ויסות חושי הוא היכולת של האדם לקלוט מידע מהחושים (כמו חוש הראייה או המישוש), לארגן ולעבד מידע זה, לברור את הגירויים החשובים בסביבתו ולהגיב אליהם בצורה מותאמת. תהליך זה כולל את האופן שבו מערכת העצבים מעריכה ומווסתת קלט חושי, וכן את התגובה ההתנהגותית של האדם לגירויים השונים.
כאשר הוויסות החושי תקין, האדם מצליח לעבד גירויים שונים ולהגיב אליהם באופן מותאם. למשל, הוא מסוגל להתרכז גם בנוכחות רעשי רקע, להסתגל לשינויים בסביבה ולהגיב באופן מתאים למגע, לקולות או לתנועה. בנוסף, הוויסות החושי מאפשר לאדם לשמור על תפקוד יום-יומי מאוזן ולהתאים את תגובותיו לדרישות הסביבה.
עם זאת, כאשר קיים קושי בוויסות חושי, הדבר יכול להתבטא ברגישות יתר לגירויים (למשל לרעשים, אורות או מגע) או בתת רגישות, שכחלק ממנה האדם כמעט ואינו מבחין בגירויים וזקוק לעוצמה חזקה יותר כדי לחוש אותם. קשיים אלו עשויים להשפיע על ההתנהגות, הריכוז, ההשתתפות בפעילויות היום-יום וההסתגלות לסביבה.
מהו תהליך הוויסות החושי?
ויסות חושי הוא חלק מתהליך רחב יותר הנקרא עיבוד חושי (Sensory Integration) אשר מתייחס לתהליך המורכב בו חיישני מערכת העצבים קולטים מידע מהסביבה ומהגוף, ומערכת העצבים מארגנת אותו ומפרשת אותו. מידע זה מתקבל באמצעות מערכות החישה השונות, הכוללות את חושי הראייה, השמיעה, המגע, הטעם והריח, לצד מערכות נוספות.
אלו הן מערכות החישה המעורבות בתהליך העיבוד החושי:
• מערכת הראייה: מספקת מידע חזותי על הסביבה, כגון אור, צבע ותנועה.
• מערכת השמיעה: אחראית לקליטת קולות, עוצמות צליל ומידע שמיעתי.
• מערכות הטעם והריח: מסייעות בזיהוי טעמים וריחות ותורמות לחוויית האכילה ולהתמצאות בסביבה.
• המערכת הטקטילית (מערכת המגע): מערכת אשר מאפשרת לזהות תחושות כמו לחץ, טמפרטורה, כאב ומרקם.
• המערכת הווסטיבולרית: מערכת שאחראית על שיווי משקל, ונשענת על חיישנים אשר ממוקמים באוזן הפנימית. חיישינים אלו מזהים שינויים במנח הגוף באמצעות תנועת נוזלים. מערכת זו אחראית על יצירת תנועה בטוחה ומהירה במרחב, ועל מנח גופנו.
• המערכת הפרופריוצפטיבית: מערכת זו מספקת מידע על מיקום איברי הגוף ביחס זה לזה וביחס למרחב. היא אחראית על ויסות עוצמת הכוח המופעל בגוף, מאפשרת לנו לקבוע את מהירות התנועה (מהר או לאט) ולתכנן תנועות מיומנות ויעילות התואמות למשימה המתבצעת (למשל, שינוי מתח השרירים בזרוע בעת כתיבה).
מוחנו קולט גירויים חושיים רבים מהסביבה בו זמנית. כחלק מתהליך הוויסות החושי הוא מסנן חלק ניכר מהם, על מנת להפחית עומס ולהתמקד בגירויים הדורשים תשומת לב או תגובה. תהליך זה מאפשר לאדם להתמקד במידע רלוונטי, להסתגל לשינויים בסביבה ולווסת את תגובותיו הרגשיות, ההתנהגותיות והפיזיולוגיות.
כאשר תהליך הוויסות מתבצע באופן יעיל, האדם מסוגל להשתתף בפעילויות יום-יומיות בצורה מאורגנת ומאוזנת. ויסות חושי תקין מהווה בסיס לתפקודים שונים, ומשפיע על יכולת האדם להשתתף במגוון פעילויות באופן מותאם. הוא תורם ליכולת ריכוז ולמידה ולהתארגנות מול משימות. לדוגמה, ויסות חושי יעיל מאפשר לילד להשתתף בלמידה גם בסביבה רועשת, לשחק עם בני גילו תוך הסתגלות לגירויים שונים ולשמור על התנהגות מאורגנת במסגרת חברתית.
איך מתפתח תהליך הוויסות החושי?
היכולת לוויסות חושי מתפתחת לאורך שנות החיים הראשונות, כחלק מהבשלת מערכת העצבים המרכזית ובעזרת למידה מהתנסויות חושיות בסביבה. כבר מהלידה, תינוקות נחשפים לגירויים חושיים מגוונים, והמערכת העצבית לומדת בהדרגה לארגן, לסנן ולהגיב אליהם באופן מותאם.
