבגר את השאלה הקלאסית "מי אני?" והוא אינו חייב בתשובה חד-משמעית. זוהי תקופה של מורטוריום, פסק זמן עבור המתבגר לבחון זהויות שונות ותפקידים שונים, במטרה לצאת ממנו עם זהות אישית, מינית, מקצועית וחברתית מגובשת יחסית. בניגוד לפסיכואנליטיקאים הקלאסיים, שטענו כי הקונפליקטים המרכזיים בשלב זה מתרחשים בין האגו לאיד, אריקסון טען כי הקונפליקט הוא בין תפקודים שונים בתוך האגו. גיבוש הזהות כולל 3 מרכיבים חשובים:

  • תחושת אחידות ועקביות בזהות של המתבגר עצמו.
  • תחושת אחידות ועקביות באופן שבו אחרים רואים אותו.
  • התאמה בין התפיסה האישית לגבי אישיותו לבין התפיסה החברתית אותה.

הצלחה במשימה זו מובילה להגדרה עצמית של הזהות ושל האישיות. אם ההתנסות היא שלילית או שהתנאים הסביבתיים אינם מאפשרים התנסות ראויה, התוצאה תהיה בלבול תפקידים וחוסר יכולת של המתבגר לבחור לעצמו זהות ברורה ועקבית לאורך זמן. תוצאה אחרת יכולה להיות בחירה בזהות שלילית, כגון זהות עבריינית. המעלה המושגת הנה נאמנות, המאופיינת בעקביות בזהות העצמית והזדהות עם המשפחה והחברה שבה גדל המתבגר.

שלב הבגרות המוקדמת

המשבר: אינטימיות מול בדידות; המעלה: אהבה.

שלב זה מתרחש לרוב בין הגילאים 19-35, כאשר מסיים האדם את תהליך ההתבגרות ונכנס לחיי הבגרות. המשימות העיקריות בשלב הזה הן השגה של אינטימיות עם בן/בת הזוג וכן קבלת אחריות במסגרת של עבודה. ביטחונו של האדם בזהות העצמית שגיבש לעצמו צריכה להיות מספקת על מנת שלא יחשוש לאבד את עצמו במסגרת הקשר האינטימי הזוגי. כאשר האדם אינו מגובש מספיק, או שהוא לא מוכן לוויתורים הנדרשים לשם שותפות אינטימית, הוא יסבול מבדידות. פתרון מוצלח של המשבר מניב את המעלה של אהבה, שהיא מצב של מסירות הדדית, המאפשר המשך בדיקה והיכרות עצמית בתוך מערכת היחסים.

 

שלב הבגרות

המשבר: פוריות מול קיפאון; המעלה: דאגה.

בשלב זה, המתרחש בין הגילאים 35-50, תשומת הלב העיקרית מופנית לטיפול ולדאגה בילדים ולהשקעת המשאבים להבטחת ביטחון לדורות הבאים. בתקופה זו האדם צריך לוותר ולהעניק מעצמו כדי לדאוג לילדיו וההצלחה שלהם מביאה לו סיפוק. התוצאה החיובית הנה פוריות והגשמה עצמית טובה, ואילו פתרון שלילי יוביל לקיפאון ולתחושה של חוסר עניין בדור הבא ובחיים בכלל. קיפאון בשלב הזה מכונה לעיתים משבר אמצע החיים. כאשר המשבר נפתר באופן חיובי, מושגת המעלה של דאגה, שהיא יכולתו של האדם לקחת אחריות לא רק על עצמו, אלא גם על סביבתו בכלל.

שלב הבשלות/זקנה

המשבר: אחידות האגו מול ייאוש; המעלה: תבונה.

שלב זה מתרחש החל מגיל 50 ועד לסוף החיים, ובו עורך האדם סיכום של ההישגים ושל הכישלונות בחייו. כאשר האדם מסתכל לחיוב על ההתפתחות ועל ההישגים שלו, מצליח לערוך אינטגרציה בין הטוב והרע שהשיג בחייו, וחש שחי חיים מספקים ומלאי משמעות, התוצאה תהיה תחושה של אחידות באגו. תוצאה שלילית של סיכום כזה תוביל לתחושה של החמצה ולייאוש, בשל חוסר היכולת לתקן. המעלה הנרכשת היא תבונה, המלווה בהשלמה עם המוות ובתחושה של סיפוק מהחיים שחלפו.

לקריאה נוספת

  •   להשוואה: שלבי ההתפתחות על פי פרויד
ביבליוגרפיה
  1. אריקסון, א. (1987). זהות: נעורים ומשבר. תל-אביב: ספרית פועלים.
  2. ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  3. מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
  4. Friedman, L. J. (2000). Identity's Architect: A Biography of Erik H. Erikson. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
מושגים קשורים
שלב היפותטי דדוקטיבי‏ , קליין מלאני‏ , איזור ארוגני‏ , תיאום (קואורדינציה) של סכמות‏ , מאסלו אברהם‏ , תגובה מעגלית שניונית‏ , הטרמה‏ , ווטסון ג'ון‏ , מורטוריום‏ , מודל שלבי האבל של קובלר- רוס

ראה מטפלים בתחום

שרון עיני
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

שרון עיני
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן, השרון
שפה: עברית

פסיכותרפיסטית באוריינטציה דינמית ממוקדת התמחות: בריאות הנפש,חרדה...
לפרטים נוספים

הלינה קליין לביוש
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

הלינה קליין לביוש
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית, גרמנית

מטפלת אישית וזוגית עם ניסיון מקצועי רב. טיפול ממוקד וטיפול דינמי ארוך טווח....
לפרטים נוספים

ד
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ד"ר מיכל בן צבי זומר
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית

ההחלטה לפנות לטיפול, היא החלטה לא קלה. רובנו חווים רגשות מעורבים ובילבול כשאנו...
לפרטים נוספים

דר' חנה גילאי גינור
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

דר' חנה גילאי גינור
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן, השרון
שפה: עברית, אנגלית

כפסיכולוגית קלינית המתמחה בנושאי פריון הורות ודיכאון לאחר לידה, אני מטפלת בנשים...
לפרטים נוספים