ברב המכר "אהבה זה לא סכין" מתאר זאב ברגמן את טיפולו בשרה, אישה בעלת מספר אישיויות. הספר ממחיש את התסכול הרב שמרגישים הסובלים מהפרעת זהות דיסואיטיבית: בניגוד לרוב האנשים החווים את העצמי כיחידה אחת שלמה, אנשים עם הפרעות דיסוציאטיביות חשים חסרי זהות, הם מבולבלים כלפי זהותם או חשים בעלי אישיות רבות. המנגנון העומד בבסיס ההפרעות הינו הדיסוציאציה - הפרדה, ניתוק - מנגנון הגנה המאפשר לשרוד אירועים טראומטיים במיוחד.
הפרעת זהות דיסוציאטיבית : ההפרעה החמורה יותר מבין ההפרעות הדיסוציאטיביות. האדם בעל ההפרעה מתנהג ותופס את עצמו ואת סביבתו דרך יותר מאישיות אחת ("פיצול אישיות).
פוגה דיסוציאטיבית: ההפרעה מאופיינת בעזיבה פתאומית של מקום המגורים והתרחקות ממנו. העזיבה מלווה בשכחה מוחלטת של החיים הקודמים לפוגה, אלא שאין לאדם מושג שהוא מצוי בשכחה. האדם מרגיש מבולבל לגבי זהותו או שהוא מאמץ זהות חדשה.
אמניזיה (שכחה) דיסוציאטיבית: ההפרעה מאופיינת בחוסר יכולת לזכור מידע, בדרך-כלל כזה הקשור לטראומה או לאירוע מלחיץ (פגיעה מינית, למשל). השכחה לא יכולה להיות מוסברת ע"י שכחה טבעית, השפעת חומר או מצב רפואי כללי.
דפרסונליזציה דיסוציאטיבית: מאופיינת בהרגשה חוזרת או קבועה של היעדר קשר בין הגוף והנפש.
שכיחות ההפרעות
אין אחידות דעים בנוגע לשכיחות ההפרעות, אך נראה כי מדובר בהפרעות נדירות למדי.
גורמים להפרעות
לכל הפרעה יש את הגורמים הייחודיים לה. יחד עם זאת, הגורמים הפסיכולוגיים הינם הגורמים המשותפים לכל ההפרעות. על-פי תפיסה זו ההפרעה נגרמת עקב הרצון להתנתק מגורמי לחץ ומחוויות טראומטיות.
טיפול בהפרעות
הפרעות דיסוציאיטיביות עלולות לגרום למצוקה רבה ולפגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, ולכן חשוב לטפל בהן בהקדם. לכל הפרעה יש להתאים את שיטת הטיפול היעילה ביותר עבורה. יחד עם זאת, תוארו הצלחות טיפוליות בכל ההפרעות בטיפול המשלב טיפול פסיכולוגי ארוך טווח. בנוסף עבור חלק מהפרעות ניתן לשלב מספר שיטות טיפול כטיפול תרופתי, היפנוזה ואשפוז, בהתאם לצורך והקשיים הספציפיים המתעוררים.
V. Sinason (editor), Attachment Trauma and Multiplicity, 2002, Bruner routledge USA and Canada.
Kihlstrom, John F., Glisky, Martha L., Angiulo, Michael J. (1993),Dissociative Tendencies and Dissociative Disorders, Department of Psychology, University of Arizona.
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.