במהלך הילדות, היכולת לווסת גירויים הולכת ומשתכללת, ומאפשרת שיפור ביכולת הריכוז, המשחק, התנועה וההסתגלות לשינויים סביבתיים. התנסויות חוזרות עם גירויים חושיים שונים תורמות לפיתוח דפוסי תגובה מאורגנים יותר ולשיפור יכולת ההסתגלות של הילד לסביבה. תהליכי הבשלה נמשכים גם בגיל ההתבגרות, כאשר הוויסות החושי נעשה יציב יותר, ומשתלב עם התפתחות קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית.
עם זאת, חשוב לציין כי גם לאחר שיכולת זו מתפתחת היא אינה יכולת קבועה ויציבה באופן מלא. היכולת לוויסות חושי משתנה בהתאם לגורמים שונים, כמו מצבו הפיזיולוגי של האדם, עומס הגירויים ועוד. כך, אותו אדם עשוי להפגין ויסות חושי יעיל במצבים מסוימים, בעוד שבמצבים אחרים, למשל בעת עייפות, יתקשה לווסת את תגובותיו באופן מותאם.
מהן הפרעות בוויסות החושי?
הפרעות בוויסות החושי מתייחסות לדפוס של קשיים בארגון ובעיבוד של מידע חושי, אשר מוביל לתגובה לא מותאמת לגירויים מהסביבה או מהגוף. קשיים אלו עשויים להתבטא ברגישות יתר לגירויים, בתת-רגישות או בצורך מוגבר בחיפוש אחר גירוייםחושיים. במצבים אלו, גירויים יומיומיים עלולים להיחוות כעוצמתיים מידי או לחילופין חלשים ביותר, וכן להוביל לתגובה בלתי מותאמת לסביבה.
קשיים בוויסות חושי יכולים להופיע כחלק ממצבים התפתחותיים, נוירולוגיים או נפשיים שונים, בהם להיבטים החושיים יש תפקיד משמעותי בתפקוד היום-יומי. כך למשל, קשיים בוויסות חושי שכיחים בקרב אנשים המאובחנים עם תסמונת הקשת האוטיסטית, אצל ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) וכן במצבים התפתחותיים נוספים. במקרים אלו, הקשיים החושיים מהווים חלק ממכלול רחב יותר של מאפיינים ותסמינים.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם הקושי מופיע ללא אבחנה רחבה יותר. במקרים אלו נהוג לעיתים להתייחס לקושי כהפרעה בוויסות החושי. נהוג לתאר מספר דפוסים מרכזיים של הפרעות בוויסות חושי:
• רגישות יתר חושית: מתאפיינת בתגובתיות גבוהה לגירויים חושיים.
• תת-רגישות חושית: מתאפיינת בתגובתיות מופחתת לגירויים חושיים.
• חיפוש חושי: מתאפיין בצורך מוגבר בגירויים על מנת לשמור על ויסות חושי.
קשיים מתמשכים בוויסות החושי יכולים להשפיע על תחומי חיים רבים, ובהם למידה, השתתפות חברתית, משחק, שינה, אכילה והתארגנות יום-יומית. עם זאת, עוצמת הקשיים ואופן ביטוים משתנים מאדם לאדם, ולא כל רגישות או שונות חושית מעידות בהכרח על קיומה של הפרעה משמעותית.
איך מעריכים ויסות חושי?
הערכת ויסות חושי מתבצעת לרוב על ידי מרפאים בעיסוק. מטרת ההערכה היא להבין כיצד האדם קולט, מארגן ומגיב לגירויים חושיים, וכיצד תגובות אלו משפיעות על תפקודו.
ההערכה מבוססת בדרך כלל על שילוב של ריאיון עם האדם או עם הורי הילד, שאלונים מובנים, תצפיות קליניות והתרשמות מתפקודו של האדם בסביבות שונות, כגון הבית, המסגרת החינוכית או מצבים חברתיים שונים. במסגרת זו נבחנות תגובות לגירויים חושיים שונים, יכולת הסתגלות לשינויים, דפוסי התנהגות וכן רמת ההשפעה של הקשיים על תחומי חיים שונים, כגון למידה, משחק, שינה, אכילה ועוד.
חשוב להדגיש כי שונות בתגובות חושיות קיימת אצל כלל האנשים, ולא כל רגישות או העדפה חושית מעידות בהכרח על קושי משמעותי. בדרך כלל, קושי בוויסות חושי נבחן לפי עוצמת התגובות, תדירותן ומידת השפעתן על התפקוד וההשתתפות בחיי היום-יום.
מקורות
כוכבי ה., רביב ע. (2007) המדריך הישראלי להורים הוצאת כינרת זמורה ביתן
Brown, A., Tse, T., & Fortune, T. (2019). Defining sensory modulation: A review of the concept and a contemporary definition for application by occupational therapists. Scandinavian journal of occupational therapy
Critz, C., Blake, K., & Nogueira, E. (2015). Sensory processing challenges in children. The Journal for Nurse Practitioners, 11(7), 710-716
Miller LJ, Lane SJ. Toward a consensus in terminology in sensory integration theory and practice: Part 1: Taxonomy of Neurophysiological Processes. Am J Occup Ther. 2000;23:1–4
van den Boogert, F., Klein, K., Spaan, P., Sizoo, B., Bouman, Y. H., Hoogendijk, W. J., & Roza, S. J. (2022). Sensory processing difficulties in psychiatric disorders: A meta-analysis. Journal of Psychiatric Research, 151, 173-180
