הפעלה התנהגותית הנה טכניקה וגישת טיפול שמטרתה להפחית את ההימנעות של המטופל ולצד זאת להגביר את העיסוק שלו בפעילויות "רצויות". בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הפעלה התנהגותית וטיפול בדיכאון באמצעות גישה זו.
הפעלה התנהגותית הנה טכניקה וגישת טיפול התנהגותית קצרת מועד מעולם ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), אשר הוכחה במחקרים שונים כיעילה לטיפול בדיכאון. הפעלה התנהגותית מבקשת להקל על תסמינים נפשיים פתולוגיים ולמנוע הישנות שלהם באמצעות שינוי התנהגותי.
"מעגל הקסמים" השלילי של הדיכאון
מחקרים רבים הראו כי קיימת השפעה הדדית בין הרגשות שלנו וההתנהגות שלנו - מה שאנחנו מרגישים משפיע על האופן בו אנחנו מתנהגים, ולהפך. הקשר הדו-כיווני בין רגשות והתנהגויות יוצר אצל אנשים הסובלים מאבחנה של דיכאון את מה שמכונה "מעגל קסמים שלילי".
ככל שאנחנו יותר עצובים, מדוכדכים ומיואשים, כך אנחנו גם מפחיתים את רמת הפעילות הכללית שלנו (פוגשים פחות חברים, יוצאים פחות מהבית) ומתכנסים לפעילויות שנראות לנו בטוחות וקלות מהבחינה הנפשית (כאלה שלא יגזלו מאיתנו אנרגיה רבה, לא יגרמו לנו לכאב נפשי, עצב או אכזבה). ככל שרמת הפעילות שלנו פוחתת, כך אנו נתקלים בפחות הזדמנויות לקבל חיזוקים חיוביים, לחוות הנאה, סיפוק ומשמעות. ההימנעות מפעילויות שהיו בעבר נעימות ומשמחות גורמת לנו לחוות פחות רגשות חיוביים, וכך מצב הרוח שלנו מוסיף להתדרדר, וחוזר חלילה. התמעטות הרגשות החיוביים וריבוי הרגשות השליליים מחזקים את הדיכאון, ולכן בטווח הארוך ניתן לומר כי ההימנעות מפעילות למעשה מחזקת את הסבל ומשמרת את הדיכאון.
מהי הפעלה התנהגותית?
הרציונל מאחורי הטכניקה של הפעלה התנהגותית הוא להפחית את ההימנעות של המטופל ולצד זאת להגביר את העיסוק שלו בפעילויות "רצויות" - פעילויות אשר יגבירו את תחושת ההנאה והמשמעות שלו בחייו. מדובר בטכניקה נפוצה כחלק מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאון.
ברמה הפרקטית, טיפול בעזרת הטכניקה של הפעלה התנהגותית מתחיל מזיהוי "מעגל הקסמים" השלילי של הדיכאון במקרה של המטופל הספציפי. בשלב זה מתבצע מיפוי של הפעילויות היומיות - מה אני עושה כשאני קם בבוקר? איך ממשיך היום שלי? מאילו פעילויות אני נמנע? לאחר מכן המטפל והמטופל מגדירים ביחד מטרות ויעדים לשינוי, וגוזרים מתוך אלו פעילויות ספציפיות שהמטופל מתבקש לשלב בסדר היום שלו. למשל, מטופלת אשר סובלת מדיכאון אחרי לידה וממעטת לצאת מהמיטה יכולה להגדיר כיעד טיפולי "לבלות יותר זמן עם הבן הגדול שלי", ולשלב במהלך השבוע שלה שלוש פעמים בהן היא משחקת איתו במשחק שהוא אוהב למשך חצי שעה.
חשוב לציין כי שינוי ההתנהגויות של מטופל המצוי בדיכאון הוא אינו תהליך קל או מהיר. חלק מהסימפטומים של דיכאון קליני כוללים ירידה במוטיבציה ובכוחות, צורך מוגבר בשינה ורמת אנרגיה נמוכה מהרגיל. זאת, בצד תחושת ייאוש ומחשבות שליליות של המטופל על עצמו ועל העתיד ("שום דבר שאעשה לא יעזור, אז מה הטעם בכלל לנסות"), אשר מקשות אף הן על גיוס מוטיבציה ותקווה לשינוי. לכן, העבודה בגישה של הפעלה התנהגותית מתבצעת באופן הדרגתי ועקבי, מתוך הבנה כי שינוי דרמטי אינו יכול להתרחש ברגע אחד. גם כאן ניתן לראות את ההשפעה הדו-כיוונית של רגשות והתנהגות, הפעם בכיוון החיובי - ככל שהמטופל מרגיש קצת טוב יותר, כך הוא מסוגל להניע את עצמו ליותר ויותר פעילויות רצויות, ולהמשיך את מגמת השיפור במצב הרוח שלו.
מקורות
Hopko, D.R.; Robertson, S.M.C. & Lejuez, C.W. (2006). Behavioral Activation for Anxiety Disorders. The Behavior Analyst Today, 7(2), 212–224 BAO
Dimidjian, S., Martell, C. R., Addis, M. E., Herman-Dunn, R., & Barlow, D. H. (2008). Behavioral activation for depression. Clinical handbook of psychological disorders: A step-by-step treatment manual, 4, 328-364
Spates, C.R.; Pagoto, S. & Kalata, A. (2006). A Qualitative And Quantitative Review of Behavioral Activation Treatment of Major Depressive Disorder. The Behavior Analyst Today, 7(4), 508–518
