שלום! אני בת 33
רווקה
לאחרונה שמה לב למשהו ממש מעניין וחדש בי.
באתי ממשפחה לא פשוטה, המון חוסר ודרמות.
במשך השנתיים האחרונות עבדתי על עצמי המון ועל לנסות להבין את עצמי והגעתי למן שלווה שמצד אחד מאד כיפית לי וחדשה לי מצד שני ״משעמם לי״. אין לי כל כך מטרות חדשות לכרגע חוץ מלפתח את מה שאני מפתחת. הייתי רוצה להעמיק בקשרים זוגיים אבל לפעמים פשוט כל כך שליו לי שחבל לי להרוס חח.. ובכל זאת, רוצה להרגיש קצת יותר ״חיה״. יש משהו שמומלץ לעשות במצב הזה? איך בגיל 33 מוצאים את החיות והתשוקה מחדש רק בצורה בוגרת יותר?
שלום לך.
נשמע שאכן עשית עבודה נפשית משמעותית אשר הניבה פירות בעלי ערך, אך בו זמנית "כיבתה" משהו בתשוקה הספונטנית שמאפשרת הנאה ואהבה בקשרים הזוגיים.
אופיים של הקשרים הזוגיים בבגרות אכן מושפע במקרים רבים מחוויות הילדות ונשמע שאת מחפשת את הדרך למצוא תשוקה אשר אינה הרסנית אלא דווקא חיה ומצמיחה.
במרבית המקרים, תקיעות מהסוג שאת מתארת נובעת מכך שישנם היבטים של הההיסטוריה האישית אשר עדיין לא עובדו ועל כן מייצרים תקיעות. לכן, ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי בו ניתן יהיה לזהות את הנקודות העיוורות ואת ההיבטים ההיסטוריים והנפשיים שטרם עובדו, ומתוך כך לשחרר את מה שעדיין קפוא ותקוע.
הקשר עם המטפל/ת עשוי גם לאפשר התנסות בזמן אמת בסוג אחר של קשר, בו יש רגשות עוצמתיים אך גם יכולות לשאת אותם ללא דרמות הרסניות, כאשר במקרים רבים עצם התנסות זו "משכנעת" את הנפש בכך שאפשר לייצר קשרים תשוקתיים אך לא פוגעים.
ליטל
מצורף קישור לחיפוש מטפלים רלוונטיים, תוכלי לסנן לפי אזור מגורייך -
בטיפולנט | מטפלים בפסיכולוגיה קלינית בתחום זוגיות
לקריאה נוספת, מצורפים מאמרים בנושא -
בטיפולנט | זוגיות – מי צריך את זה בכלל?
בטיפולנט | האם רווקים בעידן המודרני בכלל רוצים מערכות יחסים זוגיות?
בטיפולנט | פחד מאינטימיות ומחויבות: ממה הוא נובע והאם יש סיכוי לשינוי?
