18.07.17
צוות בטיפולנט
בימים בהם מידי שבוע התקשורת מציגה מקרה נוסף של פגיעה או התעללות של מטפלות או גננות בפעוטות וילדים, עלינו ההורים להבין כיצד נדע האם הילד שלנו עובר פגיעה בגן או על ידי דמות טיפולית אחרת. שוחחנו בנושא עם ד"ר נעמי אפל, עובדת סוציאלית מומחית ומדריכה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
שיחה עם הגננת לא מספיקה. מה חשוב לעשות כשבוחרים גן?
כששאלנו את ד"ר נעמי אפל לאילו דברים כדאי לשים לב בהתנהלות צוות הגן כשבוחרים גן וגם לאורך השנה? היא ענתה כי "ילדים זקוקים לדמויות סמכותיות אשר מסוגלות מצד אחד להיענות לצרכים הייחודיים שלהם ומצד שני הם זקוקים להצבת גבולות ברורים (להרחבה ראו: ספרה של אפל, לדבר CBT עם הורים וילדים, 2015), לכן, כאשר בוחרים גן, יש לשים לב לשני הפרמטרים הללו. שיחה עם גננת לצורך רישום לגן אינה מספיקה. בעידן השיווק האגרסיבי בו אנו נמצאים, התרשמות ראשונית מצוות הגן עלולה להטעות. מומלץ להגיע לתצפית של כמה דקות בגן בשעות הפעילות, כדי לבחון כיצד מתנהלים הדברים ברגעים של עומס ולחץ. גן סוער, שיש בו הרבה בכי של ילדים, הרבה צעקות מצד הצוות או להבדיל, גן שקט מאוד, נטול שמחה ושעשוע, שהצוות ו/או הילדים בו לא מחייכים, צוחקים או קצת משתוללים, צריכים להדליק נורה אדומה. מאוד חשוב לדבר עם הורים שילדיהם היו או נמצאים בגן, כדי לבדוק את ההתרשמות מהגן ובעיקר את השאלה האם הילדים מגיעים בשמחה לגן."
גלו מהו הסמן החשוב והראשוני לכך שהילד עובר פגיעה בגן
הסיוט של כל הורה הוא שילדו יעבור פגיעה והוא לא ידע מכך ולכן לא יוכל לעזור. ביקשנו מד"ר אפל להבין כיצד ניתן לזהות האם הילד עובר פגיעה כלשהי בגן? והיא ענתה ש"ילדים מראים לנו באמצעות התנהגותם מה הם עוברים. שינויים התנהגותיים הם הסמן הראשון לכך שמשהו אינו כשורה: פעוטות אשר עוברים התעללות יפסיקו לחייך, הם יהיו מתוחים ודרוכים וכל שינוי תנועתי או שמיעתי (כמו רעש חזק), יגרמו לבכי או לשיתוק. נראה שינוי קיצוני בערות ושינה, היצמדות להורה וסירוב להיות עם דמויות שבעבר רצה את קרבתן. כמו כן יש לשים לב האם יש סימני אלימות על גוף הפעוט: האם יש סימנים חוזרים של 'מכות יבשות', סימני כף יד, חבורות או נפיחויות. יש לשים לב להפרשות, דימום או נפיחות באברי המין או פי הטבעת במקרה של פגיעה מינית.
ילדים בגילאי גן חובה וטרום חובה, יכולים כבר להעיד באופן מילולי כיצד הם מרגישים ולכן מעבר לסימנים ברמה ההתנהגותית, יכולים להופיע גם שינוי קיצוני במצב הרוח, התכנסות או אלימות מוגברת, התקפי זעם, התנהגות מינית לא מותאמת גיל (במקרה של פגיעה מינית). חשוב לשאול את הילד איך הוא מרגיש בגן. ניתן לשאול באופן ישיר וניתן גם לבקש ממנו לצייר, למשל, את הגן ואת הצוות החינוכי. ילדים יכולים לומר משפטים שכדאי לנו לשים אליהם לב ולבדוק למה הם התכוונו: 'הגננת עשתה לי כואב', 'נפלתי ולגננת לא היה אכפת', 'ליואב היה פצע בגלל הגננת'.
