תפריט נגישות
חיפוש

Psychopathy - פסיכופתיה

פסיכופתיה, או בשמה המקצועי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, היא דפוס אישיותי קבוע ומתמשך אשר מאפיינו המרכזי הוא היעדר מצפוניות הבא לידי ביטוי באופנים שונים.

על פי ה-DSM, מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות הרשמי, פסיכופתיה מאובחנת כאשר החל מגיל 15 קיים דפוס של התנהגות חסרת כבוד המפרה את זכויותיהם של אחרים, ודפוס זה מלווה בשלושה או יותר מהקריטריונים הבאים:

* האדם מפגין חוסר יכולת מתמשך לעמוד בנורמות חברתיות, ומבצע פעולות האסורות על פי חוק.
* קיימת נטייה לשקרנות ורמאות אשר מכוונות להשגת רווחים וטובות הנאה (למשל, פסיכופתיה יכולה לבוא לידי ביטוי בהתחזות ויצירת קשרים זוגיים כוזבים במטרה להוציא כספים מבת הזוג).
* קיימת נטייה להתנהגות אימפולסיבית וקושי בתכנון מקדים לטווח ארוך.
* אגרסיביות ועצבנות הבאות לידי ביטוי בהסתבכויות חוזרות ונשנות בקטטות.
* התנהגות חסרת אחריות המסכנות את ביטחונו של האדם עצמו או של אחרים (למשל, פסיכופתיה באה פעמים רבות לידי ביטוי בנהיגה מסוכנת או תחת השפעת חומרים פסיכו-אקטיביים)
* דפוס כללי של חוסר אחריות הגורם לקושי משמעותי בעמידה בהתחייבויות כספיות או בהחזקת עבודה קבועה.
* היעדר חרטה הבא לידי ביטוי בהצדקה רציונלית של פגיעות בזכויותיהם של אחרים (למשל, פסיכופתיה יכולה להביא אדם לפגוע מינית בטענה ש"היא גם ככה קטנה, היא בטח תשכח", ללא יכולת לחוש חרטה או אשמה על המעשה).

רשימת פסיכולוגיים   מאמרים מומלצים בתחום פסיכולוגיה

מעבר לקריטריונים אלו, אנשים המאובחנים כבעלי פסיכופתיה יהיו בדרך כלל כריזמטיים ובעלי קסם אישי אותו ידעו לנצל באופן מניפולטיבי: פסיכופתיה תבוא לידי ביטוי בהתנהגות פתיינית, מקסימה וחלקלקה אשר תסווה התנהגויות פליליות של ממש, התעללות באחרים, סחטנות ו/או חוסר כנות מתמשך. חלק מהאנשים המוגדרים כבעלי פסיכופתיה יבצעו עבירות פליליות וייחשבו לעבריינים של ממש, בעוד שאחרים יסתובבו ב"תחום האפור" (למשל, הפעלת מניפולציות רגשיות המאפשרות סחיטה והפעלת לחץ אך אינן מהוות עבירה על פי החוק היבש). כאמור, המאפיין הבולט של פסיכופתיה מעבר לדפוסי ההתנהגות השונים יהיה חוסר מצפוניות והיעדר חרטה ואשמה על הנזק, הכאב או הפגיעה שנגרמו לאדם אחר: אדם עם פסיכופתיה עשוי להיות נינוח מאוד עם מעשי בגידה, רמייה, סחיטה וניצול, ולא לחוות חרטה גם במידה וביצע פגיעות אקוטיות כהתעללות פיסית או מינית, גניבה ואפילו פגיעה בנפש.

פסיכופתיה נחשבת להפרעה "גברית" בעיקרה: שכיחותה של פסיכופתיה בקרב גברים היא 3% ובקרב נשים 1% בלבד. פסיכופתיה שכיחה במיוחד בסביבות עירוניות עניות, וכ- 75% מהאסירים בבתי הכלא מאובחנים כבעלי פסיכופתיה.

