טיפול באמצעות אמנויות (Creative Arts Therapies) הוא מונח כולל למגוון מקצועות טיפוליים בהם נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים בפסיכותרפיה (נקרא גם "טיפול ביצירה והבעה"). כמונח מטרייה רב-תחומי, תחום הטיפול באמצעות אמנויות כולל התמחויות באמנות פלסטית/חזותית, תנועה ומחול, מוסיקה, ביבליותרפיה (ספרות ושירה), דרמה תרפיה, ופסיכודרמה. המטופלים באמצעות אמנויות אינם נדרשים להיות בעלי "כשרון", הכשרה או ידע אמנותיים.
שימוש באמנויות השונות בטיפול מאפשר עבודה בשפה אוניברסאלית, באמצעות עבודה עם סמלים, דימויים, מטאפורות, ארכיטיפים, דמיון ויצירתיות. הטיפול באמצעות אמנויות מתמקד בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים, ופחות באיכויות האסתטיות של התוצרים. עם זאת, תוצרים אמנותיים משמשים אמצעי להערכה מבוססת אמנויות (arts-based assessment).
מטפלים באמצעות אמנויות עובדים עם מגוון אוכלוסיות במסגרות שונות כגון בתי חולים, מרפאות בריאות, בתי כלא, בתי אבות, מרכזי יום לקשיש, מרכזים לשיקום נפשי ופיזי, מרכזים לטיפול בטראומה ופוסט-טראומה, מרכזים לטיפול בהפרעות אכילה, בתי ספר, גני ילדים, מועדוניות, קליניקות פרטיות ועוד.
טיפול באמצעות אמנות פלסטית/חזותית
בטיפול באמצעות אמנות פלסטית/חזותית (Art Therapy) נעשה שימוש בתהליך יצירה של אמנות פלסטית כגון ציור, רישום, פיסול, קולאז', אסמבלאז' ועוד. חומרי, תהליכי, ותוצרי תהליך היצירה מהווים אמצעי לביטוי ועיבוד חוויות חיים והרחבת טווח האפשרויות לשינוי פסיכולוגי במישור החברתי בין אישי, הקוגניטיבי והרגשי.
טיפול באמצעות תנועה ומחול
התרפיה בתנועה ומחול (Dance Movement Therapy) הוא ענף של פסיכותרפיה המציע שפה נוספת, בלתי מילולית וסמלית לביטוי עצמי. שיטת טיפול זו משלבת תנועה, מלל ומודעות גופנית במטרה להגיע לאינטגרציה גופנית נפשית ולדיאלוג עם הנפש. הגוף, בתרפיה בתנועה, הינו כלי אבחוני וטיפולי כאחד. התהליך היצירתי/חוויתי בתנועה, מאפשר העלאת זיכרונות מודחקים, שחזורם וחיבורם להווה. נעשה שימוש באסוציאציות, דימויים, זיכרונות ורגשות. שינוי והתפתחות מתבססים על כך שבגוף חבויים הסיפורים המרתקים של חיינו, אליהם ניתן להגיע בתנועה, להעלותם על פני השטח, לתקנם ובכך לאפשר חוויה של צמיחה ושינוי.
דרמה תרפיה
דרמה תרפיה (Drama Therapy) היא שיטת טיפול בה נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה דרמטיים באמצעות כלים מתחום התיאטרון, המשחק והמופע. הטיפול הוא קבוצתי במהותו אך מיושם גם באופן פרטני. דרמה תרפיה מאפשרת חקירה פעילה של קשיים ואפשרויות לשינוי פסיכולוגי במישור הבין אישי, הקוגניטיבי והרגשי, ביטוי עצמי, פיתוח מודעות לתפקידי חיים והרחבת רפרטואר התפקידים, פיתוח ספונטאניות, יצירתיות ודמיון, העצמת הדימוי העצמי והביטחון העצמי, שיפור כישורים חברתיים ועוד. בדרמה תרפיה נעשה שימוש בהרחקה מן המציאותי לדמיוני בעזרת אמצעים מגוונים כגון: דימויים ומטפורות, אימפרוביזציה, המחזת סיפורים, אגדות וטקסטים דרמטיים, שימוש במסכות, תיאטרון בובות, ארגז חול, קלפים טיפוליים ועוד.
הערה: דרמה תרפיה ופסיכודרמה הן שתי שיטות טיפול שונות מבחינה תיאורטית ופרקטית. לעומת הדרמה תרפיה, על הבמה הפסיכודרמטית מטופלים מגלמים, באופן ישיר וללא תיווך אמצעי או הרחקה, בעיקר דמויות מעולמם המציאותי (בהווה, בעבר ובעתיד) ומהמציאות התוך נפשית שלהם עצמם. יחד עם זאת, טכניקות פסיכודרמטיות משולבות לא פעם בעבודתו של הדרמה תרפיסט בהתאם לדרישות הטיפול".
פסיכודרמה
פסיכודרמה (Psychodrama) מוגדרת באתר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה באופן הבא:
מורנו (1889-1974 Moreno), אבי שיטת הפסיכודרמה(Psychodrama) , הגדירה כשיטה של טיפול אישי במסגרת קבוצתית. עקרונות השיטה מבוססים על האמונה שבכל אדם יש מן הכוח הבורא והיוצר. כדי להגיע למפגש עם היצירתיות על האדם לגלות את מקורות הספונטניות שלו. הספונטניות היא כוח הפועל בהווה ומניע את הפרט לקראת תגובה הולמת במצב חדש ותגובה חדשה על מצב ישן.
במסגרת זו בודקים יחסים בין-אישיים, קונפליקטים ובעיות אמוציונאליות ומטפלים בהם באמצעות שיטות שנלקחו מעולם התיאטרון והדרמה. המלה "דרמה" אין פירושה "משחק" או "הצגה". כאן היא משמשת בהוראתה הראשונית, (במקורה היווני) דרמה = פעולה. כלומר, במקום לפתור בעיות המתעוררות בין אדם לבין עצמו, בין אדם למשנהו, או בתוך קבוצת אנשים ע"י דיבור- נידונות הבעיות ע"י הצגתן בפועל.
שיטת העבודה בפסיכודרמה מבוססת על חילוף תפקידים המאפשר לכל אחד להיות, בתהליך הדינמי, בתוך תפקידו ואף בתוך "עורו" של חברו לקבוצה. היכולת לראות את המציאות בעיני האחר ואפילו לראות את "עצמי" בעיני האחר, פותחת אפשרויות לשיתוף פעולה על בסיס ידידותי ואמפתי (ולאו דווקא תועלתי) תוך קידום פתיחות לנקודת מבט שונה. פתיחות זו, על פי גישת הפסיכודרמה, היא אבן יסוד להכרות מעמיקה יותר עם ה"עצמי" .
הפסיכודרמה מאפשרת איתור של מקורות הספונטניות תוך העלאת חוויות מהעבר הקרוב והרחוק, בדיקת אלטרנטיבות ע"י חוויות מתקנות והתנסויות במצבים עתידיים אפשריים, ובכך מביאה לשיפור ניכר בביטחון העצמי ובהרגשת הערך האישי .בין השאר, תורמת הפסיכודרמה לשיפור משמעותי בהגדרת הזהות האישית והמקצועית, וכן מחזקת את יכולת ההתמודדות עם בעיות בזוגיות, בעיות ביחסי הורים-ילדים (בכל גיל שהוא), משברי הגיל ובגידת הגוף, שכול ואבדן, פרידות וויתורים הכרחיים.
