שלום ליטל
צריכה בבקשה ייעוץ והכוונה מול משהו שקורה בטיפול שלי, ואני מתקשה מולו.
אני מטופלת שנתיים אצל פסיכולוגית קלינית.
אני שמה לב לכך שהרבה פעמים, אני משתמשת בתוך הטיפול בקשר ביננו ו/ בתכנים שאני מביאה לטיפול שנוגעים לחיים שלי שבגינם גם פניתי לטיפול, בדברים שאני יודעת על המטפלת מכל מיני מקומות (פייסבוק, מידע שהיא כתבה על עצמה באתר שלה, פרסומים מקצועיים וכו)
ובטיפול עצמו אני מזכירה דברים שהבנתי לגביה, אך בדרכים אחרות.
למשל, אני יודעת שלבן זוגה קוראים נדב (שם בדוי) אני מדברת על אחרים שקוראים להם נדב (ואכן קוראים להם ככה), אומרת כל מיני דברים על זה (וזה עוד החלק "הקל" בעניין, עניין השם). או שאני יודעת פרטים נוספים, אני בזה להם, מביאה את זה כלעג רק בדרך אחרת שהיא לא תעלה על זה.
אבל אולי כדי שזה ישפיע עליה? לרוב הדברים מובאים לצד שלילי (הקטנה, בוז וכו).
מאחר ורוצה לשמור על אנונימיות, אני לא אפרט אך מרגישה ויודעת שיש הסלמה בדברים ואני מרגישה שאני עוברת גבול. שיש משהו חודרני, שרוצה אולי להכאיב (אולי מקנאה בה?)
אני חוששת לדבר על כך מאוד. אני לא בטוחה אם בכלל מתאים לדבר על זה ואולי אני צריכה להשתדל לא לעשות את זה (לא תמיד מצליחה) ולדלג על זה.
חוששת שתשים לי גבול ברור. שלא אוכל להסתכל לה בעיניים, אחרי שנדבר על זה.
למה אני עושה את זה? ומה את מייעצת לי לעשות בעניין?
תודה רבה!
שלום לך.
הקשר בין המטפל למטופל מהווה נדבך חשוב ביותר בתהליך הטיפולי מאחר והוא חושף, ב"זמן אמת", אזורים נפשיים שהם בדרך כלל לא מודעים, קונפליקטואליים ומעוררים שאלות ותהיות.
לכן, מה שקורה לך מול המטפלת הוא חשוב ביותר וזו תהיה החמצה לא להתבונן בו כחומר טיפולי ממנו ניתן ללמוד על עולמך הפנימי. זאת, למרות הקושי והמבוכה.
אזכיר בתקווה שיקל עלייך, שכאשר מטפל מפרסם על עצמו חומרים ברשתות החברתיות ובאתרים מקצועיים, הוא לוקח בחשבון שמטופלים חשופים לחומרים אלו ובמובן זה, לא עשית דבר שאינו לגיטימי.
ליטל
לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
על משמעות הקשר בין המטפל למטופל וחלקו בשינוי דפוסי התקשרות
למה באמת מקשיב הפסיכולוג בזמן שאתם מדברים?

