ארגון אישיות גבולי הינו אחד מארגוני האישיות לפי גישתו המבנית של הפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג. גישה זו היא גישה אבחונית אשר מתאימה במיוחד לסיווג הפרעות אישיות, לפי אופן התפתחותם של המבנים הנפשיים. לפי הגישה, בנוסף לארגון האישיות שאינו מאופיין בהפרעות אישיות, קיימים שלושה ארגוני אישיות, אשר על פניהם ניתן למקם את הפרעות האישיות.
ארגון האישיות הגבולי נמצא בין ארגון האישיות הנוירוטי לפסיכוטי, ומאפיין אבחנות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית והפרעת אישיות נרקיסיסטית. כמו כן, בארגון זה קיימת חלוקה פנימית, כך שהפרעות מסוימות מאופיינות בארגון אישיות גבולי גבוה, המתקרב במאפייניו לארגון הנוירוטי, לעומת הפרעות בהן ארגון האישיות הינו גבולי נמוך, אשר קרוב יותר לארגון האישיות הפסיכוטי.
מה ההבדל בין ארגון אישיות גבולי להפרעת אישיות גבולית?
על אף שמדובר במונחים קשורים, ישנו הבדל משמעותי בין ארגון אישיות גבולי להפרעת אישיות גבולית. בעוד הפרעת האישיות הגבולית מהווה חלק מההפרעות המאופיינות בארגון אישיות גבולי, ארגון האישיות הגבולי מהווה מסגרת רחבה יותר, שכן מדובר במבנה אישיותי שנמצא מעבר לאבחנה. ארגוני האישיות אינם מוגדרים לפי התסמינים, אלא לפי המבנים האישיותיים.
לדוגמה, הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות סכיזואידית נכללות שתיהן בארגון האישיות הגבולי, על אף שהתסמינים של כל אחת מהאבחנות שונים. לפי הגישה המבנית, ארגון האישיות אינו מתייחס לסימפטומים כפי שאבחנה תיאורית (כמו ב-DSM) מתייחסת אליהם, אלא מצביע על הדמיון במבנים הנפשיים בין שתי האבחנות, על אף ההבדלים ביניהן בתסמינים הגלויים.
מהם המאפיינים של ארגון האישיות הגבולי?
לפי קרנברג, ניתן להבחין בין שלושת ארגוני האישיות על בסיס שלושה מאפיינים עיקריים, אשר מידת התפתחותם ואופן הופעתם משתנים בין הרמות:
• בוחן מציאות: בארגון אישיות גבולי בוחן המציאות תקין בעיקרו, כלומר ישנה הבחנה בין גירויים פנימיים וחיצוניים המאפשרת תפיסה אדפטיבית של המציאות. עם זאת, לעומת ארגון האישיות הנוירוטי, בוחן המציאות עשוי להיות מופחת מעט, מה שיכול להוביל לקשיים בתפיסת יחסים בינאישיים או לפגיעה בבוחן המציאות סביב אזורים מורכבים וקונפליקטואליים עבור האדם.
• אינטגרציה של הזהות: ישנו קושי באינטגרציה של הזהות, כלומר ביכולת לכלול את ההיבטים הטובים והרעים כאחד בזהות של העצמי ושל אחרים. קיימת הפרדה בין העצמי לבין אחרים, אך הזהות עצמה אינה מגובשת לחלוטין, ומאופיינת בתפיסות עצמיות ובהתנהגויות סותרות. מתוך כך, גם תפיסת האחר הינה שטחית ומאופיינת בנטייה לסווג אנשים כטובים או כרעים לחלוטין.
• מנגנוני ההגנה: בארגון האישיות זה נראה שימוש בעיקר במנגנוני הגנה מסדר נמוך, אלו מאפשרים לרוב מידה מסוימת של הרחקה של תוכן נפשי מאיים מן המודעות, אך עושים זאת תוך פגיעה משמעותית בתפיסת המציאות. פרט לפיצול, כלומר החלוקה של אובייקטים לטובים או רעים לחלוטין, מתקיים שימוש גם בהכחשה, דה-וולואציה ואומניפוטנטיות.
פרט למאפיינים אלו ישנה התייחסות למאפיינים נוספים אשר ניתן למצוא בהם הבדלים בין הרמות. עם זאת, ביחס למאפיינים אלו החלוקה מובהקת פחות, כך שייתכנו הבדלים גם בין אבחנות שונות שנמצאות תחת ארגון האישיות הגבולי. בנוסף, באבחנות אשר מסווגות כמתאימות לארגון האישיות הגבולי הגבוה, קשיים אלו יתקיימו ככל הנראה במידה פחותה ביחס לארגון הגבולי הנמוך.
בהכללה, בארגון האישיות הגבולי ניתן לומר כי האינטגרציה החלקית של הזהות יכולה להקשות על האדם לחזות כיצד יפעל ברגעים שונים, וכך לייצר קושי מול מטרות מקצועיות, תחומי עניין ומערכות יחסים אינטימיות. כמו כן, בארגון אישיות זה קיים לרוב קושי מסוים בשליטה בדחפים, כמו גם הגברה של הסימפטומים בעת תקופות בהן המצוקה או הלחץ גבוהים מהרגיל.
מקורות
Caligor, E., Kernberg, O. F., & Clarkin, J. F. (2007). Handbook of dynamic psychotherapy for higher level personality pathology. American Psychiatric Pub
Kernberg, O. F. (1984). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale Universities Press
Kernberg, O. F. (1995). Object relations theory and clinical psychoanalysis. Jason Aronson
Kernberg, O. F., & Caligor, E. (2005). A psychoanalytic theory of personality disorders. Major theories of personality disorder, 2, 114-156
