שלום,
אני בטיפול כשנה, פניתי בגלל משבר שעברתי. סובל בנוסף מחרדות ודיכאון כבר שנים.
בתחילת הטיפול הרגשתי סוג של תקווה וגם רצון לשתף (לא הייתי מטופל הרבה זמן, רק תרופות). בחודשים האחרונים אני מוצא שאני לא כל כך מעוניין בפגישות. אני לא מרגיש רצון לשתף את המטפלת בחיים שלי. זה מרגיש לי מביך לשתף אדם זר בקשיים. אני מרגיש בעיקר בושה. אין לי גם רצון לשתף משפחה או חברים. אולי זה אומר שטיפול בשיחות לא מתאים לי? אין לי כוחות לנסות ליצור קשר עם מטפלת נוספת. מנסה כבר תקופה להודיע שאני עוזב ולא מצליח.
