חרדה ודיכאון: "חבר(ה) מביא חבר"

צוות בטיפולנט

חרדה ודיכאון נחשבים לשני סוגי ההפרעות הנפשיות השכיחים ביותר בימינו. בתקופת הקורונה הם אף הפכו בולטים יותר. כל אחד מהם מהווה בפני עצמו התמודדות קשה לאדם הסובל מהם, אך למרבה הצער, פעמים רבות אנשים נאלצים להתמודד עם שניהם בו-זמנית. סקרים מראים כי 60-70% אחוזים מהסובלים מדיכאון סובלים גם מחרדה, וכי חצי מן הסובלים מחרדה כרונית הם בעלי סימפטומים משמעותיים של דיכאון.

בפועל, ההתמודדות עם חרדה או דיכאון גובה מחירים שונים. ביניהם, פגיעה באיכות החיים, בתפקוד בחיי היום-יום, בדימוי העצמי וביכולת להחזיק תקווה לעתיד טוב יותר. בנוסף, שילוב ההפרעות נוטה להחריף את המצב הכללי של האדם. כלומר, הוא הופך את כל אחת מההפרעות לכרונית יותר, מעצים את הפגיעה בתפקוד ומעלה את הסיכון לאובדנות.

אך כיצד מתפתחת ההופעה המשותפת של חרדה ודיכאון ואיך אפשר לטפל בכך?

• איך לעזור לעצמנו להירגע?

  
• ארבעה סוגים של דיכאון

  
• איך לזהות דיכאון קליני?

  

מחרדה לדיכאון (או להפך)

כדי להדגים את האופן בו חרדה יכולה להוביל לדיכאון, נעזר בדוגמא הבדיונית של עופר. עופר, משוחרר טרי מצבא, החל עבודה חדשה והוטרד מהפער בין תפקידו המשמעותי בשירות הצבאי לבין עבודת המלצרות שאליה התקבל. כמו כן, הוא התקשה לבחור תחום לימודים ולכן דחה את לימודי הפסיכומטרי.

ככל שהימים חלפו, עופר שניסה "להמשיך כרגיל" בחייו החל לדאוג שלעולם לא יתקדם בחיים. בשלב מסוים הוא החל לסבול מהתקפי חרדה אשר כללו דופק מואץ, הזעה, בחילה ודאגה משמעותית. התקפי חרדה אלו גרמו לו לחוש חוסר אונים, השפלה, חוסר ערך וייאוש – תחושות המהוות מרכיב של דיכאון. בשלב מסוים הסבל התעצם עד לכדי התחושה ש"אם אלו החיים – עדיף כבר למות".

אם כן, לעיתים הפרעת החרדה מעוררת מצוקה, פגיעה בדימוי העצמי וייאוש אשר עלולים להתפתח למצב של דיכאון, או להפך – תחושת "המבוי הסתום" המאפיין את הדיכאון תורם להתפתחות חרדה. תהליכים כאלו נפוצים במיוחד כאשר הקושי המקורי של האדם נותר לא מטופל!

אז איך מטפלים?

אצל עופר, חרדה ודיכאון התפתחו זה בעקבות זה כאשר הקושי הבסיסי לא טופל ולא זכה להתייחסות. טיפול בחרדה או בדיכאון הוא מהותי לשם השבת איזון נפשי ולמזעור הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.

למרות שחרדה ודיכאון מלווים פעמים רבות בתחושות ייאוש וספקות לגבי האפשרות להטבה – יש בהחלט מה לעשות. חרדה ודיכאון חולקים מאפיינים משותפים שונים ובשל כך טיפול שיעיל לחרדה יכול להיות יעיל גם לדיכאון, ולהפך. יחד עם זאת, חשוב כמובן למצוא את המענה הטיפולי המדויק ביחד עם המטפל או המטפלת.

3 סוגי טיפול מרכזיים

1. טיפול פסיכודינמי – הטיפול הפסיכולוגי המוכר לרובנו, אשר מבוסס על מתן תמיכה והכוונה בהתמודדות עם הקשיים היומיומיים הנגרמים עקב מצב הדיכאון והחרדה. גישה זו נשענת על התבוננות משותפת ומעמיקה ביחד עם המטפל/ת בגורמים אשר הביאו למצב מלכתחילה.

2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טיפול קצר-מועד המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות העומדים בבסיס החרדה והדיכאון. סוג טיפול זה נחשב ליעיל מאד בהפחתה מהירה של סימפטומים.

3. טיפול תרופתי – לצד פסיכותרפיה, ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי. טיפול זה נועד להקל על הסימפטומים באמצעות השבת האיזון הנוירו-כימי, אשר מופר לעיתים קרובות במצבי חרדה ודיכאון. הטיפול התרופתי עשוי להינתן גם ללא טיפול פסיכולוגי, אך מחקרים מצביעים על כך ששילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי הוא היעיל ביותר להתמודדות עם מצבי חרדה ודיכאון.

מקורות

https://www.psychologytoday.com/us/articles/200310/anxiety-and-depression-together

https://www.psychologytoday.com/us/basics/anxiety

https://www.psychologytoday.com/us/basics/depression/treatment-depression

Dozois, D. J. A., & Dobson, K. S. (Eds.). (2004). The prevention of anxiety and depression: Theory, research, and practice. American Psychological Association.