חשוב לשאול את הילדים שאלות בכיוון חיובי וממוקד. במקום השאלה: 'איך היה בגן היום?' (שמאפשרת תשובה לקונית: 'היה בסדר'), כדאי לשאול: 'איזו מנה הייתה הכי טעימה היום?', 'איזה משחק הכי נהנית לשחק?', 'עם איזה ילד היה הכי כייף לשחק?', 'איזו פעילות הייתה הכי כייפית היום בגן?' ואז אפשר לשאול: 'וממה לא נהנית היום?'. חשוב לאזן בין שאלות בכיוון חיובי לשאלות בכיוון שלילי כי הילדים קולטים מאוד מהר מסרים של חשדנות כלפי הצוות החינוכי וזה יכול להעיב, שלא בצדק, על החוויה שלו בגן. לכן, כדאי להשאיר את הקרקע נקייה עד כמה שאפשר כדי שהילדים עצמם לא יפתחו חשדנות מיותרת כשאין בכך צורך.
כולנו, קטנים כגדולים, מנסים להימנע ממה שלא נעים לנו. לכן, הסמן החשוב והראשוני ביותר לפגיעה אפשרית בילד או מצוקה שהוא חווה בגן הוא - האם הילד הולך לגן בשמחה. ילד לא ילך לגן בשמחה כאשר פוגעים בו."
ד"ר נעמי אפל. "ילדים מראים לנו באמצעות התנהגותם מה הם עוברים"
לתת לילד תחושת נראות וביטחון בלי אדישות מצד אחד, אבל בלי היסטריה מצד שני – מה עושים כאשר עולה חשש להתעללות?
ד"ר אפל מתארת כי "אם עולה חשד להתעללות כדאי להתייעץ עם פקידי סעד לחוק הנוער (טיפול והשגחה), אשר אמונים על טיפול בקטינים נזקקים ועליהם להנחות את ההורים כיצד מתקדמים בטיפול בעניין במישורים השונים. כדאי לזכור שמי שמדווח על התעללות אינו נדרש להוכיח התעללות.
ברמת הקשר עם הילד – חשוב לתת לילד תחושת נראות ותחושת ביטחון בלי אדישות מצד אחד ובלי היסטריה מן הצד השני. אני מלמדת הורים להשתמש במודל נת"ת (נירמול, תיקוף ותקווה. מודל זה מופיע בהרחבה בספרה של אפל משנת 2015 - "לדבר CBT עם הורים וילדים"). בכל פעם שילד חושף מקרה של פגיעה, לאו דווקא מהצוות החינוכי, חשוב לתת תוקף לתחושותיו, לנרמל את מצבו ולתת תקווה לגבי פתרון הבעיה. אמירה כמו: "הרבה ילדים שעשו להם את זה מגיבים ככה, אני גאה בך שאתה מספר לי ונמצא לזה פיתרון", נותנים תחושת ביטחון ואמון בעולם המבוגרים.
כך הצוות בגן יכול להחזיר את אמון ההורים אליו
לאור הדיווחים הרבים בתקשורת על התעללות בגני ילדים, הורים רבים חשים שהם אינם יכולים לסמוך על הצוות החינוכי בגן של ילדיהם. ניסינו להבין מד"ר אפל כיצד ניתן לשקם את האמון הפגוע בין צוותי הגנים להורים? ד"ר אפל ענתה כי "הורים רבים מוטרדים, בצדק, מהדיווחים בתקשורת על התעללות בגני הילדים. חשוב להיות עם עיניים פקוחות, אך יש להיזהר מחשדנות יתר כלפי צוות הגן. צריך לזכור שמרבית הצוותים החינוכיים עושים עבודה נפלאה ומסורה מאוד ורק בודדים מגיבים כלפי הילדים בתוקפנות הגובלת בהתעללות. אצל הצוות החינוכי נמצא המפתח להחזרת הביטחון בקרב ההורים. מכתב להורים או שיחה בגן שנותנת תוקף לחששות טבעיים עשויה לתרום להחזרת האמון. מסרים כמו: 'אנחנו מבינים את החששות ואם היינו במקומכם סביר שגם אנחנו היינו חוששים, אבל בגן שלנו, אנו מקפידים הצבת גבולות באופן אסרטיבי שמנסה לאזן בין צרכי הילד לצרכי המסגרת', אמורים להפחית את החששות מצד ההורים."
למידע נוסף ניתן לעיין בספר: "לדבר CBT עם הורים וילדים" מאת: ד"ר נעמי אפל, הוצאת "אח", קריית ביאליק, 2015
אודות המטפלת – ד"ר נעמי אפל
ד"ר נעמי אפל הינה עובדת סוציאלית מומחית ומדריכה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מנהלת מכון שיטות ומנהלת המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי בתוכנית הישראלית להכשרת מטפלים בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית בתל השומר.