גורמים להתפתחות פסיכופתיה

הגורמים להיווצרות פסיכופתיה משויכים בעיקרם להיבטים תרבותיים ופסיכו-סוציאליים. אנשים אשר מפתחים פסיכופתיה הם בדרך כלל אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר גדלו בסביבה של פשע ועוני והתחנכו על ברכי נורמות עברייניות החל מגיל צעיר. במצבים אלו, הילד נחשף למודלים של התנהגות אלימה, עבריינית ונעדרת מצפון בשנים בהן אישיותו מתעצבת, כך שיכולות כמו אמפתיה לאחר, חמלה, יכולת לחוש אשמה וחרטה וכן הלאה אינן מתפתחות. בהתאם, ילדים אשר מפתחים פסיכופתיה במהלך התבגרותם הם פעמים רבות ילדים אשר מערכת היחסים הראשונית שלהם עם הוריהם מאופיינת בדחייה, חוסר אמפתיה, נצלנות, מניפולטיביות והיעדר קבלה על ידי ההורה. יחסים אלו אינם מאפשרים את הפנמתו של מודל יחסים בין אישיים המושתת על כבוד ואכפתיות, כך שהאדם מגיע לגילאי ההתבגרות והבגרות כאשר הוא מחזיק במודל לפיו יחסים בין אנשים מבוססים תמיד על ניצול, כוחניות, מניפולטיביות והיעדר דאגה של ממש לשלום האחר.

מספר מחקרים הצביעו על גורמים מולדים המגדילים את הסיכון להיווצרות פסיכופתיה, אך במרבית המקרים גורמים אלו יהפכו למשמעותיים רק בסביבות המשפחתיות- חברתיות שתוארו. בין הגורמים המולדים המגבירים את הסיכון להיווצרות פסיכופתיה נכללו מזג קשה מולד, תפקוד לקוי של מערכת העצבים (בפרט באזורים הקשורים באימפולסיביות ויכולת לעיכוב התנהגויות) והפרעות קשב וריכוז. גורמים אלו נחשבים למגבירים את הצורך בחיפוש אחר ריגושים, אשר מביא בין היתר להתנהגויות האימפולסיביות וחסרות האחריות המאפיינות מצבי פסיכופתיה. עם זאת, כאמור, גורמים אלו בפני עצמם לא יביאו להתפתחות פסיכופתיה.

פסיכופתיה - כיצד מטפלים?

הקושי המרכזי הנלווה לטיפול במצבי פסיכופתיה הוא היעדר המוטיבציה לטיפול. אנשים בעלי פסיכופתיה אינם מרגישים כאב, צער או חרטה על מעשיהם ולכן, כל עוד אינם נדרשים לשלם עליהם (למשל, כל עוד אינם נעצרים)- אין להם כל עניין בהשגת שינוי נפשי או התנהגותי. בהתאם, טיפול פסיכולוגי במצבי פסיכופתיה יתקיים בדרך כלל במצבים בהם האדם נדרש להשתתף בטיפול- למשל במסגרת מאסר או תכנית שיקומית.

כאשר האדם המאובחן כבעל פסיכופתיה מופנה לטיפול בגיל צעיר יחסית, קיים סיכוי מסוים לשינוי מאחר והנפש עדיין נמצאת בתהליך של התפתחות ועודנה גמישה דיה להפנמת נורמות ויכולות רגשיות חדשות. בגילאים אלו, הטיפול היעיל הוא טיפול המשלב בין יצירת קשר רגשי אשר יביא לשיקום היכולות הבין אישיות החיוניות (אמפתיה, אשמה, אכפתיות) לבין טכניקות אשר יסייעו למטופל לווסת התנהגויות שליליות אשר מונעות ממנו לקיים אורח חיים נורמטיבי ויציב.

בגילאים בוגרים יותר, הדגש בטיפול הוא על צמצום התנהגויות שליליות והרסניות, חיזוק השליטה העצמית והפחתת האימפולסיביות וחוסר האחריות. זאת, תוך שימוש בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות המכוונות לחיבור המטופל למחירים שהוא עצמו משלם על התנהגויותיו הפוגעניות. כך, למשל, ניתן לגייס את המוטיבציה של המטופל להפסקת גניבות או פגיעות מיניות תוך חיבורו להשפלה שחווה כאשר נעצר, לחובות הכספיים אליהם נקלע עקב התנהגותו וכן הלאה. כלומר, הדגש לא יהיה בדרך כלל על פיתוח יכולות אמפתיה ודאגה לאחר, אלא על העלאת המוטיבציה לצמצום הפגיעה באחר על ידי הדגשת הרווחים האישיים שיש להפסקת התנהגויות אלו. 

מאמרים מקצועיים מומלצים


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי